לצה"ל נגמר הכסף, באוצר מאשימים את המילואימניקים

לצה״ל נגמר הכסף: למרות שטרם הגענו לאמצע שנת 2026, מערכת הביטחון סיימה כבר לפני כשבועיים את התקציב שהקצה לה משרד האוצר. המחסור נגרם עקב הגדלת המשימות שתוכננו לצה"ל בסוף 2025, בדגש על מבצע "שאגת הארי" וההשתלטות על רצועת ההגנה בלבנון. כתוצאה מכך, נכון לרגע זה נעצר לחלוטין שיקום הטנקים ונבלמו עבודות בינוי בסיסיות בבסיסים. בהמשך לכך, קווי ייצור מרכזיים בתעשיות הביטחוניות צפויים להסגר בקרוב, ובצה״ל כבר מרימים תמרור אזהרה חריג מפני פגיעה מיידית בכשירות המבצעית.

משרדי האוצר והביטחון אינם מצליחים להגיע לעמק השווה חרף מספר דיונים שהתקיימו בנושא. בתוך כך, בצה"ל דורשים מהדרג המדיני להתאים את המשימות הצבאיות לתקציב - קרי, לרדד את סדר הכוחות בלבנון, בעזה, ביו"ש ובמקומות נוספים - או לחלופין להגדיל את התקציב כך שיתאים לצרכים המבצעיים.

בשל המחלוקת הקשה בין הצדדים, והפגיעה המבצעית המסתמנת, ראש הממשלה בנימין נתניהו עתיד לקיים עוד השבוע, כנראה ביום שלישי, דיון דחוף בנושא ולהכריע במחלוקת.

הנייר על שולחן האוצר מול המציאות בשטח

את שנת 2026 החלה מערכת הביטחון עם תקציב של 111 מיליארד שקלים, כאשר בסוף 2025 נקבע שאם תהיה פעילות מבצעית עצימה במהלך השנה הזו, יגדל התקציב אוטומטית ל-115 מיליארד שקלים. כשהחלו ההכנות העצימות למבצע "שאגת הארי" בראשית 2026, הניחה מערכת הביטחון על שולחן האוצר הערכה לפיה 30 ימים של לחימה עם איראן יעלו 39 מיליארד שקלים נוספים. כלומר, תקציב הביטחון אמור היה לעמוד על 154 מיליארד שקלים בשנת 2026.

בפועל, מבצע "שאגת הארי" מול איראן ארך 40 ימים - 10 ימים יותר מהתכנון המקורי. במקביל, נכנסה ישראל לעימות עם חיזבאללה ותפסה רצועת ביטחון של 8-10 ק״מ מהגבול, שאורכו יותר מ-100 ק"מ. לא זו בלבד, אלא שקצב הפעילות באיראן, הלחימה בלבנון והמשך ההגדלה השיטתית של רצועת הביטחון בעזה דורשים, לפי מערכת הביטחון, הגדלה של תקציב הביטחון ב-20 מיליארד שקלים נוספים, כלומר תקציב של 177 מיליארד שקלים לשנת 2026. בפועל, התקציב שאושר למערכת הביטחון הוא 143 מיליארד שקלים בלבד - אלא שלפי גורמים במערכת הביטחון, הכסף הזה פשוט לא מספיק.

הבעיה רק מחריפה, שכן במקור תוכנן שבשנת 2026 ישרתו בצה"ל "רק" 40 אלף אנשי מילואים בכל זמן נתון. אך כעת, לאור הגדלת המשימות המבצעיות בגזרות השונות ושימור המוכנות לחידוש הלחימה באיראן, מחזיק הצבא כ-100 אלף אנשי מילואים, כלומר, יותר מפי שניים מהתכנון המקורי.

עימות בין הצבא לפקידי הממשל

גורמים באוצר שעמם שוחחנו בימים האחרונים טוענים מנגד שמספר אנשי המילואים "מוגזם", ושצה"ל משאיר בשירות הרבה יותר אנשי מילואים ממה שצריך כדי לעמוד במשימות. גורמי ביטחון דוחים את הטענות, ומציינים שגם אם יש חריגה מסוימת במספר אנשי המילואים, היא אינה דרמטית, ובטח שלא מגיעה ל-34 מיליארד שקלים, שהוא הפער בין דרישות מערכת הביטחון לבין מה שהאוצר מסכים לתת.

"כדי לעמוד בכל המשימות שהדרג המדיני מטיל עלינו, צריך עוד חיילים. אתם לא רוצים לגייס עוד מילואים? גם אנחנו לא. תגייסו עוד חיילים לשירות חובה. תגייסו חרדים, או תמצאו מקורות אחרים. אי אפשר גם לתת משימות, גם לא לאפשר לגייס חיילי מילואים, וגם לא לתת מקור אחר לכוח אדם. זה לא עובד ככה", פוסקים במערכת הביטחון.

בדיון שהתקיים ביום חמישי שעבר, לפני כשבוע וחצי, דפק הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, על שולחנו של ראש הממשלה נתניהו ודרש ממנו לקיים דיון דחוף בנוגע למשמעויות המבצעיות של המחסור התקציבי.

נציגים בכירים ממשרד האוצר ומצה"ל קיימו בימים האחרונים מספר פגישות וסדנאות ארוכות, בהן הציג הצבא לפקידי האוצר את הצרכים המבצעיים ואת התקציבים עם הרבה מאוד נתונים. אך במקום להגיע להבנה, מנסים באוצר להיתלות במספר אנשי המילואים הרב ולטעון, כאמור, שהוא מוגזם.

