הפגישה של גופמן במוסד - והבקשה: מבצעי השפעה

רומן גופמן נפגש עם ראש האגף למבצעי השפעה במוסד, בעת שכיהן כמפקד אוגדה 210. הפגישה נועדה לבחון אפשרות לשיתוף פעולה בין האוגדה והמוסד, לצורך הוצאה לפועל של מבצעי השפעה בסוריה.

קיום הפגישה ותוכנה מעידים על החשיבות הרבה שהעניק גופמן לתחום ההשפעה בעת שהיה מפקד אוגדה, תחום שיסבך אותו בהמשך ועומד כעת בינו לבין ראשות המוסד.

לדברי ראש אגף ההשפעה במוסד, שהיום כבר פרש מהארגון, במהלך הפגישה הוא התרשם לטובה מגופמן. "מההיכרות המקצועית שלי עם גופמן, יש בו יצירתיות, תחבולנות והסתכלות אסטרטגית מחוץ לקופסא, שאותה צריך ראש מוסד", הוא אומר. "אני ראיתי את זה במו עיני. מההתרשמות האישית שלי, יש פה בנאדם סופר ראוי לתפקיד".

לדברי איש המוסד לשעבר, בשיחה בינו לבין גופמן לא עלתה כלל האפשרות של שימוש בערוצי טלגרם ישראלים, במטרה לבצע השפעה בסוריה. כידוע, השימוש בערוץ הטלגרם של אורי אלמקייס בידי האוגדה של גופמן, עומד במרכז העתירות שנידונות היום בבג"צ כנגד מינויו של גופמן לראש המוסד.

ראש המוסד החדש כבר בשבוע הבא?

האלוף רומן גופמן, היום המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ומי שמונה על ידו לראש המוסד הבא, כיהן כמפקד אוגדה 210 בשנים 2020-2022. באותה תקופה עסק גופמן רבות במבצעי השפעה על האוכלוסייה בגולן הסורי, שבתוכה פעלו בין היתר מחבלים של חיזבאללה ודעא"ש. במסגרת זו, הפעילה האוגדה של גופמן את מי שהיה אז קטין, אורי אלמקייס, שפרסם בערוץ הטלגרם שלו ידיעות שהועברו אליו מקציני מודיעין באוגדה.

לימים יעצר אלמקייס בפרשה אחרת, יחקר בשב"כ וישב מעל שנה במעצר בית. התיק נגדו יסגר לבסוף.

פרשת הפעלתו של אלמקייס, שטוען כי גופמן הפקיר אותו לאחר שנעצר ונחקר בידי השב"כ, תתגלגל לסאגה המטלטלת היום את המערכת הביטחונית, הפוליטית והמשפטית. גופמן מכחיש את טענותיו של אלמקייס, וקרב הגרסאות אמור להיות מוכרע בימים הקרובים בידי בג"צ, שדן בעתירות נגד מינויו של גופמן לראשות המוסד. במידה שבג"צ לא יקבל את העתירות, גופמן יכנס ללשכת הרמס"ד כבר ביום שני הקרוב.

אין מחלוקת כי לאחר הפעלתו של אלמקייס בידי האוגדה, שנעשתה ללא האישורים והתיאומים הנדרשים, קיבל גופמן הערה פיקודית מאלוף פיקוד הצפון דאז, אמיר ברעם. ואולם למרות ההערה הפיקודית שקיבל, גופמן יישם כמפקד אוגדה פרקטיקה שצה"ל עודד באותם ימים - שימוש בכלי השפעה בידי האוגדות המרחביות על האוכלוסייה שבגזרתן. גופמן אכן עסק בנושא הרבה, וכפי שמתברר כעת, אף ניסה לגייס לצורך העניין את האגף למבצעי השפעה במוסד.

"התרשמתי מאוד מהידע הרחב שלו"

בשלב מסוים פנה גופמן לראש האגף, וקיים איתו פגישה שנועדה לברר את האפשרות לערוך מבצעי השפעה משותפים בסוריה. "ישב מולי מפקד אוגדה עם מדי צבא מאובקים, ואמרתי לעצמי 'הנה עוד קצין צבא שידבר איתי בשפה צבאית, ושכל מה שמעניין אותו זה העולם הטקטי שמעניין את קציני הצבא'", נזכר ראש האגף במוסד. "אבל אחרי עשר דקות הבנתי שיש פה ראש אחר לגמרי. הוא הסתכל בתור מפקד אוגדה על סוריה, ואתה רואה פתאום קצין שמתסכל אסטרטגית. התרשמתי מאוד מהידע הרחב שלו, החשיבה היצירתית. לימים, כשהשם שלו עלה כמועמד לראשות המוסד, אמרתי לעצמי 'יש לו את זה'".

בהקשר זה יש לציין כי ראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע, מתנגד נחרצות למינויו של גופמן ואף שלח לבג"צ מכתב חריף, בו טען כי גופמן "איננו עומד בסטנדרט טוהר המידות הנדרש לתפקיד".

לדברי ראש האגף לשעבר, במהלך הפגישה שלו עם גופמן לא עלתה כלל האפשרות של שימוש בערוצי טלגרם ישראלים לצורך ביצוע השפעה. "המוסד בהגדרה לא נוגע בשום דבר ישראלי", הוא מסביר. "להפעיל ערוץ ישראלי זה לא במנדט שלי, לכן זה בכלל לא עלה בשיחה. מה שכן עלה זה מאמצי השפעה על סוריה, וזה מה שהראה לי את החשיבה האסטרטגית של גופמן. אני לא מכיר את האירוע של אלמקייס ולא יודע מה גופמן ידע או לא ידע".