אלף ימים מאז פרוץ המלחמה, ובאגף השיקום במשרד הביטחון מציגים היום (חמישי) תמונת מצב מורכבת. מספר פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון שפנו לקבלת טיפול חצה כבר את רף ה-26 אלף, כאשר הנתון הבולט ביותר הוא לאו דווקא הפגיעות הפיזיות - אלא אלו הנפשיות.
לפי הנתונים המעודכנים, כ-65% מהפונים מתמודדים עם מצוקה נפשית: פוסט טראומה, חרדה, דיכאון וקשיי הסתגלות. מדובר בכ-17 אלף נפגעים, מתוכם אלפים שמתמודדים גם עם פציעות פיזיות במקביל. לצידם, כ-9,000 פצועים מתמודדים עם פגיעות גופניות בלבד - בהם גם 97 קטועי גפיים.
נערה שאביה סובל מפוסט טראומה, בכנסת: "אנחנו צריכים עזרה" // ערוץ הכנסת
אבל הנתונים לא נעצרים בהווה. ההערכות באגף השיקום מצביעות על מגמה ברורה: עד שנת 2026 צפוי מספר הפצועים הכולל מכלל מערכות ישראל לחצות את רף ה-90 אלף - זינוק של יותר מ-40% בתוך שלוש שנים בלבד. ואם המגמה תימשך, עד 2028 כבר מדובר בכ-100 אלף מטופלים, כאשר כמחציתם יתמודדו עם פגיעות נפשיות.
מי הם אותם פצועים? הנתונים מספקים את התשובה: כמעט מחצית מהמטופלים החדשים הם מתחת לגיל 30, ועוד כ-30% בני 30 עד 39. רובם המכריע הם אנשי מילואים (62%), לצד חיילי חובה, אנשי קבע ושוטרים.
במערכת הביטחון לא מסתפקים בהצגת המספרים - אלא גם משמיעים אזהרה. במשרד קוראים ליישם באופן מיידי את המלצות ועדת המומחים בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שהגישה לאחרונה תוכנית מקיפה לשיקום הפצועים. "מימוש ההמלצות הללו הוא לא אופציה - הוא חובה", אמר מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם. לדבריו, ללא פעולה מהירה, "המערך הלאומי של שיקום פצועי המלחמה עלול לקרוס תחת העומס".
במקביל, באגף השיקום מדגישים כי כבר בוצעו צעדים משמעותיים מאז תחילת הלחימה: מספר המטפלים הנפשיים הוכפל פי ארבעה לכ-4,000, הוקמו חוות שיקומיות ברחבי הארץ, הורחבו שירותי חירום נפשיים ואף הוקמה מחלקה סיעודית ייעודית לצעירים. ועדיין - הפער בין הצורך למענה הולך וגדל.
המסר שעולה מהנתונים חד וברור: הפציעות של המלחמה הזו לא נגמרות בשדה הקרב. הן ממשיכות הרבה אחרי - בגוף, ובעיקר בנפש.
למי שזקוק לסיוע: קו "נפש אחת" של משרד הביטחון זמין 24/7 בטלפון 8944*.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו