חשד: עובדי צה"ל קיבלו תשלום על ימי מילואים - בזמן שעבדו בצבא

המשטרה הצבאית החוקרת פתחה בחקירה נרחבת ביחידה לסגלים מיוחדים כנגד כמה אזרחים עובדי צה"ל בחשד שדיווחו על ימי מילואים בזמן שהועסקו על ידי צה"ל.

היחידה לסגלים מיוחדים אחראית על חיילי צה"ל המוצבים מחוץ ליחידות הצבא הרגילות ומשרתים בגופים אחרים, בהם המזכירויות הצבאיות, משרד החוץ והקריה למחקר גרעיני. סגל היחידה מלווה את החיילים לאורך שירותם ומטפל בכלל הממשקים שלהם מול צה"ל.

מדובר צה"ל נמסר: "בעקבות חשד לביצוע עברות בתחום טוהר המידות, נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת. החקירה מערבת מספר אזרחים עובדי צה"ל, עם סיום החקירה יועברו ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית. מטבע הדברים לא נפרט על חקירה בעודה מתנהלת".

חשדות לאי סדרים

נציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה נרשמיםאי סדרים בכל הקשור למילואיםוכבר היו מקרים שמשרתיםהזינו ימי מילואים לבני משפחותיהם.

כמו כן, במהלך המלחמה היהבזבוז גדול של ימי מילואים, כאשר אנשים הגיעו לכמה שעות לצבא, המשיכו בעבודתם הרגילה וקיבלו מענקים שמנים.

רק בימים האחרונים פרסם אגף כוח האדם מדיניות חדשה לפיה אנשי מילואים בדרגת אלוף משנה ומעלה יוכלו להגיע לחמישה ימי מילואים בחודש קלנדרי בלבד, והחל מהיום השישי לא יוזן להם יום המילואים. זאת לאחר שלא מעט קצינים בכירים זומנו למאות ימי מילואים במפקדות, לא תמיד לצורך.

יחד עם זאת, אין באמור לעיל כדי להפחית מתרומתם של אנשי מילואים רבים שנשלחו ועדיין נשלחים לגזרות הלחימה השונות, תוך שהם עוזבים את משפחותיהם, עבודותיהם וחייהם ומתייצבים שוב ושוב למרות הקושי, מתוך הבנה שאין מי שיעשה את העבודה השחורה בלעדיהם.

המחלוקת על עלות המילואים

פה המקום להזכיר גם את הסכסוך הגדול בין משרדי האוצר והביטחון בנוגע לתקציב. אנשי האוצר תולים את העלות הגבוהה של תקציב הביטחון לאחר שלוש שנות לחימה בזימונים שלא לצורך של אנשי מילואים, בעוד שבצבא מציינים שגם אם יש בזבוז, וכנראה שיש, הוא לא מגיע לסכומים שנמצאים בפער בין הצדדים.

בתכנון לשנת 2026 היו אמורים לשרת כ-40 אלף אנשי מילואים בכל זמן נתון, אך הכניסה למבצע "שאגת הארי" וההשתלטות על רצועת הביטחון בלבנון (יש שיקראו לה רצועת הגנה כדי שלא להשוות לימים שלפני שנת 2000) הכריחה את צה"ללהגדיל דרמטית את מספר המשרתים.

בימים האחרונים הוחלט לצמצם את מספר אנשי המילואים מ-60 אלף ל-50 אלף, אך במערכת הביטחון מציינים כי הצמצום יחסוך 2.5 מיליארד שקלים בלבד עד סוף השנה בעוד שהפער בין משרדי האוצר והביטחון עמד על 40 מיליארד שקלים, מהם הוכרע שיועברו רק 15 מיליארד שקלים למערכת הביטחון.