עשרות רכבים הסתננו ביום: הציר הפרוץ לבאר שבע שמדאיג את מערכת הביטחון

עשרות כלי רכב חצו בתוך יממה אחת את אחד מצירי ההברחה הרגישים בישראל - מרחק קצר בלבד מבאר שבע ומיישובי הדרום. לא מדובר בגבול בינלאומי, אלא בפרצה מתמשכת בדרום הר חברון, שלדברי גורמי שטח מוכרת למערכת הביטחון כבר שנים - אך טרם טופלה באופן יסודי.

על פי נתונים שהגיעו לידי "היום", ביום 31 במאי תועדו עשרות חציות של ג'יפים במרחב כרמל ובצירים הסמוכים. במהלך היום זוהו שוב ושוב שיירות של שניים עד חמישה כלי רכב שחצו את המרחב הלוך ושוב.

בסיכום אותו יום תועדו 21 חציות ממזרח למערב דרך היישוב כרמל הסמוך להר חברון, חמש חציות נוספות בכיוון ההפוך ועוד שבע חציות דרך ציר נוסף באזור.

מדובר באזור שבו קילומטרים ארוכים של שטח פתוח מפרידים בין יהודה ושומרון לפנים הארץ - ללא גדר רציפה או מכשול משמעותי.

"היקף תנועה משמעותי מאוד"

גורמי ביטחון בשטח מגדירים את הנתונים כחריגים במיוחד. "כשמסתכלים על מספר הרכבים בלבד קשה להבין את גודל האירוע", אומר נבו נדלסקי, רבש"צ היישוב כרמל. "בכל ג'יפ כזה יכולים להיות נוסעים רבים. כשאתה מחבר עשרות רכבים ביום אחד אתה מגיע להיקף תנועה משמעותי מאוד".

לדבריו, בחודשים האחרונים נרשמת החרפה בתופעה: "בחצי השנה האחרונה אנחנו רואים עלייה דרסטית בהברחות לתוך יהודה ושומרון. היה פיק לפני כמה חודשים, הצליחו לבלום אותו חלקית, ועכשיו אנחנו רואים ניסיון משמעותי מאוד להחזיר את הדברים לקדמותם".

לא רק שב"חים: "האיום המרכזי הוא האמל"ח"

לדברי נדלסקי, הסכנה המרכזית אינה דווקא מעבר של שוהים בלתי חוקיים: "מה שמעניין אותנו כאנשי ביטחון הוא האמל"ח. בסוף מדובר באמצעי לחימה שמגיעים מהצבא או מגבול ירדן ונכנסים ליהודה ושומרון. אלו כלי נשק שאנחנו נפגוש באירוע הטרור הבא".

הוא מדגיש כי בשטח כבר לא מפרידים בין סוגי ההברחות: "בסוף הכול מתחבר. יכול להיות שמבחינת המבריח עצמו הוא רק מסיע שב"חים, כמו נהג מונית שמחזיר פועלים ליהודה ושומרון. אבל אותם אנשים שהוא מסיע יכולים לשמש בהמשך כמבריחים, כמקשרים או כמי שמכניסים איתם אמצעי לחימה".

לדבריו, דרך הציר עוברים שלושה סוגים עיקריים של הברחות - שוהים בלתי חוקיים, כלי רכב גנובים ואמצעי לחימה: "אנשים נוטים לחשוב שאלו שלוש תופעות שונות, אבל בשטח אלו אותם צירים ולעיתים גם אותן רשתות הברחה. מי שמסוגל להעביר שב"ח היום, יכול להעביר נשק מחר".

"אחד מצירי ההברחה המרכזיים בדרום"

גורם ביטחוני נוסף מחזק את הדברים: "מדובר באחד מצירי ההברחה המרכזיים באזור. רוב הרכבים שנגנבים בדרום עוברים דרכו, אבל לא מדובר רק בגניבות רכב. הציר משמש גם להעברת שוהים בלתי חוקיים ולהברחת אמצעי לחימה לתוך הכפרים הפלסטיניים".

לדבריו, האיום חורג מגבולות האזור: "כל יהודה ושומרון יודעת שיש כאן מעבר שקל יחסית לחצות. כשיש ציר שמאפשר מעבר של שב"חים, רכבים גנובים ואמצעי לחימה, צריך לשאול מה יקרה ביום שבו מישהו יחליט לנצל אותו למשהו חמור יותר".

