סמ"ר אדם צרפתי, לוחם ביחידת מגלן בעוצבת הקומנדו בן 20 מראש העין, שנפל אמש (ראשון) בקרב בדרום לבנון - מובא בשעה זו למנוחת עולמים. מסע הלוויה יצא מבית המשפחה ברחוב פולג לבית העלמין הצבאי בעיר, אלפים מלווים אותו בדרכו האחרונה.
"לא יודעת איך מספידים ילד"
אימו מלי ספדה בבכי: "אני לא יודעת איך מספידים ילד. אבל הילד הזה תמיד איתגר אותי, והנה גם עכשיו. אדם, הילד שלי, החבר הטוב. השמחה והחיוכים היו סימן ההיכר שלך.
היית כל כך יפה אפילו כשראיתי אותך עכשיו. החברים שלך בוכים ולא מאמינים. בחרת לא לכתוב מכתב פרידה, חשבת שזה מנחוס. אני מצטערת שלא הקלטתי את השיחות בטלפון, שתהיה לי ממך עוד מזכרת. אדם, אתה כבר חסר. החיים לא היו אותו דבר, וחבל, כי הם היו ממש טובים. אני לא מאמינה שזהו, זה באמת לא יכול להיות.
אמרתי לך, ואני אומרת בשם אבא, ובשם זוהר, ואני אגיד לך שוב ושוב ושוב, אתה האהבה שלנו, אתה הגאווה שלנו, והלוואי ואני הייתי שוכבת פה במקומך. אני לא יודעת באיזה מובן, אבל אני באמת שוכבת פה איתך. אני אוהבת אותך, אדם שלי".
על פי צה"ל, שהתיר לפרסום את ההודעה בדבר נפילתו הבוקר, בסביבות השעה 1:00, רחפן נפץ ששוגר על ידי ארגון הטרור חיזבאללה פגע בנקודה בה פעלו כוחות צוות הקרב החטיבתי גולני בדרום לבנון. בעקבות פגיעת הרחפן, נפל סמ"ר אדם צרפתי ז"ל ושלושה לוחמים נוספים נפצעו ופונו ע"י מסוק להמשך טיפול רפואי בבית החולים ומשפחותיהם עודכנו.
סגן אלוף אבי, מפקדו של אדם ספד לו: "צרפתי, אני עומד כאן מולך בשם חבריך ומפקדיך בזמן שהם ממשיכים בלחימה בלבנון, ומתנצל בשמם על שלא יכלו להגיע לחלוק לך את הכבוד המגיע לך. מי שמתנדב ראשון, מי שהולך ראשון בראש הכוח, מי שאחראי על הסוואת הכוח ושרידותו, האדם עם החושים הכי חדים, שמחובר לשורשים, לשטח ולאדמה. אדם כזה בדיוק היית, נחוש, חותר קדימה, מבצע כל משימה על הצד הטוב ביותר. ותמיד עם חיוך על הפנים. חיוך כזה שמדביק את שאר הצוות ואת כולם מסביב.
בכמעט שנתיים בהם שירתת ביחידה וביתר שאת בחצי השנה האחרונה בפלגה. אהבת כלוחם לקחת חלק במשימות מיוחדות בכלל גזרות הלחימה. משימות שתרמו רבות לביטחון מדינת ישראל וחלקן ישארו חסויות. היה לך בדיוק את מה שצריך כדי להיות לוחם ביחידה. שילוב מושלם של ערכים, מקצועיות וקצת רוח שטות. כזה שלא מפחד להגיד את דעתו ולהתעקש".
איתן כרמל, חברו של צרפתי ז"ל לצוות: "אני לצידכם עד הסוף, אתם לא תישארו לבד. אעשה הכל בכדי לעזור לכם להנציח אותו. התקשרה אליי קצינת נפגעים ושאלה מי מהחברה ידבר, ואמרתי אני. אני לא יודע איך לדבר עלייך בלשון עבר.השארת אותי פה לבד עד המוות. היינו צוחקים תמיד על מה יקרה אם מישהו מאיתנו ייפול בקרב ועכשיו אני לא צוחק. אז שכחתי איזה שיר של אריק איינשטיין רצית. תמיד שאפת להיות הכי מהיר והכי חזק, הגעת למגלן והיית מבסוט, הערצתי אותך, תמיד הייתי מספר לחברים שלי עלייך. היית חמור גדול, מאחר סדרתי שהיה אומר לי שהוא יוצא ואני ידעתי שרק עכשיו נכנסת להתקלח. היית החבר הכי טוב שלי ואני לא יודע איך אמשיך כאן בלעדייך, אוהב אותך אחי".
גל אור, חבר ילדות של צרפתי ז"ל, ספד לו: "כל כך הרבה תוכניות היו לנו ביחד אנחנו לא מצליחים לעכל את המציאות הדפוקה שנפלה עלינו. תודה על הזכות להיות איתך ולצחוק איתך, לעשות את ערבי שתייה שלנו יחד והעיקר לגדול איתך יחד. מעכשיו והלאה בכל מקום שאנחנו נהייה אתה תהיה איתנו״
סמ"ר מיכאל טיוקין ז"ל הובא למנוחות
אבל כבד באשקלון בעקבות נפילתו של סמ"ר מיכאל טיוקין ז"ל, לוחם סיירת גבעתי בן 21, שנהרג אמש במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון. מיכאל ואמו עלו לישראל מאוקראינה בשנת 2020. למרות שהיה בן יחיד לאמו ועולה חדש שלא היה מחויב לשירות קרבי, בחר להתנדב לשירות משמעותי ולהצטרף לסיירת גבעתי.