לפי גורמים במערכת הביטחון, הפער של 34 מיליארד שקלים הוא תולדה של תפיסת הביטחון החדשה לאחר 7 באוקטובר, וההתייצבות של צה"ל מעבר לגבולות, ברצועות ביטחון בסוריה, בלבנון ובעזה, ובהיערכות מוגברת ביהודה ושומרון ובגבול המזרחי.

חלפים שנעצרו, מעליות מושבתות וסכנה לקווי הייצור

כך או אחרת, נכון לרגע זה ובשל המחסור החמור בתקציב, ישנם לא מעט תהליכים בצה"ל שנעצרים, ונוספים צפויים להיעצר בתקופה הקרובה. כבר כעת, עבודות התיקון וההשבה לכשירות של טנקים רבים הוקפאו בשל המשבר הכלכלי. "אין חלפים. אין מנועים. אין כסף", מזהיר גורם ביטחוני.

גם דברים בסיסיים ביותר בתחום הבינוי - כמו בניית מוצבים, תיקון חדרי אוכל, תחזוקת מעליות (בחלק מהמקומות בצבא אין עוד מעליות פעילות), תיקוני אינסטלציה וגנרטורים - פשוט אינם מתוקצבים מאחר שאין כסף בקופה. כך גם לגבי הכשרות מסוימות לחיילים ואמצעים נוספים שאינם מסופקים. "אנחנו כמעט לא יכולים להחליף נורה בלי אישור תקציבי מיוחד", מעידים מפקדים בשטח.

במערכת הביטחון מדברים גם על עצירת התקשרויות עם התעשיות הביטחוניות, ועל פגיעה צפויה בעצמאות הייצור כחול-לבן בתוך חודשים בודדים, עוד לפני סוף השנה הנוכחית.

"באוצר אומרים - תסתדרו. תפרסו תשלומים, תקטינו, תשחררו מילואים, תתייעלו. אבל זה לא אפשרי. מעולם לא היינו במצב כזה, באירוע מצטבר. אף פעם לא היה תרחיש של שלוש שנים מלחמה. הקופה ריקה. אי אפשר להמשיך להחזיק שלוש רצועות ביטחון ולספק את המענה הביטחוני הנדרש בתקציב הזה. המסגרת האופרטיבית גדולה בהרבה ממה שצריך", אומרים גורמי ביטחון.

"צמצמנו מאוד אירועים בצבא. לא עושים בניין כוח, לא חוזרים לכשירות. אי אפשר לשמר קווי ייצור בארץ. אנחנו צריכים לקנות חומרי גלם לייצור של התעשיות הביטחוניות, ואין כסף. קווי הייצור של אלביט יפסיקו לעבוד בסוף השנה. יש קווי ייצור של התעשיות שיעצרו כבר באוגוסט. חוזי אחזקה של מערכות נשק לא יוצאים לפועל, יש פגיעה ביכולות שונות, ובקרוב נראה פגיעה ביכולות של חיל האוויר. גם באמ"ן כבר עושים תיעדופים בגלל מחסור בתקציב כדי לקיים את הדרישות", מציינים הגורמים.

לדבריהם, "אנחנו עושים את המקסימום כדי לא לפגוע ביכולות המבצעיות. אבל בסוף זה יפגוש את כולם. לא נוכל לספק אמצעים וחימושים, החימושים יגבילו את יכולות הלחימה שלנו".

תוכנית העשור נתקעה

גורמי ביטחון מעריכים כי האוצר מערים קשיים במטרה להתנער מתוכנית ה-350 מיליארד שקלים למערכת הביטחון לעשור הקרוב. למעשה, באוצר דרשו להקצות 150 מיליארד שקלים בלבד לעשור, אך ראש הממשלה, המכיר את צורכי הביטחון, סיכם על מסגרת של 350 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה, 50 מיליארד יגיעו מהתייעלות פנימית במערכת הביטחון, ו-50 מיליארד נוספים יגויסו ממהלכים חיצוניים לתקציב, כגון הנפקת התעשיות הביטחוניות ושיווק קרקעות של הצבא.

במערכת הביטחון טוענים שהאוצר תוקע זאת כבר שבועות ארוכים, והדבר היחיד שאושר, לאחר התערבות ראש הממשלה, הוא רכישת טייסות מארה"ב, לאחר שהתברר שאם לא מקבלים את ההחלטה כעת, המטוסים שאותם רוכשת ישראל יגיעו ב-2038 במקום ב-2034. בשורה התחתונה, אומרים גורמי ביטחון, ראש הממשלה סיכם משהו, והאוצר מטרפד אותו ולא מאפשר את ביצועו.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "כפי שהתרענו שוב ושוב, מערכת הביטחון שבה ומציגה דרישות תקציביות חסרות בסיס, תוך סירוב עקבי להתייעל, לעצור בזבוזים ולערוך בדק בית אמיתי בתוך הארגון. זאת, לאחר שתקציבה כבר גדל בלמעלה מפי שניים וחצי בשנים האחרונות – גידול שבא על חשבון תקציבי ענק לשירותים האזרחיים בבריאות, ברווחה, בחינוך ובפיתוח התשתיות של אזרחי ישראל".

במשרד האוצר טוענים כי "הפער המדובר, בסך 34 מיליארד שקלים, אינו נובע ממחסור תקציבי אלא מהווה תוצאה ישירה של ניהול לא אחראי, היעדר תיעדוף ועלויות כוח אדם שיצאו לחלוטין משליטה. ככל שייענו הדרישות הללו במלואן, הנזק לא יסתכם רק במישור התקציבי; כלכלת ישראל כולה עשויה להידרדר למסלול שממנו קשה לחזור, ומציאות זו תפגע בסופו של דבר ביכולת המדינה להעמיד כלכלה חזקה מספיק שתוכל לתמוך בצורכי הביטחון ברמה הנדרשת".