הקרבה למרכזי אוכלוסייה מחריפה את הסיכון: "בסופו של דבר, מי שחוצה את המרחב הזה לא נשאר במדבר. בתוך זמן קצר אפשר להגיע לבאר שבע, לירושלים או למרכז הארץ. לכן זו לא רק בעיה של הר חברון אלא בעיה לאומית".

מחסור בכוח אדם והיעדר מכשול

למרות ההתרעות החוזרות ונשנות, פתרון קבוע טרם נמצא. גורמי שטח מצביעים על מחסור בכוח אדם כסיבה מרכזית: "צה”ל פועל כיום בצורה אגרסיבית מאוד בתוך הכפרים הפלסטינים", אומר אחד הגורמים. "בכל לילה יש מעצרים, מבצעים ופעילות סיכול טרור. אין לצה"ל מספיק כוח אדם כדי גם להחזיק נוכחות רציפה בתוך הכפרים וגם לעמוד לאורך כל קו התפר והשטחים הפתוחים בדרום הר חברון".

ראש מועצת הר חברון, אלירם אזולאי, מתאר תמונה דומה: "זה כבר מזמן לא סיפור של הר חברון. יש פה עניין לאומי. יש פה מדבר מופקר. מערב פרוע, או יותר נכון דרום פרוע. דרך השטח הזה עוברים נשק, כסף שחור, רכבים גנובים, סחורות גנובות ושוהים בלתי חוקיים".

לדבריו, הכפרים הבלתי חוקיים באזור נהנים מכלכלת ההברחות ומשמשים גם כעיניים בשטח.
כשנשאל על עמדת צה"ל, השיב: "התשובה היא שאין כוח אדם. צה"ל עסוק במלחמה, במעצרים, בפעילות התקפית ובסיכול טרור. אי אפשר להיות גם בתוך הכפרים וגם לאורך כל המדבר".

"זה איום לאומי"

אזולאי מציע פתרונות בשטח, בהם הרחבת החוות והקמת כוח ייעודי: "אנחנו רואים שבאזורים שבהם קיימות חוות יש הרבה פחות פלישות והרבה פחות הברחות. איפה שיש אנשים שנמצאים בשטח, רואים את המתרחש ומדווחים בזמן אמת, הרבה יותר קשה לפעול".

עוד הוסיף: "צריך כוח שזה התפקיד שלו. כוח שמכיר את המדבר, מכיר את הצירים, מכיר את האנשים ומכיר את שיטות ההברחה. כמו שהייתה בעבר יחידת ספר המדבר. זה איום לאומי, וצריך לטפל בו בהתאם".

הביקורת בשטח אינה מופנית ללוחמים אלא למדיניות: "אף אחד לא גילה את הפרצה הזאת השבוע", אומר גורם ביטחוני. "מדברים עליה כבר שנים. כולם מכירים את הצירים, כולם מכירים את דפוסי ההברחה, ועדיין בכל פעם מחדש אנחנו רואים את אותם כלי רכב עוברים באותם מקומות".

מדובר צה"ל נמסר: "כוחות צה"ל פועלים במאמץ משותף עם שב"כ, משטרת ישראל וגופים נוספים לסיכול טרור ומעבר מסתננים לשטח הארץ בכלל המרחב. ישנם כוחות צה"ליים ייעודיים להגנה במרחב התפר, לצד תצפיות, סיורים בשטח, מארבים ומאמץ מודיעיני נרחב. בהתאם להחלטת הדרג המדיני לא הוקם באזור המדובר מכשול תפר. עם זאת, לפני מספר שנים הוקם על ידי צה"ל מכשול הנדסי שתפקידו לשבש הסתננות פלסטינים לאזור בקעת ערד".

הנתונים מ-31 במאי אינם מספרים רק את סיפורו של יום אחד. הם מספרים את סיפורה של פרצה שמערכת הביטחון מכירה כבר שנים. הפרצה עדיין קיימת, ההברחות עדיין נמשכות, ועשרות כלי רכב עדיין מצליחים לעבור דרכה.

השאלה כבר אינה האם קיימת בעיה. השאלה היא כמה זמן עוד ניתן יהיה לחיות איתה. כי עבור תושבי האזור מדובר בשגרה. עבור כלל הציבור - באזהרה.