על רקע הזינוק באנטישמיות: מצעד החיים יצא לדרך באושוויץ

משתתפים רבים מכל רחבי העולם פתחו היום (שלישי) את מצעד החיים באושוויץ-בירקנאו, בצעדה המסמלת את המעבר מהחורבן לתקומה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

במסגרת האירועים נשאה דברים גם שורדת השבי מורן סטלה ינאי, שנחטפה ממסיבת ה"נובה" ושוחררה לאחר 54 ימים. ינאי דיברה ממחנה ההשמדה מיידנק, וקישרה בין העבר להווה: "אני עומדת כאן וחושבת על אלו שניסו לברוח מהמקום הזה. היום, אחרי מה שעברתי, המקום הזה מקבל משמעות אחרת לגמרי".

היא הדגישה כי "אנחנו חיים בתקופה שדורשת מאיתנו לא רק לזכור, אלא לפעול, להילחם באדישות ולזהות עוול כשהוא מתחיל", וסיימה במסר של תקווה: "אני כאן לא רק בשביל מי שנרצחו, אלא בשביל החיים והאנושיות".

"חמאס והמשטר באיראן הם ישויות טרוריסטית, הם לא מייצגים את האסלאם כדת"

לצד זאת, נשמעו גם קולות יוצאי דופן מהעולם המוסלמי. האימאם מוחמד תווחידי, יליד איראן, צועד יחד עם משלחת "שארכה" שהיא משלחת של שליחים מהמזרח התיכון למלחמה ברדיקליות איסלאמית וזו השנה הרביעית שהיא צועדת

לדבריו, "האנטישמיות נמחקה מתוכניות הלימודים של מדינות המפרץ שחתמו על הסכמי אברהם. ככל שהמלחמה תסתיים, תהיה נורמליזציה גדולה יותר והקשרים האלו רק יתרחבו ויתחזקו".

עוד הוסיף תווחידי, "צריך לעמוד נגד האידיאולוגיה האסלאמיסטית הקיצונית, האסלאם הפוליטי, שקוראת לארגונים כמו חמאס וכמו המשטר באיראן להרוג יהודים. חמאס והמשטר באיראן הם ישויות טרוריסטית, הם לא מייצגים את האסלאם כדת, לאנטישמיות לא צריכה להיות מקום כלשהו בחברה, זו דעתי הנחרצת ודעת מועצת האימאמים העולמית."

מוקדם יותר נערכה מסיבת עיתונאים במסגרת מצעד החיים באושוויץ-בירקנאו, בהשתתפות שורדי שואה, שורדי פיגועים, משלחות בינלאומיות ובכירים במאבק באנטישמיות - שמזהירים מפני התגברות מדאיגה של התופעה ברחבי העולם מאז ה-7 באוקטובר.

"אנחנו יודעים איך זה נגמר"

מנכ"לית מצעד החיים בישראל, רויטל יכין קרקובסקי, אמרה כי: "אנחנו עומדים כאן במקום שבו נרצחו באופן סיסטמטי 1.1 מיליון בני אדם. מאז ה-7 באוקטובר האנטישמיות התפשטה לכל מקום, בהיקפים שלא הכרנו. אנחנו יודעים איך זה נגמר".

נשיאת מצעד החיים, פיליס היידמן, הוסיפה: "זה יום קשה לכל הקהילה היהודית. המצב היום שונה מאוד מבעבר, אבל אנחנו ממשיכים להיאחז בתקווה". היא הודתה לנציגי כוחות אכיפת החוק מרחבי העולם שהצטרפו למצעד, במטרה ללמוד ולהתמודד עם האיום הגובר.

"ההיסטוריה מזהירה, הפעמון כבר מצלצל"

במוקד האירוע עמדה גם משלחת שוטרים בינלאומית, שהגיעה ללמוד על אנטישמיות ולהעמיק את שיתוף הפעולה בהגנה על קהילות יהודיות. פול גולדנברג, העומד בראש המשלחת, הדגיש כי מדובר באחריות גלובלית: "אני יהודי אמריקאי וגאה להיות שוטר. זה מקום שבו אין הבדלים, כולנו מגנים אחד על השני".

לדבריו, "ההיסטוריה מזהירה, הפעמון כבר מצלצל. השואה לא התחילה ברצח המוני אלא בדה-הומניזציה של יהודים ובשחיקה של ערכים דמוקרטיים. כשדמוקרטיה מתערערת ומיעוטים מתחילים להרגיש לא בטוחים, זה סימן אזהרה ברור".

עוד ציין כי בשנים האחרונות מתמודדים כוחות אכיפת החוק גם עם תופעה של דה־הומניזציה כלפי שוטרים עצמם, אך הבהיר: "המציאות לא תסיט אותנו מהמשימה שלנו. אנחנו כאן כדי להגן על הקהילות שלנו, על בתי הכנסת ועל הילדים, בכל מקום בעולם".

"אנטי-ציונות היא אנטישמיות"

עוד הוסיף, "אי אפשר להבטיח שהכול יהיה מושלם, אבל אנחנו מחויבים לעשות כל שביכולתנו. ‘לעולם לא עוד’ הוא לא רק זיכרון, זו אחריות. לא נאפשר לזה לקרות במשמרת שלנו, לא כאן ולא בשום מקום".

לצד הדברים, שיתפו גם שורדי פיגועים מהשנים האחרונות בתחושת חוסר הביטחון הגוברת. אבי תלמוד, שורדת פיגוע בוושינגטון, אמרה: "זו חוויה קשה להיות כאן, אבל היא מזכירה לי למה אני נלחמת. האנטישמיות לא נעלמה, היא פשוט משנה צורה. אנטי-ציונות היא אנטישמיות".

"חשבתי שאלה זיקוקים, עד שהבת שלי צעקה: אמא, תרוצי"

חנה, שורדת הפיגוע בבונדי ביץ', שיתפה: "היום זה ארבעה חודשים מאז. זה התחיל כיום רגיל, ערב חנוכה. הגענו להגיד שלום להורים, ואז נשמעו יריות. חשבתי שאלה זיקוקים, עד שהבת שלי צעקה: ‘אמא, תרוצי’. הרמתי את הילדה וברחנו, היא בהריון מתקדם ונפלה בדרך. איבדנו קשר עם ההורים". לדבריה, השתיים הסתתרו מאחורי מכוניות בזמן הירי, לצד שוטר פצוע שעודד אותן לברוח. "כשחזרתי לחפש את ההורים כבר ראיתי גופות, והבנתי שאבא נהרג. זה הרגע שבו השואה שלנו התחילה".

יוני, שורד הפיגוע במנצ’סטר, שיחזר: "הגעתי לבית הכנסת ביום כיפור כדי להוביל את תפילת השחרית. זמן קצר אחרי תחילת התפילה שמענו בום – רכב ניסה לפרוץ פנימה ואז מחבל ניסה להיכנס מאחור. כמה אנשים תפסו את הדלת כדי למנוע ממנו להיכנס". לדבריו, "רצתי לכניסה וראיתי את השומרים הרוגים. המשטרה הגיעה מהר וירתה במחבל, אבל גם אני נפגעתי ונפלתי".

הוא פונה לבית החולים במצב קשה: "הריאה שלי קרסה ונפגעתי בבטן. רק שם הבנתי שאצטרך ניתוח. זה רגע שלא אשכח לעולם".

נייט ליפציגר, בן 98, שורד שואה מקנדה, הזהיר מפני חזרת האנטישמיות: "אני מכיר אותה מילדות היא אולי שינתה שפה, אבל לא נעלמה. אחרי השואה היא הפכה פחות גלויה, והיום היא מתפרצת מחדש". לדבריו, "אחד האתגרים הגדולים הוא תעמולה, שקרים שמוצגים כאמת. מדברים על אנטי-ציונות, אבל זו אותה אנטישמיות. גם אז עמדנו לבד, וגם היום רואים דפוסים דומים".

הוא הוסיף כי "הכחשת זכותה של ישראל להתקיים מובילה לאלימות, ותעמולה שמופצת בלי בדיקה מחזקת זאת. זו סכנה שלא נעצרת ביהודים, היא עלולה להגיע לכולם".

"האנטישמיות מתחילה ביהודים, אבל בסופו של דבר מכוונת לעולם החופשי כולו"

סילבן אדמס, נשיא בקונגרס היהודי העולמי בישראל ומוביל המאבק באנטישמיות, הציג נתונים מדאיגים והזהיר מפני "האנטישמיות החדשה", שלדבריו מאורגנת וממומנת על ידי מדינות כמו איראן וקטאר. "האנטישמיות מתחילה ביהודים, אבל בסופו של דבר מכוונת לעולם החופשי כולו", אמר. אדמס מוסיף גם בביקורת על פוליטיקאים שמקדמים שנאה, "זוהראן מממדאני ראש עיריית ניו יורק מקדם את השנאה כלפי יהודים בתמיכה האמירות כמו "globalize the intifada". לדבריו, "בלחיצת כפתור, האייתוללה חמינאי יכול להשיג את מה שלקח להיטלר שנים".

לפי נתונים עדכניים, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם הבוגרת מחזיקה בעמדות אנטישמיות, ובארצות הברית בלבד נרשמו בשנת 2024 יותר מ־9,300 תקריות, שיא של כל הזמנים ועלייה חדה לעומת העשור האחרון.

המסר שעולה מהאירוע היה חד: הזיכרון אינו מספיק. מול העלייה באנטישמיות, נדרשת פעולה בינלאומית משותפת, כדי למנוע מההיסטוריה לחזור על עצמה.