במשך שנים ניצב הכפר השיעי מג’דל זון, מדרום לעיר צור, בגובה 440 מ׳, כאחד המעוזים החשובים והסודיים ביותר של חיזבאללה.
בעוד מעל הקרקע נראו בתי מגורים, מסגד ובית ספר, מתחת הסתתרה תשתית צבאית עצומה שנבנתה בסיוע איראני וכללה מנהרת ענק, מחסני חומרי נפץ, סדנת הרכבת כטב”מים ומערך שיגור רחפנים ששימשו לתקיפת ישראל. רק לאחר שכוחות חטיבה 551 כבשו את הכפר, נחשפה התמונה המלאה של מה שהלוחמים מכנים היום "כפר שהוא מבצר".
לפני כשבוע וחצי השלימו כוחות חטיבה 551, חטיבת קומנדו המילואים, את כיבוש הכפר מג’דל זון שבדרום לבנון. הכפר, החולש יחד עם ראס ביידה על אזור צור ונמצא בגובה השולט על המרחב, נחשב במשך שנים לנכס אסטרטגי עבור חיזבאללה. החטיבה, שלחמה מאז 7.10 בעזה, בלבנון ובסוריה ואיבדה 22 מלוחמיה - הגיעה הפעם לאחד ממרכזי הכוח המשמעותיים ביותר של הארגון בדרום לבנון.
מג’דל זון לא היה רק כפר שיעי תומך חיזבאללה, הוא שימש בסיס מרכזי של כוח רדואן ושל מערך הכטב”מים של הארגון. מתוך שתי דירות שנבנו על רכס השולט על האזור שוגרו רחפנים לעבר כוחות צה”ל ויישובי קו העימות בגליל. אותן דירות, שאותרו במהלך הלחימה, שימשו כעמדות הפעלה ושיגור הרחפנים שהפכו לאחד האיומים המרכזיים על הכוחות ועל תושבי הצפון בחודשים האחרונים.
עם כניסת הכוחות לכפר נתקלו הלוחמים בהתנגדות מצד מחבלי כוח רדואן שהיו ערוכים במקום עם אמצעי לחימה רבים. במהלך הקרבות חוסלו מחבלים, ובבתי הכפר נמצאו עשרות כלי נשק, משגרי נ”ט, ציוד לחימה, מצלמות גו פרו ומתחמים ששימשו את המחבלים לשהייה ממושכת.
"פירוק שיטתי ועוצמתי"
סגן אלוף ב’, ממפקדי הכוח, סיפר כי "הייתה התנגדות, התנגדות שלמעשה לא עיכבה את כוחותינו. ידענו לפרק אותה בצורה שיטתית, עוצמתית וקטלנית". לדבריו, ככל שהתקדמו הכוחות בכפר, התברר כי כמעט כל בית שימש חלק ממערך ההגנה על התשתיות התת קרקעיות. "כל בית שהגענו אליו היה ערוך באמל”ח כבד כדי לעכב את תמרון צה”ל. למעשה הבנו שהוא נועד להגן על התת קרקע, על התשתית האסטרטגית שכנראה עשרות שנים השקיעו לבנות אותה". לדבריו, “זו ההבנה שיש לנו מהכפר הזה, שהבנו שהוא לא באמת אזרחי אלא כפר חיזבאללה על מלא".
אלא שגולת הכותרת של המבצע המתינה מתחת לפני הקרקע. במשך ימים פעלו לוחמי יחידת יהל”ם לאתר את אחת מתשתיות הדגל של חיזבאללה. כאשר הצליחו להגיע אליה, הם מצאו מנהרה עצומה שנחפרה מתחת למרכז הכפר, סמוך לבתי מגורים, לבית ספר ולמסגד ונחסמה בהפצצת חיל האויר בשנת 2024.
סגן אלוף ד’, מפקד פלגה ביחידת יהל”ם שפעלה תחת חטיבה 551, סיפר: “עבדנו על האיתור של התשתית במשך ימים ארוכים, עד שפגענו במנהרה בתוואי. כשנכנסנו, גילינו את מה שאתם רואים פה”. לדבריו, גם אנשי המקצוע המנוסים של היחידה הופתעו מהממדים. “כשגילינו את המנהרה הופתענו מהגודל, מהאורך וגם מהדברים שמצאנו בה".
