על רקע העלייה במספר הצעירים החרדים המשתלבים בשירות הצבאי במסגרות שונות, פועל בימים אלה ארגון חדש בשם “חרדים לצבא - שומרים על הזהות”, שנועד לתת מענה לחיילים חרדים המתמודדים עם קשיים הנוגעים לאורח חייהם במהלך השירות.
הארגון מפעיל מוקד פניות ייעודי לחיילים חרדים, מסייע להם במקרים של קושי מול המערכת הצבאית ופועל מול גורמי הצבא כדי להציף פערים מהשטח ולקדם פתרונות מעשיים. בין הנושאים שבהם עוסק הארגון: כשרות, שבת, צניעות, הפרדה, לימוד תורה, יחס מפקדים והתאמות יומיומיות הנדרשות לחייל חרדי במסגרת השירות.
בארגון מדגישים כי הפעילות אינה עוסקת בשאלת עצם הגיוס לצה״ל. ההתמקדות היא בחיילים החרדים שכבר נמצאים בתוך המערכת, וביכולת שלהם לשרת מבלי לוותר על אורח חייהם וזהותם.
לדברי עו״ד יעקב מיוחס, ממובילי “חרדים לצבא - שומרים על הזהות”, הקושי המרכזי שחיילים חרדים פוגשים כיום בשירות נובע לא פעם מחוסר היכרות של המערכת עם העולם שממנו הם מגיעים.
“הקושי השכיח ביותר הוא חוסר ידע, ולעיתים גם זלזול, במושגים הלכתיים בסיסיים”, אומר מיוחס. “יש חוסר הבנה לגבי החשיבות שיש בעיני חייל חרדי להלכה, לפסיקת רב, וליכולת שלו להתנהל בתוך מסגרת צבאית בלי להרגיש שהוא נדרש לוותר על הדברים האלה. עבור חייל חרדי, אלה לא פרטים טכניים. זה חלק מהזהות שלו”.
בארגון אומרים כי שילוב חרדים בצה״ל אינו נבחן רק במספרי גיוס או בפתיחת מסלולים ייעודיים, אלא בעיקר במה שקורה אחרי שהחייל נכנס למערכת. האם הוא מקבל אוכל בכשרות המתאימה לו, האם הוא יכול לשמור שבת, האם סביבת השירות מאפשרת שמירה על צניעות והפרדה, והאם יש לו כתובת כאשר התנאים שהובטחו לו אינם מתקיימים בפועל.
אחת הסוגיות הרגישות שעולות לא פעם היא האפשרות להתנגשות בין צורכי המערכת הצבאית לבין צורכי הדת של החייל החרדי. בארגון מדגישים כי הם מבינים את הצרכים המבצעיים והפיקודיים של צה״ל, אך לדבריהם אסור לראות בצרכים הדתיים עניין שולי או פרטי בלבד.
“השאלה היא לא רק ‘צורכי דת’ מול צורכי מערכת”, אומר מיוחס. “השאלה היא האם החייל החרדי מרגיש בן בית בתוך הצבא, במיוחד כשמדובר בגוף שמופעל על ידי המדינה. כמו שמערכת יודעת להתייחס לצרכים של חיילים אחרים, היא צריכה לדעת להתייחס גם לצרכים של חייל חרדי. לא כטובה אישית, אלא כחלק מהיכולת שלו להיות חלק מהמערכת”.
לדבריו, הארגון שואף לפעול בשיתוף פעולה עם הצבא, אך במקרים שבהם חייל חרדי אינו מקבל מענה לצורך בסיסי הנוגע לשמירה על אורח חייו, הארגון יפעל מול הגורמים הרלוונטיים כדי לקדם פתרון.
באשר לקו האדום של הארגון, מיוחס מדגיש כי מדובר בראש ובראשונה בשאלה של זכויות. “הקו האדום שלנו הוא מקום שבו נפגעות זכויות בסיסיות של חייל”, הוא אומר. “כל עוד מדובר בנושא שיש בו בסיס משפטי וציבורי אמיתי, ושניתן לדרוש בו פתרון, אנחנו נפעל כדי לסייע לאותו חייל מול המערכת”.
לצד הסיוע המעשי, בארגון מציינים כי לא פעם חיילים חרדים חווים תחושת בדידות בתוך השירות. הם נדרשים להסביר שוב ושוב את אורח חייהם, ולעיתים חוששים שפנייה עלולה לפגוע בהם מול המפקדים. עם זאת, בארגון מדגישים כי הם אינם גורם טיפולי.
“אנחנו לא גורם טיפולי”, אומר מיוחס. “אנחנו גורם שמסייע לחיילים שפונים אלינו, מלווה אותם מול המערכת ומתווך את הזכויות שלהם. אם חייל מרגיש שהזהות החרדית שלו אינה מקבלת מענה בתוך השירות, אנחנו כאן כדי לעזור לו להבין מה אפשר לעשות ולפעול מול הגורמים המתאימים”.
לדברי הארגון, הצלחה לא תימדד רק במספר הפניות שיגיעו אליו, אלא בעיקר ביכולת לייצר שינוי שיגרום לכך שבעתיד חיילים חרדים ירגישו שיש להם מקום ברור בתוך המערכת.
“ההצלחה הגדולה ביותר תהיה שבעוד שנה כמעט לא יצטרכו אותנו”, מסכם מיוחס. “שכל חייל חרדי יידע שיש לו כתובת ברורה לפנות אליה, שירגיש בנוח במרחב הצבאי שבו הוא נמצא, ושיבין שהמערכת מכירה בצרכים שלו כמו שהיא יודעת להכיר בצרכים של כל חייל אחר. חייל חרדי לא צריך להרגיש שהוא בחר בין השירות לבין הזהות שלו. הוא צריך לדעת שהוא יכול לשרת, לתרום ולהישאר מי שהוא”.
בארגון קוראים לחיילים חרדים שנתקלו בקושי במהלך השירות סביב כשרות, שבת, צניעות, הפרדה, לימוד תורה, יחס מפקדים או כל צורך אחר הקשור לשמירה על אורח חייהם, לפנות דרך אתר “חרדים לצבא - שומרים על הזהות”, להשאיר פרטים ולספר על המקרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו