תוכנית ההתיישבות ל"יום פקודה" נחשפת: כ-100 נקודות אסטרטגיות בלב שטחי A

תוכנית מפורטת שגיבשו תנועות ההתיישבות ביהודה ושומרון, ובראשן איגוד החוות ופורום "הביתה", ומתפרסמת לראשונה ב"היום", מבקשת להוביל לשינוי דרמטי במפת האזור.

התוכנית, שהגיעה לידי גורמי ממשל בכירים בישראל, מתווה איוש של כ־100 נקודות אסטרטגיות ב״יום פקודה״, נקודות הנמצאות עמוק בתוך שטחי A, שטחים הנתונים מאז הסכמי אוסלו לשליטה אזרחית וביטחונית מלאה של הרשות הפלסטינית.

הפורום, הנושא את השם ״הביתה - שבים לאדמות המולדת״, הוקם לאחרונה בידי קבוצת תושבים מיהודה ושומרון, ובהם אבות שכולים. מטרתו המוצהרת היא ביטול הסכמי אוסלו והתיישבות בשטחים הפתוחים בכל מרחבי האזור, לרבות שטחי A ו־B. הפורום השלים מבצע מיפוי שנמשך חודשים, שמטרתו איתור הנקודות המיועדות לאיוש.

בפורום מציינים כי הנקודות שנבחרו אינן מקריות, אלא הן בעלות חשיבות אסטרטגית ושליטה טופוגרפית. לדבריהם, רוב הנקודות הן אדמות שהוכרזו בעבר כאדמות מדינה, אך הועברו לאחריות הרשות הפלסטינית במסגרת ההסכמים בשנות ה־90. חלוקת השטח לאזורי B ,A ו־C נקבעה באותם הסכמים, ושטחי A הם הנתונים לשליטה הרחבה ביותר של הרשות, ובהם הערים הפלסטיניות הגדולות.

התוכנית הוצגה לכמה שרים בממשלה, וכן לגורמים בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בין הדמויות הנזכרות כמעורבות בקידום המהלך נמנה שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ'. את התוכנית מובילים בשטח אליאב ליבי, ממייסדי מפעל החוות החקלאיות באזור, ששכל את בנו דוד בלחימה ברצועת עזה, ואליאב שרמן, שבנו יהודה נרצח בפיגוע סמוך לחוות שובה ישראל שבשומרון. מפעל החוות, שצמח בעשור האחרון, מבסס שליטה על שטחים נרחבים באמצעות הקמת נקודות חקלאיות בודדות, ועומד במוקד מחלוקת ציבורית ומשפטית.

יוזמה מרחיקה לכת

התוכנית משתלבת במגמה רחבה שמסתמנת בחודשים האחרונים בקרב פוליטיקאים מהימין. אם בעבר נסב עיקר השיח על החלת ריבונות בשטחי C, הרי שבאחרונה ניכרת תזוזה לעבר שיח מרחיק לכת יותר, שמדבר על פירוק הסכמי אוסלו כולם.

מימוש התוכנית עשוי להציב בפני הממשלה דילמה מדינית וביטחונית מורכבת. כניסת מתיישבים לשטחי A תהווה הפרה ישירה של הסכמי אוסלו, ועלולה להוביל להסלמה ביטחונית מול הרשות הפלסטינית ולמשבר בזירה הבינלאומית, בתקופה שבה כל שינוי בסטטוס־קוו באזור נמצא תחת בחינה מדוקדקת בעולם.

עבור ליבי, שרמן ושאר חברי הפורום אין מדובר בחזון אידיאולוגי בלבד אלא בצורך ביטחוני שהם מתארים כקיומי ואישי. שניהם איבדו בנים, האחד בלחימה והשני בפיגוע, והם מציגים את התוכנית כמענה ישיר לתחושת האיום שחוו תושבי האזור מאז המתקפה בדרום. בפורום מביעים תקווה כי האישור יינתן בבוא העת. לדבריהם, ״לא מדובר בהליך חקיקה ארוך, מדובר בהחלטת קבינט אחת קטנה שיכולה לשנות את המציאות הביטחונית של מדינת ישראל לשנים רבות קדימה״.