ההסתה המבעבעת ברשות הפלסטינית גבתה מחיר בחיי אדם

שום דבר לא אמור היה להפתיע בעובדה שפארוק רמדאן, המחבל מכפר תל שבשומרון, חטף את נשקו של בניה מלט הי"ד ופתח באש לעבר מטיילים יהודים חולפים.

רמדאן, יחד עם עוד בני משפחה וחברים, הגיב למסרי ההסתה המתגברים של הרשות הפלסטינית וארגון פת"ח. הוא הגיב לקריאה לפעולה נגד "הקולוניאליסטים, הטרוריסטים, שודדי האדמות, שבאו לחסל את העם הפלסטיני". לכן הותקפה קבוצת היהודים שטיילו ביום שישי שעבר בשטח הפתוח, בדרכם מהר ברכה דרך חוות גלעד לקדומים, ומלט ורס"ן יובל עזרא נרצחו. חלפה רק יממה, ואירוע דומה התרחש בדרום הר חברון. בנס לא נרצח שם אף אחד, אבל הדרמות הללו משקפות רק את קצה הלבה המבעבעת, קצה הסכנה שעלולה להתפרץ בממדים גדולים בהרבה.

אנשי כפר תל, כמו גם שאר תושבי יו"ש הערבים, נחשפו למה שמשווקים להם אמצעי התקשורת והערוצים הרשמיים של רמאללה. ברוח הזו, ביום שישי שעבר פורסמה הצהרת ארגון פת"ח, עם סמל הרובים שלו, הקובעת: "הטרור של הקולוניאליסטים הוא המשך המלחמה הכוללת נגד העם הפלסטיני לטיהור אתני, לגניבת אדמות ולהרחבת ההתנחלויות בידי כנופיות המתנחלים".

וכך הצהיר השבוע הדובר של אבו מאזן, אבו רודינה: "מנהיגי הכיבוש קוראים לשריפת האדמות הפלסטיניות, לגירוש התושבים ולהוספת מאחזים קולוניאליסטיים". את אותו הדבר אמר רוחי פתוח, יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית, כשקבע כי ישראל מבצעת "טיהור אתני" ומיישמת תוכנית "להרס טוטאלי ולגירוש התושבים מאדמתם בגדה, כמו בעזה". וכמובן - שרת החוץ של הרשות, פרסן שאהין, שדרשה "לשים קץ לפשעי הכיבוש הישראלי ולטרור שלו ושל הקולוניאליסטים, ולספק הגנה מהטרור שלהם".

כפועל יוצא מכך, בסוכנות הידיעות של אבו מאזן, "וואפע", קראו לתושבים לצאת להתעמת עם אויב שמנסה לחסל אותם, ובד בבד העלו על הנס בערוצים הפלסטיניים את הרוצח מכפר תל כמודל חיקוי. במקביל, ברשתות החברתיות התגברו קריאות אנשי הרשות ופת"ח לחזור להקים "ועדות עממיות", כמו באינתיפאדה הראשונה - ועדות שהיו גופי טרור לכל דבר.

כישלון תוכנית החנק מוביל להתפוצצות

ההסתה השיטתית של הרשות הפלסטינית נגד מדינת ישראל ומתיישבי יו"ש אינה חדשה. ימיה כימי קיומה של רשות הטרור הזו. אבל העוצמה וההקצנה החריפו מאוד באחרונה, כתוצאה מהתרסקות תוכנית האב לריסוק ההתיישבות היהודית. במשך שנים עבדו ברשות על פרויקט חנק היישובים, השתלטות על אדמות המדינה ויצירת מדינה פלסטינית דה־פקטו. אוזלת היד של ממשלות ישראל, בדגש על ממשלות נתניהו, תרמה לכך. התרחבות היישובים הוקפאה כמעט לחלוטין, והמדינה לא התגוננה מול הזרועות הפלסטיניות שחמסו את שטח C ואת קרקע המדינה, במימון אירופי ובינלאומי. עיינו ערך חאן אל־אחמר.

כל זה השתנה בקדנציה האחרונה, כתוצאה מהמצוקה שאליה נקלע נתניהו, ובמסגרתה בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק שלטו בגורלו הפוליטי. מכאן הם הובילו תנופה היסטורית של התרחבות ותפיסת השטחים הפתוחים, שטחי המדינה. התוצאה - לראשונה מאז אוסלו, ואולי מאז 1967, הפלסטינים מבינים שהם מאבדים את הסיכוי לחנוק את ההתיישבות ולגרש את ישראל מיו"ש.

