מאחורי הקלעים: למרות שאין עדיין הסכם, התוכנית לפירוז עזה כבר יצאה לדרך

למרות שההסכמים עוד לא נחתמו רשמית בצד הישראלי, ישראל החמירה משמעותית את מדיניות החיסולים היזומים בעזה, ומועצת השלום החלה לקדם עבודות לקראת כניסת הכוחות הרב-לאומיים. ל"היום" נודע כי מועצת השלום יצאה למכרז לחברות ישראליות להקמת מבני משרדים ומקומות לינה לבכירים בשטח הקו הצהוב שתפס צה"ל.

בנוסף, בימים הקרובים צפויים לנחות בישראל גם כוחות מאוגנדה שיצטרפו לכוחות המרוקניים שכבר הגיעו לעוטף, להיערכות לכניסה לעזה. וברקע להתקדמות המשמעותית בשטח, גם לחץ מאחורי הקלעים על ישראל להסיג לאחור, לקו המוצבים, את כוחות צה"ל לפני פירוז כולל.

אתמול התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון על זירת עזה והזירה בלבנון במשרד ראש הממשלה בירושלים. כפי שחשפנו ב"היום", השרים דנו בשני ההסכמים עם מועצת השלום, שטרם נחתמו והם בבסיס הפעלת הכוחות הרב-לאומיים ותחילת ביצוע תוכנית הפירוז, הנסיגה והשיקום בעזה. ההסכם הראשון אושר עקרונית בישיבת הקבינט הקודמת להפעלת הכוח הצבאי ברצועה. ההסכם קובע מי יהיו המדינות החברות בגוף ההפעלה של הכוח, אולם באותה ישיבה דרש השר סמוטריץ' לתקן את ההסכם ולאפשר רק למדינות שלישראל יש עמן יחסים דיפלומטיים להפעיל את הכוח (כלומר, לא קטאר), ורק אז לחתום עליו.

המסמך המשמעותי השני שנידון בקבינט הוא מפת הדרכים לתחילת ביצוע תוכנית הפירוז, השיקום והנסיגה שמובילה מועצת השלום לאחר ההסכמות עם חמאס על פירוז. גם אותו נדרש הקבינט לאשר, על רקע התנגדות פומבית של השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק לאישורו, והדרישה של נתניהו לתיקון סעיפים רבים בו בטרם ייושם. אלא שבשטח, כאמור, השבוע החל צה"ל ב-14 הימים הקודמים לתחילת הפירוק מנשק, שבמהלכם תוחמר משמעותית מדיניות החיסולים הממוקדים.

אמש פנו ראשי מועצות העוטף לשרי הקבינט בדרישה לקבוע כי פירוז מלא של רצועת עזה יהיה תנאי מקדים לכל מהלך של שיקום, העברת סמכויות או נסיגה נוספת, וזאת בניגוד למפת הדרכים ולהסכם, שלפיהם הפירוז והנסיגה יהיו הדדיים והדרגתיים. ראשי המועצות הבהירו כי האחריות לביטחון יישובי העוטף חייבת להישאר בידי ישראל, לצד יכולת פעולה עצמאית מול כל איום מתחדש. לדבריהם, "אחרי 7 באוקטובר, לישראל אין עוד מרחב לטעות המבוססת על הנחות או על פיקוח חיצוני. שיקום הרצועה אינו יכול להקדים את שיקום הביטחון ואת השבת האמון של תושבי העוטף בישראל".

בתוך כך, תנועת צו 9 החלה בקמפיין נגד יישום ההסכם ברחבי ישראל. "סעיף 17 הוא החלק הכי מסוכן בהסכם. גם אם חמאס לא מוכן להתפרק מנשקו, וזה מה שקורה עכשיו, מתחילים לשקם את רצועת עזה. בכל השטח הזה של הקו הצהוב, באזורים האלה שצה"ל כבש, מאפשרים לאוכלוסייה להיכנס ולצאת. חמאס עדיין יהיה עם הנשק", אמרה רעות בן חיים, מראשי הארגון.

"מכניסים כוחות בינלאומיים, מתחילים בשיקום בתוך רצועת עזה, אבל חמאס עדיין עם נשק, והם יכולים להמשיך להסתובב שם. זה רק עניין של זמן. בעצם אנחנו משקמים ומכינים לו את התשתיות, והוא מקבל עזה משוקמת כמו שהוא רוצה, כדי להכין את הטבח הבא. מציגים את זה בתור תוכנית שיקום. זו לא תוכנית שיקום, זו תוכנית החייאה לטרור".