המונים רבים מתושבי העיר חלקו לו כבוד אחרון ועמדו לצדי הדרך המובילה לבית העלמין הצבאי כשהם מניפים את דגלי ישראל לאות כבוד והצדעה.
הדגלים חולקו ע״י העירייה בשביל המוביל לבית העלמין והעומדים יצרו יחד שרשרת מרגשת, שקטה ועומתה של דגלים אנושיים. זאת לאחר שחבריו של הלוחם קראו לציבור להגיע ולחלוק לו כבוד אחרון, מאחר שמשפחתו בארץ מצומצמת ורבים מחבריו ליחידה עדיין נמצאים בפעילות מבצעית.
טיוקין נפל לאחר שרחפן נפץ ששיגר חיזבאללה פגע בכוח סיירת גבעתי שפעל באזור הבופור. ארבעה לוחמים נוספים נפצעו באורח קל ופונו לקבלת טיפול רפואי. בצה"ל מסרו כי הפגיעה אירעה סמוך לשעה 22:30, והלוחם נהרג במקום.
"איך ממשיכים מכאן?"
דברים שנשאו בשמה של אימו של מיכאל, יקטרינה, אשר איננה דוברת עברית:
"מיכאל שלנו. קשה לעמוד כאן היום וקשה עוד יותר להאמין שאנחנו נפרדים ממך. רק בן 21 היית. צעיר עם חיים שלמים לפניך וחלומות שחיכו להתגשם. לפני 5 שנים וחצי עלית לישראל מלא תקווה אומץ ורצון לבנות כאן את חייך. כולנו ידענו כמה חזק היית - לא רק בגוף, גם בנפש. למרות שהיית בן יחיד בחרת להתגייס.
היית חדור מטרה, נחוש, בחרת לתת מעצמך ולתרום. מתחת לכל העוצמה הזאת היה לב ענק. אהבת את המשפחה שלך, את החברים ומעל הכל - אהבת את אמא… איך ממשיכים מכאן? מישה, אהוב שלנו, אנחנו רואים כמה אהבה השארת אחריך, כמה אנשים זכו להכיר אותך ואהבו אותך. אנחנו אוהבים אותך ונתגעגע כל יום וכל החיים".
"דמות שאי אפשר לשכוח"
אייל חברו של טיוקין ז"ל ליחידה, ספד לו: "נפגשנו בתחילת הטירונות, אבל כל מה שעברנו מאז מרגיש כמו חיים שלמים. למדנו להכיר בצוות אדם חזק בצורה יוצאת דופן עם משמעת, חוסן וקור רוח שאין לו תחליף. וכן, עם רגישות ענקית, בדיוק כמו החיוך והלב שלו. חבר עם נשמה ענקית ותמימות ששוברת את הלב. איזה גבר היית! גבר על, בכל מובן של המילה.
ככה היית מיכאל חזק, נחוש, בלתי ניתן לעצירה, אבל יותר מהכול – אדם טוב. במהלך פעילות מבצעית נהרגת מפגיעת רחפן נפץ. אחי, אתה חסר לנו מאוד. היית דמות שאי אפשר לשכוח. תודה על הזכות שנפלה בחלקנו להכיר אותך, לשרת לצידך וללמוד ממך".
דוד רון נציג צה"ל, ספד לו: "עלית לישראל לפני שש שנים, וכשלוש שנים לאחר מכן התגייסת לחטיבת גבעתי. עברת מסלול ארוך, מאתגר, מחשל ותובעני, שבסופו הפכת ללוחם בסיירת גבעתי - יחידה מובחרת הדורשת יכולות גבוהות, נחישות ואומץ לב. מפקדיך וחבריך מעידים על אדם מיוחד, בעל חיוך תמידי ולב רחב. אדם שרגיש לסביבתו, מתנדב, מושיט יד ומעניק מעצמו מבלי לבקש דבר בתמורה. אדם שלא חיפש כבוד לעצמו, אלא ביקש תמיד לסייע לאחרים".
בשעה קשה זו אנו מבקשים, בשם מפקדי ולוחמי חטיבת גבעתי וסיירת גבעתי, להשתתף בצערכם הכבד. אתם חלק בלתי נפרד ממשפחת סיירת גבעתי וחטיבת גבעתי. אנו מחבקים אתכם, כואבים את כאבכם ונעמוד לצדכם תמיד. מיכאל, תחסר לנו מאוד. תודה על הזכות שנפלה בחלקנו להכיר אותך, לשרת לצדך וללמוד ממך. יהי זכרך ברוך".
מעיריית אשקלון נמסר כי ניחום אבלים יתקיים בבית האם ברחוב יאנוש קורצ׳ק 4/31 בעיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו