בשבוע שבו החליטה הממשלה שלא לתקצב את רפורמות השיקום לפצועי צה"ל, קשה למצוא אדם שההחלטה הזו פוגעת בו באופן ישיר יותר מסרן (מיל') ישראל בן שטרית. קצין מילואים שמתמודד במערכת הבחירות הקרובה ברשימה של "ישראל ביתנו" כשמיועדת לו משבצת הייצוג של אנשי המילואים והפצועים.
שטרית ששירת כסמ"פ בחטיבת אלכסנדרוני, נפצע באורח קשה ב־31 במרץ 2024 במהלך היתקלות עם מחבלים בחאן יונס, לאחר שנכנס תחת אש כבדה כדי לחלץ לוחמים פצועים משדה הקרב. במהלך הקרב נהרג מפקד הטנק נדב כהן ז"ל, וארבעה לוחמים נוספים נפצעו באורח קשה.
מאז אותו יום מנהל בן שטרית שבדיוק היום נכנס לעוד אשפוז ממושך את מלחמת השיקום האישית שלו, כשהוא מתמודד מדי יום עם השלכות הפציעה ועבר כבר עשרות ניתוחים מאז הפציעה. מתברר שרק היום הוא נכנס לאשפוז ממושך נוסף של חודשיים נוספים.
"כואב לי לראות שהמדינה יודעת למצוא מיליארדים לכל מיני צרכים פוליטיים, אבל דווקא כשמגיעים לפצועי צה"ל פתאום אין כסף", הוא אומר. "זה לא עניין של תקציב בלבד, אלא של סדרי עדיפויות. מי שנשלח להילחם עבור המדינה צריך לדעת שהמדינה תהיה שם בשבילו גם במלחמת השיקום שאני ועוד אלפי פצועים שנאבקים במשך חודשים ושנים על הניסיון לחזור לחיים שפויים יודו שהיא מלחמה קשה יותר אפילו מהמלחמה והפציעה שחוו בקרב".
בן שטרית מספר שהתחושה הזו קשה עבורו במיוחד משום שההחלטה מתקבלת דווקא בתקופה שבה אלפי פצועים מתמודדים עם מציאות חדשה שנכפתה עליהם. "מעולם לא אף אחד מאיתנו לא עשה חישובי כדאיות", הוא משתף בהחלטות שקיבל כאשר השאיר בבית את הרעייה והילדים והקריירה.
"אף אחד מאיתנו לא מה יקבל בתמורה להקרבה הגדולה והחיים שהשארנו מאחור. יצאנו למלחמה כי האמנו בלב שלם שמוטלת עלינו האחריות להגן על המדינה ולמנוע מילדינו ומהדורות הבאים את השביעי באוקטובר הבאה. אני עצמי נפצעתי כשחילצתי לוחמים תחת אש, וגם היום, אם הייתי צריך לקבל שוב את אותה החלטה, הייתי עושה בדיוק אותו הדבר. אבל יש ציפייה בסיסית אחת: שהמדינה לא תפקיר אותך להתמודד לבדך בזירת הקרב המייגעת של מחלקות השיקום".
לדבריו, הפגיעה אינה רק בפצועים עצמם, אלא גם במסר שהמדינה משדרת לחברה הישראלית כולה. כאשר הממשלה מקדמת ביד אחת הסדרים ותקציבים שמיטיבים עם אוכלוסיות שלמות שאינן נושאות בנטל השירות הצבאי, וביד השנייה לא מוצאת את המשאבים שנדרשים לשיקום עבור אלה שהקריבו את גופם ונפשם למען המדינה, נוצר היפוך ערכים שלא ניתן להשלים איתו. אי אפשר מצד אחד לשלוח אנשים להילחם ולהסתכן עבור כולנו, ומצד שני לרמוז להם שביום שאחרי, במלחמת השיקום, הם כבר יצטרכו להסתדר לבד. זו לא רק פגיעה בפצועים, אלא קודם כל פגיעה באמון שעליו נשען כל חייל סדיר או מילואים שיוצא להילחם עבור המדינה".
בנוסף, חשוב לבן שטרית להדגיש שהביקורת שהוא משמיע אינה נוגעת עניינו הפרטי, אלא בראש ובראשונה בשאלת היסוד איזו מדינה אנחנו מבקשים להשאיר ביום שאחרי המלחמה. "חברה שמבקשת מבניה ובנותיה להסתער קדימה, מחויבת מוסרית לעמוד מאחוריהם כשיזדקקו לה. 'לא משאירים פצועים בשטח' היא לא עוד פקודת קרב וערך יהודי שמנחה כל לוחם ולוחמת בצה"ל, אלא צריכה גם להיות המדיניות שמנחה אותה ביום שאחרי. ברגע שפצועי צה"ל הופכים לעוד סעיף תקציבי יבש שאפשר לקצץ לטובת כספים שמיועדים לצרכים פוליטיים קואליציוניים, אנחנו לפני הכל מאבדים את החוזה המוסרי שבין המדינה לאלה שהיא שולחת להילחם עבורה. אם הערך הזה נעצר בגבול שדה הקרב, איבדנו משהו הרבה יותר עמוק מכל ויכוח פוליטי".