זהו המצע להתגברות קמפיין הדה־לגיטימציה וההסתה, במטרה לדחוף את האוכלוסייה ואת העולם לפעולה. המזימה מתחילה, כמובן, בדמוניזציה של האויב הציוני ובהעברת המתיישבים מהמעמד של "מתנחלים" ל"קולוניאליסטים". הרי הם, יחד עם הזרועות של המדינה הציונית, מבצעים טיהור אתני ולוקחים לערבים את האדמות, ותכף יגרשו אותם מהבתים.

מדובר בקמפיין שטני ומדוקדק שנועד להוביל לפעולה, והסכנה שטמונה בו גדולה בהרבה ממה שחווינו עד עכשיו. כי כשהציבור הערבי הרחב ישתכנע שכל יהודי מנסה להרוג אותו ולגזול את ביתו - היקף הטרור יתרחב בהרבה.

וזו עדיין לא הסכנה הגדולה מכל: זו גלומה בצבא הנוסף שפועל בשטח, צבא שמדינת ישראל הרשתה את הקמתו ומאפשרת את תפקודו. כ־60 אלף חיילים פלסטינים עורכים אימונים, מצעדים ופעילויות, שבינם לבין יכולות שיטור אין ולא כלום. הם פרוסים ברחבי יו"ש, ונמצאים במרחק 10 דקות נסיעה ממרכז ירושלים, בעוד ישראל של אבי הימין החזק לא עושה דבר. רק פירוקה של הרשות הפלסטינית ישים קץ להסתה ולסכנה, שהפכה זה מכבר לקיומית עבור כולנו.

קום והתהלך בארץ

בשנת 1944, בהיותו בן 21, טוביה קושניר נסע עם שני חברים באוטובוס לשכם, כדי לחפש פרח אירוס נדיר במורדות הר גריזים. הם הוקפו בהמון ערבי שניסה לבצע בהם לינץ', ונעצרו על ידי המשטרה הבריטית. קושניר, שלימים היה בין ל"ה לוחמי הפלמ"ח שחשו לסייע לגוש עציון ונרצחו בדרך, היה חלק מהנורמה של הנוער הציוני, לפני קום המדינה ואחריו. נוער שבא להכיר ולקנות את ארץ ישראל מחדש, ברגליים.

למרות סכנות גדולות מאלו שנשקפות כיום ביו"ש, הטיולים בארץ, בכל חלקיה, היוו חלק ממהות התחייה הציונית. באחד הטיולים האלו, ב־1954, איבדה את חייה אחותו של מאיר הר־ציון, שושנה, שהלכה לטייל עם חבר בנחל ערוגות ושניהם נרצחו בידי בדואים. הר־ציון עצמו - מגדולי הסיירים ולוחמי הקומנדו שהיו לנו - יצא מביתו שבעין חרוד עוד כנער לטיולים בכל רחבי ארץ ישראל. פעם אף נלקח בשבי בידי הסורים, בטיול שערך עם שושנה מהחולה לכנרת. הכרת הארץ ברגליים אפיינה גם את הפלמ"ח. פלוגה ג' בפיקודו של אורי יפה יצאה למסע להכרת הנגב בשנת 1944, וטיפסה על המפל היבש בנחל חתירה בעזרת סולם שאולתר מקני רובים. המקום נקרא כיום "מעלה פלמ"ח" לכבודם, והוא כלול במסלול של שביל ישראל.

הדפוס הזה, שגובש לפני הקמת המדינה, אפיין את כל מה שבא אחר כך: מסעות תנועות הנוער, חוגי הסיירות ובתי ספר שדה, הטיולים השנתיים של בתי הספר ואתוס שביל ישראל. הכל נובע מאותו המעיין ונועד לאותה המטרה. מסיפורי התנ"ך ועד מורשות הקרב השונות - הכל במטרה להכיר ולאמץ מחדש את ארץ ישראל, ארצו של העם היהודי.

ברוח הזו כתב יורם טהרלב את השיר "קום והתהלך בארץ", על בסיס ספר בראשית י"ג, שם נאמר לאברהם: "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה". טהרלב הביא אותנו לשיר על ההליכה בתרמיל ובמקל, כדי לפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל. ארץ המולדת הטובה שלנו, שדרכיה יחבקו אותנו.

הטיול הכמעט שגרתי שנערך ביום שישי שעבר בשטחים הפתוחים בשומרון, בין הר ברכה לחוות גלעד ולקדומים, לא חרג מהנורמה של בני הנוער הישראלים שמטיילים מאז ולתמיד. נורמה שצריך להפעיל אותה באחריות, אבל היא מהווה חלק בלתי נפרד מדרכם של מגשימי הציונות ומקדמיה לדורותיהם. ומי שלא מבינים את זה - שלא לדבר על מי שמצדיקים את הפורעים הערבים - שכחו מה זה להיות ציונים. שכחו את התורה כולה.