בשנים האחרונות פרויקט "עדים במדים" של צה"ל, במסגרתו קציני וקצינות הצבא מדרג סרן ומעלה נשלחים למסע בן כמה ימים בין מחנות ההשמדה בפולין, עלה על שרטון מסוים.
שנות התקררות היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לפולין, החל מ-2018 ועד 2022, בעקבות אמירות שנויות במחלוקת וצעדים מתריסים מהצד הפולני, ובהם אישור הסנאט במדינה לחוק האוסר על האשמת הפולנים במעורבות בפגיעה ביהודים בזמן השואה, לצד מגפת הקורונה שפרצה בשנת 2019 וסגרה את המרחב האווירי - הביאו, בין היתר, לפגיעה בפרויקט הייחודי, אותו מגדירים בצה"ל כ"חוויית מפתח" בכל הקשור להנחלת זיכרון השואה בצבא.
כך נוצר מצב שבו הפרויקט נעצר בשנת 2019 והוקפא למשך שש שנים. במהלך שנים אלו נעשו ניסיונות של בכירי צה"ל להגיע להבנות מסוימות עם הפולנים, אולם על רקע הסדקים המדיניים שנוצרו באותה תקופה, נדמה היה כי המאמץ הצבאי בנושא לא יכול היה לעמוד לבדו.
רק במהלך השנתיים האחרונות חזרו המשלחות הצה"ליות לפולין, תחילה באמצעות פיילוט של "מיני משלחת", כפי שכינו אותה בצבא, בראשות קצין החינוך והנוער הראשי ובחסות שינוי הממשל בפולין שסייע למהלך.
בשנה שעברה כבר הצליחו להוציא משלחת של כ-50 קצינים וקצינות, במהלך ששימש סנונית ראשונה לחזרת המשלחות, ובהמשך השנה כבר הוטס מטוס שלם של משרתים שעברו באתרים הייעודיים למסע. מאז מבקש צה"ל להגביר את הקצב, להגיע למספרי השיא שלפני המשבר ואף להתעלות מעליהם.
עם זאת, גם השנה, על רקע מבצע "שאגת הארי" מול איראן, לא היה ברור כלל אם תצא משלחת צה"לית לפולין. למעשה, כאשר הקצינים והקצינות שנבחרו לייצג את הצבא ב"מצעד החיים" שאלו אם יצאו לדרך, הם נענו בהלצה כי יגלו זאת רק כשיהיו על המטוס, בשל חוסר הוודאות.
בסופו של דבר, לאחר קבלת "ברכת הדרך" מהרמטכ"ל ולאחר שבצבא הבינו כי ניתן להוציא משלחת, המסע יצא אתמול (שני) לדרך בטיסה מסחרית, וברגעים אלה המשרתים מייצגים את מדינת ישראל במצעד המשתרע ממחנה אושוויץ ועד לשערי בירקנאו.
המשלחת שנבחרת להשתתף במצעד שונה יחסית משאר המשלחות ששולח הצבא בשגרה. כך למשל, אם במשלחת של המ"פים מהמכללה לפיקוד טקטי, שתצא בהמשך החודש, מסיירים החניכים במסלול "הקלאסי", הרי שבמשלחת הייצוגית, המורכבת מקצינים וקצינות בסדיר ובמילואים בדרגים גבוהים יותר ובעלי זיקה למסע, מבקרים גם באתרים שאינם נכללים במסלולים הסטנדרטיים.
בתוך כך, ההגעה הצבאית השנה לפולין לוותה על ידי השגריר הישראלי במדינה והנספח הצבאי, כאשר הקבוצה מלווה כל העת על ידי מאבטחי השב"כ כדי למזער את הסיכון לפגיעה בחבריה. בשל כך, ההנחיות מאפשרות למשתתפים להגיע במדים לאתרי ההשמדה, ואילו בסיורים באתרים אזרחיים, כגון גטו ורשה וקרקוב, הם נדרשים ללבוש בגדים אזרחיים.
אל המשלחת הצטרפו בני שתי משפחות שכולות מ"צוק איתן" ומהשבעה באוקטובר, וכן החטוף ששוחרר עמרי מירן, לאחר שביקש להצטרף למשלחת.
בצה"ל מציינים כי אחת המגמות שזוהו לאורך השנים שבהן לא התקיימו המשלחות לפולין היא ירידה בזיכרון השואה. על כן גובשה תכנית חינוכית המותאמת לצעירים, שאינה מתבססת רק על המסעות עצמם. בין היתר, תוכנן השנה להפיק טקס שישודר מרחוק עבור החיילים שנותרו בבסיסים בשל רידוד הסד"כ, אולם בשל ההקלה במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף והגעת המשרתים לבסיסים, לא היה בכך צורך.
בנוסף נשלחו ערכות ייעודיות לשטחי לחימה ואף מעבר לגבול, ובהן נרות עם שמות קורבנות השואה, לצד הצעות לשיחות מפקד מקוצרות. כמו כן הוקלטו עדויות של שורדי שואה, המושמעות כעת ללוחמים בשטח, במטרה לחזק את רוחם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו