אמו של רס"ן יובל עזרא ז"ל נפרדה: "כבר לא אנשק אותך לעולם"

רס"ן יובל עזרא ז"ל, בן 27 מהרצליה ומפקד סוללה בגדוד 411 של חטיבת האש 282 בחיל התותחנים, הובא היום (ראשון) למנוחות בבית העלמין בבית דגן. עזרא נפל בפיגוע הירי ליד חוות גלעד שבשומרון, שבו נרצח גם רס"ר (במיל') בניהו מלט, חבר כיתת הכוננות של היישוב. הוא הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

עזרא ומלט הגיעו לסייע לישראלים שטיילו סמוך לכפר תל, לאחר שבמקום התפתח עימות. על פי פרטי האירוע, פלסטיני חטף את נשקו של מלט ופתח באמצעותו בירי לעבר הישראלים.

עזרא נפצע באורח אנוש ופונה לבית החולים איכילוב, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. שני ישראלים נוספים נפצעו בפיגוע.

כוחות צה"ל חיסלו את המחבל שביצע את הירי והשיבו את הנשק שנחטף. בהמשך עצרו לוחמי יחידת דובדבן, בהכוונת שב"כ, שני חשודים נוספים שלפי מערכת הביטחון לקחו חלק בפיגוע. הכוחות המשיכו לפעול לאיתור חשודים נוספים.

"הוא היה העוגן שלי, מושא הגאווה של הבית"

אחותו, דניאל, ספדה ליובל ושיתפה עד כמה קשה לה לדבר עליו בלשון עבר. "יובל, אחי הקטן, אין מספיק מילים. קשה לי לדבר כאילו אינך כבר. אתה האבדה הגדולה של העולם הזה", אמרה, והוסיפה כי רבים עוד ידברו עליו. "היית מלאך כבר בחייך, איש של אנשים ואדם שכולו טוב".

דניאל הוסיפה כי במשך תקופה ארוכה ומשמעותית בחייו היה יובל מסור לא רק למשפחתו, אלא גם לצבא ולחייליו. "תקופה ארוכה ולא מבוטלת מחייך היית שלנו ושל הצבא, של החיילים שלך. זו הייתה המהות, וזה היה האדם שהיית", אמרה.

אחיו, אריאל, סיפר כי לאורך השנים התהפכו היוצרות ביניהם, ויובל, שהיה האח הקטן, הפך עבורו לאח הגדול. "יובל ואני היינו כמו אחים תאומים. הוא החבר הכי טוב שלי בעולם, הוא כל העולם שלי, העוגן שלי ומושא הגאווה של הבית", אמר. לדבריו, יובל היה "גיבור ישראל, מודל לחיקוי ומנהיג אמיתי", והוסיף: "כמות האנשים שיש פה מוכיחה את מה שכבר ידענו".

"לא יודעת איך להתחיל להיפרד"

אמו, טניה, ספדה לו: "אני לא יודעת איך להתחיל להיפרד. אני לא מאמינה שאני יושבת וכותבת לך. היית הגאווה שלי, החיוך התמידי שלא ירד משפתיך. אתה ילד מדהים, אהוב על כולם. אין אחד שפגש אותך ולא התאהב בך מיד".

"נגעת בכל כך הרבה אנשים. השפעת ואהבת כל כך. אתה בלב שלנו לעולם. כבר לא אנשק אותך לעולם. אוהבת אותך, ילד שלי, גאווה שלי".

ארוסתו, תימור, ספדה לו: "אהוב שלי, היית כל העולם שלי ואני הייתי כל העולם שלך. אני רוצה להגיד לך תודה. תודה על השנים הכי יפות שנתת לי. תודה שהיית החבר הכי טוב והמאהב הכי טוב. תודה שהיית הבן הכי טוב להורים שלך, שזה מה שגרם לי להתאהב בך. כולם אהבו אותך, אתה יודע את זה. אני זוכרת שראיתי אותך בפעם הראשונה בשבטה, כשיצאתי לקורס מפקדים ואתה היית המפל"ג שלי. ראיתי אותך ואמרתי 'וואו'. היית מגיע לשמירות ויושב איתי עד 6 בבוקר. תראה כמה אנשים אוהבים אותך".

"לא ברחת ולא היססת"

מפקד גדוד קרן, סגן-אלוף ש, ספד לעזרא: "יובל, הפרידה ממך היא בלתי נתפסת. בחרת לבצע שירות משמעותי כלוחם ומפקד והצטיינת בכל התפקידים שביצעת. אהבת ודאגת לפקודיך כאילו היו ילדיך ואחיך הקטנים, והובלת מלפנים בדוגמה אישית, בצניעות ובענווה".

בהמשך התייחס לרגעיו האחרונים: "חזרת מהבית ביום חמישי בערב, מתוך הבנה שהסוללה, הגדוד והאזרחים צריכים אותך. בשישי בבוקר הבנת שיש אירוע, וללא היסוס הסתערת. קיבלת החלטות אמיצות בזמן קצר, חתרת למגע ודאגת לאזרחים וללוחמים. הגנת בגופך על האזרחים. לא ברחת ולא היססת. נלחמת עד הסוף בשליחות ובגבורה עילאית".

למשפחה אמר: "הסוללה והגדוד ימשיכו בדרכך. נהיה איתכם ולצידכם, ונלך באורו ובדרכו של יובל. אני מודה לך על שירותך, על תרומתך ועל מי שהיית עבור כולנו. אני מצדיע לך בדרכך האחרונה".