המציאות הביטחונית שלנו כרגע היא מתיחות בצפון, שבה אש בלי הפסקה יותר קרובה למציאות מאשר הפסקת אש; איום איראני, שככל שעובר זמן נראה כי יסתיים בהסכם כזה או אחר - ולא נראה כי איום הטילים ושלוחותיה של איראן באזור ייעלמו; חמאס בעזה, שלא מראה סימנים של עמידה בהסכם שקבעה ארה"ב, ובעיקר לא נכון ולא מוכן לוותר על משילותו במה שנשאר מרצועת עזה. גם אם תבחר ישראל לחזור ללחימה - זה לא מבטיח תוצאה שונה בהרבה בהתחשב בזמן ובמחיר. גם השטח ביהודה ושומרון מבעבע, בחברה הישראלית יש שחיקה פנימית, והזירה הבינלאומית משתנה חדשות לבקרים. כל אלה משרטטים עתיד לא יציב המעמיד בפני ישראל מבחן של חוסן לאומי ולא רק מבחן של כוח צבאי.
סגירת זירות הלחימה איננה נראית כחלופה רלוונטית בעתיד הנראה לעין. נראה כי ישראל נכנסת למציאות של מערכה מתמשכת, שאיננה דומה לתקופות של הבט"ש (ביטחון שוטף) לאורך הגבולות, כפי שהיה לפני שנים. ראשית, הנוכחות הישראלית בשלושה אזורי חיץ מעבר לגבולות המדינה - לבנון, סוריה ועזה - היא מציאות שתשמר חיכוך גבוה עם האויב, תחייב השקעת סדר כוחות גדול של הצבא הסדיר והמילואים ותגביר את השחיקה ואת נטל השירות.
ישראל חייבת לגבש תפיסת ביטחון שמותאמת לתפיסת "מערכה מתמשכת", כזו שצריכה להתייחס לחוסן העורף, לחיזוק ההתיישבות לאורך הגבולות ולרציפות התפקודית של התשתיות והשירות הלאומי הקריטי. כמובן, יש להתאים את צה"ל ושירותי הביטחון לנוכחות בשלושה אזורי חיץ, עם צורך בסבבי עימות עצימים מעת לעת. שגרה מעין זו מחייבת הכנת העורף, הכנת החברה והכנת המערכת כולה. זו לא מציאות שדומה למציאות אשר אותה חווינו בעשורים האחרונים.
אתגר היציבות
במציאות של "מערכה מתמשכת" בלי מציאות הסדרית קבועה ויציבה, האתגר הוא בייצור ושימור יציבות שתאפשר את שגרת החיים למרות ועל אף סביבה מורכבת. זה מחייב מעברים מהירים "בין אפס לאחד", בין שגרת חיים לשגרת חירום, בין אורח חיים רגיל לשהייה במרחבים מוגנים. מעברים מהירים בין החזקת שטח ובידוד אזורי הגבול לבין מבצעים עצימים למניעה ונטרול של איומים מעבר לקווי החיץ שיצרנו בכל אחד משלושת הגבולות. אתגר נוסף הוא הצורך של צה"ל לייצב את המערכת במציאות של נוכחות בשלושה גבולות מעבר לקווי הגבול, תוך השקעת סדרי כוחות גדולים. צריך לאזן בין צורכי החזקת השטח לצורכי ההכשרה, לצורכי שמירת הכשירות והטיפול בפרט; כיצד לאזן את הנטל והעומס על חיילי ויחידות המילואים. לאזן בין הפעלת הכוח ובניין הכוח - וכל העת לדעת להפיק לקחים, לצפות פני עתיד ולהעריך את כוונותיו וכיווניו של האויב שמנגד.
טוב תעשה המערכת כולה ותיערך למציאות ואתגרים של "מערכה מתמשכת".
הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו