שנה מלאה למלחמת 12 הימים, עם כלביא, עם איראן, כמעט מבלי ששמנו לב, בגלל האינטנסיביות הבלתי אפשרית של חיינו כאן; בינתיים כבר היו לנו עוד מלחמה וחצי עם איראן - שאגת הארי ומלחמת 17 השעות, שלא לדבר על מלחמת הפסקת האש בלבנון, וכמעט שלוש שנים בעזה. המלחמה ההיא, ביוני 2025, הפכה כבר להיסטוריה.
חיל האוויר תקף מספר יעדים במתחם הפטרוכימי במאהשהר שבדרום-מערב איראן | רשתות ערביות
אבל מי שמבקש לעצמו רגע של נחת בתוך המציאות של מלחמה בלתי פוסקת, ימצא אותו דווקא בעם כלביא. זו היתה מלחמה שהתנהלה כמו בספרים: בדיוק על פי התכנון המוקדם שלה, מלחמה שהשיגה את יעדיה הצבאיים (התוצאות המדיניות של המלחמה הן לא מעניינו של מאמר זה), והסתיימה ללא אבידות לכוחות הלוחמים. מבחינה צבאית - מלחמה חלומית. מדובר במבצע כל כך יוצא דופן, שהושקעו בו שנים רבות כל כך של הכנות, שהושקעו בו כל כך הרבה תחכום ותעוזה, שבוצע בדיוק שאין שני לו - שמגיע לו שיבחנו אותו לרגע בזכות עצמו, בלי הקשרים.
האלמנט הבולט ביותר בהצלחה הוא כמובן פעילותו של חיל האוויר במלחמה, ובמיוחד במהלומת הפתיחה. במה שייזכר כאחד המבצעים האוויריים הנועזים, המתוחכמים והאפקטיביים בתולדות הלוחמה המודרנית, ביצע חיל האוויר הישראלי מתקפת פתיחה רחבת היקף על יעדים בלב איראן, שכללו שיתוק מערכי ההגנה האווירית שלה, סיכול ממוקד של הפיקוד הבכיר של הצבא, משמרות המהפכה ומדענים בכירים, ותקיפה יעילה של מאגרי הטילים הבליסטיים - מתקפה שנשענה על שיתוף פעולה חסר תקדים עם גופי המודיעין של ישראל, אמ"ן והמוסד, וגופים נוספים, והצליחה לשלב הפתעה מוחלטת, ביצוע מבריק ותוצאה טקטית ואסטרטגית משנה מציאות.מבחינה היסטורית נשברה כאן תקרת זכוכית שהיתה מושא להתלבטויות ארוכות שנים רבות בצה"ל ובדרג המדיני. בא חיל האוויר והוכיח שהוא מסוגל לבצע תקיפות בלב ליבה של מדינת אויב, במרחק של 1,500 קילומטרים מישראל, ולצאת מהן עם עליונות אווירית מוחלטת. כמו מבצע מוקד במלחמת ששת הימים, שהכריע את המלחמה בשלוש השעות הראשונות שלה באמצעות השגת עליונות אווירית, כך מהלומת הפתיחה פתחה את הדרך לפעילות כמעט בלתי מופרעת בשמי איראן ואפשרות לתקיפת יעדים, כולל יעדי גרעין, בהתאם להעדפות הישראליות.
למעשה, נפתחה אוטוסטרדה אווירית בין ישראל לאיראן, שדרכה עברו במהלך המלחמה כ־1,400 גיחות של מטוסי קרב וכ־500 גיחות נוספות של כלי טיס מאוישים מרחוק (כטמ"מים); הותקפו יותר מ־ 900 מטרות, יותר מ־1,500 רכיבים אסטרטגיים, 15 מטוסי אויב, שישה שדות תעופה ויותר מ־80 משגרי טילי קרקע־אוויר.
האיראנים נשארו מאחור
הביצוע בפועל דרש פתרונות יצירתיים ופעילות מורכבת: לא רק מטוסי קרב נטלו בו חלק, אלא גם מטוסי תדלוק (בוצעו כ־600 תדלוקים אוויריים במהלך המלחמה) וכמובן כטמ"מים. תיאומים מסובכים בתזמון מדויק, נתיבי טיסה בלתי מוכרים (על פי מקורות זרים דרך סוריה, בהסכמתה) ועוד מרכיבים רבים מספור היו חלק מהמארג שאפשר את ההצלחה.
חיל האוויר הישראלי שלט לחלוטין במרחב האווירי של מערב איראן, עד להפסקת האש. לא סוללות הקרקע־אוויר ולא חיל האוויר האיראני, שמטוסיו המועטים לא אתגרו כלל את מטוסי חיל האוויר, לא היוו איום ממשי על פעילותו. העליונות הטכנולוגית של מטוסי ה־F-15I ("רעם"), ה־F-16I ("סופה") ובמיוחד ה־F-35 ("אדיר"), במידה רבה הגיים צ'יינג'ר של המערכה, הוכיחה את עצמה. אבל יותר מכל היו אלה טייסי חיל האוויר וכל מערך הקרקע שלו, שעליונותם המבצעית, נחישותם ועוז רוחם הם שהכריעו.