בתוך המנהרה נמצאו כ-50 כטב”מים איראניים ומעל שמונה טונות של חומרי נפץ ומטענים. לדברי הלוחמים, מדובר בחלק ממערך שהיה פעיל עד שנת 2024 ושימש לשיגור כטב”מים לעומק ישראל. חלק מהכלים אותרו כשהם מפורקים ומוכנים להרכבה בסדנה ייעודית שפעלה במקום.
“אפשר לראות כאן כטב”מי אויב איראניים”, אמר סגן אלוף ד’. “מוטת הכנפיים שלהם היא כשניים וחצי מטרים, עם ראש קרב של כ-30 קילוגרם. אלה כטב”מים ששוגרו לעבר מדינת ישראל בעבר והם יכולים להגיע בין 200 ל-250 קילומטר”.
"אסטרטגיה צינית"
לדבריו, הממצאים שנחשפו במקום מעידים על מעורבות איראנית עמוקה. “מה שאנחנו רואים זה חלק מהאסטרטגיה של חיזבאללה, שימוש ציני בתשתיות אזרחיות ובכסותן. זה פועל יוצא של איראן. יש כאן מימון איראני של המנהרה, המנהרה היא בסטנדרטים איראניים והכטב”מים הם כטב”מים איראניים”.
הלוחמים שהגיעו למקום מספרים כי עד להפצצת חיל האוויר בשנת 2024, שימשה המנהרה כמעין "שדה תעופה" תת קרקעי של חיזבאללה. על פי הממצאים בשטח, התשתית כללה ארבע כניסות ומספר מסלולי שיגור. בקצה המנהרה נותרו תקועים משאית ומלגזה, עדות לפעילות שהתנהלה במקום במשך שנים. המנהרה, שנבנתה בעומק של כ-29 מטרים מתחת לקרקע, נחסמה בתקיפות חיל האוויר, אך כשכוחות יהל”ם פרצו אליה הם גילו תשתית נרחבת ומסועפת.
“מדברים על תשתית מנהור של סדר גודל 200 מטר”, תיאר סגן אלוף ד’. “אנחנו נמצאים בעומק שבין 17 ל-20 מטר בתוך האדמה. יש כאן מסדרון ראשי, הסתעפויות, חדרי שהייה, מזרונים, מדים ואמל”ח נוסף”.
כיבוש מג’דל זון מספק הצצה נדירה להיקף ההשקעה של חיזבאללה בבניית תשתיות טרור בלב אוכלוסייה אזרחית. מה שנראה מבחוץ ככפר לבנוני רגיל התגלה כמערך צבאי שלם שנועד להגן על אחת התשתיות האסטרטגיות החשובות של הארגון.
גם כיום, לאחר הפסקת האש, המציאות בשטח נותרה מורכבת. לוחמים הפועלים בגזרה מספרים כי קיימים עדיין קווים מוגדרים שאליהם אסור להתקרב. לדבריהם, מי שחוצה את “הקו הירוק” מוזהר, אך מי שחוצה את “הקו האדום” מושמד.
לצד זאת, הם מסבירים כי הפסקת האש באה לידי ביטוי בכך שכוחות צה”ל אינם פועלים נגד כל מחבל שנצפה במרחק, אלא מתמקדים בשליטה במרחבים אסטרטגיים ובנקודות טופוגרפיות מרכזיות. מג’דל זון, כמו הבופור, היא אחת מאותן נקודות מפתח שעליהן בחר צה”ל להשתלט כדי לשמור על יתרון מבצעי מול חיזבאללה גם ביום שאחרי הלחימה.
עבור לוחמי חטיבה 551 ויחידת יהל”ם, המנהרה שנחשפה מתחת לבתי הכפר אינה רק הישג מבצעי. היא עדות מוחשית לפרויקט צבאי שנבנה במשך שנים מתחת לאפה של ישראל ושנועד לאפשר לחיזבאללה ולאיראן לפגוע בישראל מטווחים של מאות קילומטרים. רק לאחר כיבוש הכפר התברר עד כמה עמוק, תרתי משמע, הגיע המיזם הזה אל תוך האדמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו