"יש מקום לכולם": החטיבה המעורבת שסיימה מסע כומתה בצל סערת השירות המשותף

רגעים מרגשים נרשמו אתמול (רביעי) בלטרון, עם סיום מסע הכומתה של לוחמי ולוחמות חטיבת החילוץ, אשר סיימו את ההכשרה שארכה שבעה חודשים.

ברקע סערת הרחבת פיילוט שירות הנשים בחטיבות השיריון המתמרנות ואיומי ראשי ישיבות לפיהם לא ישלחו את חניכיהם לשרת בחיל השיריון בשל החלטת הצבא, הכתומים המחויכים מבקשים, דווקא, להעביר מסר של אחדות. אמנם לא מדובר בטנק אלא בביצוע מבצעי חילוץ מורכבים, אך המסר שלהם ברור: בצבא מספיק מקום לכולם.

"בשלושת החודשים האחרונים אנחנו נמצאים באימון המתקדם ואתמול הגענו לשיא עם המסע, שאמור היה להתקיים בתחילת השבוע אבל נדחה בשל המערכה הקצרצרה מול איראן״, פותחת סרן אור, מפקדת פלוגת ״תבור״ בחטיבה המעורבת. ״באותו הלילה ראינו את ההתפתחויות מול איראן, ולפנות בוקר התקבלה ההחלטה לדחות את המסע״.

אור, שלקחה חלק במבצעי חילוץ מורכבים במהלך ״עם כלביא״ ו״שאגת הארי״, הוקפצה יחד עם טירוניה לכוננויות לכל מקרה שעלול לקרות. ״בהכשרות, אנחנו הסד״כ הזמין ביותר לתפוס כוננויות. הפלוגות היו בבתי חולים וסייעו לפנות אותם אל מתחת לאדמה, והיו כאלה שתפסו כוננות חילוץ בפיקוד עצמו״. לשאלה האם אין סיכון בהצבת טירונים וטירוניות בכוננות לאירועים שעוסקים בחיי אדם, משיבה אור כי ״כשאני התגייסתי ידעת שאתה מתגייס לכאן ושיש מצב שלא תיגע בחילוץ. היום, אני, המ״פ שלהם הייתי בשישה אתרי הרס וכנראה שגם הם יגיעו. הם צריכים ללמוד בשטח, אבל על פי מדרגים - הפלוגות הצעירות מקבלות משימות ׳פשוטות׳ יותר, והוותיקות משימות מורכבות״.

לזכרה של נועה בוגוסלבסקי ז"ל

בשעות אחר הצהריים של יום שני, עם ההבנה כי המערכה היומית והמוזרה, משהו, מול איראן הסתיימה, הפיקוד הבכיר עוד התלבט האם להוציא את מסע הכומתה אל הפועל. לבסוף, הוחלט לדחות אותו ביום. ״אתמול התחלנו בתל חדיד וסיימנו בלטרון, מרחק של 28 ק״מ, 5 מתוכם עם אלונקות״, מספרת. במסע עצמו השתתפה גם טוראי מישל, שאת מבצעי החילוץ מהמתקפות האיראניות זוכרת, לצערה, היטב.

״נועה בוגוסלבסקי ז״ל נועה הייתה חברה ממש טובה שלי ובשנה האחרונה היינו באותה חבורת בנות״, מספרת מישל. כזכור, בחודש יוני לפני כשנה נרצחה נועה מפגיעת טיל איראני בעת ששהתה במרחב מוגן בבית בן זוגה, איתן זקס ז״ל, שנרצח אף הוא במתקפה לצד אמו, מיכל ז״ל. ״בסביבות 11 חברה משותפת אמרה לי שאיתן, בן הזוג של נועה, נהרג ושלא יודעים מה קורה עם נועה. במשך שעות היינו חסרות אונים ולא ידענו מה לעשות, עד שיצאה הודעה רשמית על מותה בצהריים״.

״המקרה עם נועה היה החותמת להגיע לכאן״, היא מוסיפה, ומספרת כי עם הגעתה להכשרה אחת המפקדות במקום שיתפה אותה על מאמצי החילוץ של נועה, כמי שחילצה באותה זירה קשה בבאר שבע. ״תמיד רציתי להיות לוחמת, ואחרי שהבנתי שמי שחילץ את המשפחה הם צוותים של החטיבה אמרתי לעצמי שאני רוצה להגיע לכאן. חמישה חודשים לאחר מכן, הגעתי לטירונות״.

השירות המשותף החטיבה

הטירונות, האימון המתקדם וכן השירות בחטיבה מעורב, ומורכב מלוחמים ומלוחמות שעובדים יחד. סערת הרחבת פיילוט שילוב הנשים בחיל השיריון לא פסחה על החטיבה, שמשוחחת על הנושא ביתר שאת בשבוע האחרון. ״אנחנו חיים את הביחד ביום יום״, מציינת סרן אור. ״גם בחטיבה מעורבת, יש תחושה שצריך להוכיח את עצמך כל הזמן. עם זאת, אני יודעת לומר שאנחנו נמדדים, כולנו, במבחן התוצאה. אם אני מצליחה עם הפלוגה שלי לחתור למגע ולהוציא אנשים מההריסות, אז הצלחתי״.

״אני פיקדתי על מספר גזרות ביו״ש ועבדתי כתף אל כתף עם רב״שצים דתיים בהתיישבות״, מוסיפה. ״העבודה איתם הייתה מצוינת. הקולות האלה של ׳לא לשלב׳ מפריעים, ואני בעיקר חושבת שהם לא נכונים. מקצוע החילוץ הוא לא לבנים או בנות אלא למי שטוב בזה, למי שיש לו קור רוח וכשירות גופנית מתאימה. לצערי, המציאות היא שכל הזמן יש מלחמה ורוצים לקטלג מישהו. עם זאת״, היא מסכמת, ״אני מאמינה שבצבא זו בועה אחרת. רעשי הרקע מיותרים".