תמונה בלעדית שהגיעה לידי "היום" חושפת את שיטת המיגון הייחודית בה משתמש צה"ל בדרום לבנון, בניסיון להתמודד עם האיום הקטלני ביותר על הכוחות בשטח: רחפני הנפץ של חיזבאללה. בתמונה נראה מבנה מגורים בן שלוש קומות שבו שוהים לוחמים, כשהוא עטוף לחלוטין מכל עבריו ב"אוהל" רשתות מסיבי המתוח על עמודי תמיכה. מדובר בשכבת הגנה פיזית שנועדה לייצר פיצוץ מוקדם של כלי הטיס המתאבדים במרחק בטוח מהקירות והחלונות, או לחלופין ללכוד אותם ובכך למנוע פגיעה ישירה בחיילים.
צה"ל השקיע עד כה יותר מ-20 מיליון שקלים ברשתות להגנת הכוחות בדרום לבנון. את המאמץ הלוגיסטי המורכב מוביל אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל), אשר החל באחרונה אף לייבא רשתות ייעודיות מחו"ל כדי לענות על הדרישה המבצעית הגוברת בשטח. במקביל לפריסת הרשתות, בצבא משקיעים משאבים רבים בהצבת מכ"מים טקטיים לצד הכוחות הלוחמים ובחלוקת אמצעי יירוט שונים, בהם רובים מרובי קליעים המיועדים להפלת הרחפנים בטווחים קצרים.
כמו כן, במשרד הביטחון בוחנים פתרונות טכנולוגיים מתקדמים נוספים, כגון שימוש ברחפנים מהירים שיירטו רחפנים עוינים באוויר, אך במערכת הביטחון מודים כי חלק גדול מהטכנולוגיות הללו עדיין לא הבשיל לכדי פעילות מבצעית מלאה.
רחפן של חיזבאללה מתפוצץ ליד כוח צה"ל שחילץ פצועים מתקרית בדרום לבנון (ארכיון) // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
בעוד שאת כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"מים) המשוגרים מטווחים רחוקים כמו איראן או תימן מערכות הביטחון מצליחות ליירט בהצלחה רבה, רחפני הנפץ מציבים אתגר מורכב וקשה בהרבה. מומחה התעופה אהרון לפידות מסביר כי השוני המהותי נעוץ במבנה הכלים ובאופן הפעלתם: "כטב"ם הוא למעשה מטוס קטן, אמצעי לחימה גדול ויקר שמופעל על ידי רדיו או אמצעים אלחוטיים אחרים ויכול לטוס למרחקים עצומים. הגודל שלו מאפשר לשבש את פעילותו או להפיל אותו טכנולוגית, מכיוון שהקשר איתו עולה לאוויר ומשדר, ולצד השני יש אפשרות ליירט את התשדורת הזו".
מלכודת הסיב האופטי
מנגד, בכל הקשור לרחפני נפץ, מדובר בכלי טיס מסוג אחר לגמרי, שמציב אתגר גילוי ויירוט כמעט בלתי אפשרי באמצעים הסטנדרטיים. לפידות מסביר כי מדובר בכלי קטן וזול, שעלותו מסתכמת בכמה מאות דולרים בלבד, והוא מסוגל לשאת משקל מצומצם של כ-2 עד 3 ק"ג בלבד של חומר נפץ או אמצעי צילום.
הבעיה המרכזית בהתמודדות מולו נובעת משיטת ההפעלה הייחודית שלו: "רחפן נפץ מופעל על ידי סיב אופטי פיזי. זה אומר שצורת ההפעלה שלו היא כזו שאין שום דרך להתערב בה או לשבש אותה באופן אלקטרוני, מכיוון שהתשדורת לא עולה לאוויר אלא עוברת פיזית ישירות בין המפעיל לרחפן".
בשל השימוש בסיב האופטי, הרחפן מוגבל לטווח קצר של עד 5 קילומטרים בלבד, אך הטיסה הנמוכה שלו - לעיתים מתחת לכיסוי המכ"ם - מקשה מאוד על הזיהוי, שנעשה בעיקר בעין, ותוך התמודדות עם רעשי רקע שממסכים את צליל המנוע שלו. הצורך הדחוק בפתרונות פיזיים, כמו רשתות ההגנה, עמד באחרונה גם במרכזו של דיון חסוי וסוער בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשותו של ח"כ בועז ביסמוט.
במהלך הדיון, שנמשך שעות ארוכות, נשמעה ביקורת נוקבת מצד גורמים מקצועיים. מפקד בית הספר לרחפנים לשעבר בפיקוד הצפון התריע כי מדובר ב"איום שמנטרל לחימה" והוסיף: "זה 2,000 שקל שמנטרלים טנק או מסוק. זה איום אסטרטגי שיכול לפגוע גם באסדות. הצבא התעשת באיחור, זו מערכת שעובדת בצורה מסורבלת ואנחנו מפגרים מאחור".
יו"ר הוועדה ביסמוט סיכם את הדיון והדגיש כי לצד הפתרונות הטכנולוגיים, "לכל רחפן יש אבא ואמא שאותם צריך להכריע ולחסל". נציג חברה ביטחונית שהשתתף בדיון בוועדה הזהיר אף הוא מפני העתיד הקרוב: "אנחנו הכרזנו מלחמה בסיב האופטי. היום יש לנו רחפנים בודדים, מחר יהיו לנו נחילים".
מנגד, גורם צבאי בכיר דחה בשיחה עם "היום" את הביקורת הקשה וטען כי הטענות כלפי הצבא מופרזות. לדבריו, איום הרחפנים נמצא בסדר עדיפות עליון בטיפול המבצעי והטכנולוגי, וכי איום הרחפנים בטכנולוגיות האלחוטיות הרגילות כבר נוטרל כמעט לחלוטין.
הגורם הבהיר כי נכון לעכשיו, אף צבא בעולם - כולל צבא אוקראינה למוד הקרבות - לא מצא פתרון אולטימטיבי והרמטי לרחפנים מבוססי סיב אופטי. בצבא מבהירים כי הרשתות שנפרסו בלבנון הן "רשתות תקניות ויעילות במרחבים רבים, ולא רשתות דיג שנקרעות בקלות". במערכת הביטחון מעריכים כי בתוך זמן לא רב יצליח צה"ל להתמודד עם האיום בצורה טובה בהרבה, אך מודים ביושר כי לא יהיה פתרון של 100 אחוזים נגד הנשק שממשיך לגבות מחיר דמים יקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו