שני כלים אפקטיביים: מה התוכנית האיראנית בפתח החודש השני למלחמה?

תחילת החודש השני למלחמה של ארה"ב וישראל באיראן מאופיינת בשתי מילים: התשה פסיכולוגית.

כלומר, שלא כמו במלחמת התשה רגילה שבה הצדדים כותשים צבאית זה את זה עד שמישהו יישבר, כאן יחסי הכוחות ברורים. בעולם הפיזי הנזקים שאיראן מחוללת לאמריקנים, למדינות המפרץ או לישראל, זעירים. מנגד, היא עצמה סופגת פגיעות קשות מאוד. כלכלתה הייתה מרוסקת עוד לפני המערכה. היכולות הצבאיות מקולפות ממנה מדי שעה. מנהיגיה ומפקדיה נשלחו לעולם אחר.

כך שקצב הפגיעה שלה בישראל ובמדינות האזור מזערי ביחס למה שתכננה. ובניגוד אליה, כולן, בגדול, ממשיכות לתפקד כאשר ההפרעות לחיים השוטפים כתוצאה מהטילים והכטב"מים הן יחסית מזעריות. כך שמבחינת יחסי כוחות טהורים, המלחמה כמעט חד צדדית.

בהעדר יכולת לגבור על אויביה או אפילו להכאיב להם באופן משמעותי, לאיראן נותרו שני כלים אפקטיביים. האחד, סגירת מצר הורמוז. הצעד הזה פוגע ביוקרה של טראמפ ומטלטל את הכלכלה העולמית. האמצעי השני, שקשור לראשון וגם קוצר יותר הצלחה מבחינת איראן הוא הפסיכולוגיה. כלומר, הקרנת התחושה שלא משנים המחירים, המשטר הזה לעולם לא יישבר. כביכול.

יותר טילים, פחות מטחים

גלוי וידוע שאיראן נערכה לתרחיש הזה. ואולם דווקא "ריבוי הטילים" על ישראל במהלך חג ראשון של פסח, מוכיח את חולשתה. במקום 8-15 טילים בימי השגרה של המלחמה, ביממה שבה היא התאמצה במיוחד, איראן התקרבה ל-20 טילים בסך הכל. בנוסף היא שינתה את הטקטיקה של ירי יותר טילים אך בפחות מטחים. גם עדכון גרסה נועד להשיג בעיקר אפקט פסיכולוגי.

מה למדנו אפוא? שאיראן מנהלת כלכלת חימושים מתוך כוונה להאריך את המלחמה. שהיא מסוגלת להגביר קצב בעת שתבחר. אבל, וזה אבל גדול, ההגברה הזו משמעותית בתחושות אך מינורית במציאות. כי אמנם מבאס לרוץ כל כך הרבה פעמים לממ"ד במהלך החג. ועדיין, גם בעת שאיראן ממש רצתה, היא בסך הכל חוללה קצת יותר נזקים מתמיד, אך לא אבדות בנפש. ברוך השם.

כך ששם המשחק הוא כאמור התשה פסיכולוגית שלנו בעת שהיא נשחקת פיזית. באמצעות אידיוטים שימושיים וסוכנים ממשיים שיש לה בישראל או בעולם, איראן מנסה לזרוע תחושה כאילו אי אפשר לעמוד במחירי המלחמה. כי מה יותר גרוע? דלק במחיר ארבעה דולרים לגלון או איראן עם ארסנל של טילים גרעיניים בין יבשתיים? מה קשה יותר? לרוץ למקלט בלי הפסקה, או טבעת חנק שתשמיד את המדינה היהודית? מה מאיים יותר על העולם? מיתון קצר טווח, או משטר מטורף שמפעיל אוקיינוס כטב"מים במצר הורמוז,  חוליות טרור בכל הפלנטה, ושרוצה לכפות בכוח את האמונה בשיעה על האנושות?

מכירה את נקודות התורפה

בחישוב קר התשובות ברורות. אך איראן מכירה את נקודות התורפה של המערב, את קוצר הראייה, קוצר הסבלנות וקוצר הטווח, שבהן האליטות במדינות אלה בוחנות הצלחות והפסדים. היא יודעת שהשאלות הנ"ל לא יישאלו באולפנים רבים ובאקדמיות רבות. בדיוק על הרגישויות האלה היא בונה ולוחצת.

המטורפים מטהרן יודעים שבמערב ידברו על מטוס אמריקני אחד שהופל, פי מאלף יותר מאשר על עשרות מטוסים איראנים שהושמדו, מאות טילים שיורטו ואלפי כטב"מים שסוכלו. זו המלחמה הפסיכולוגית הא-סימטרית לה הם מייחלים ושבאמצעותה הם רוצים לנצח.

בפרט מקווים הקצבים שם, שהאפקט הפסיכולוגי יעבוד על דונלד טראמפ. כי הוא אכן רוצה לסיים את המלחמה. טראמפ אמר פומבית את הדברים בצורה די ברורה. כל מי שפוגש אותו גם מתרשם שהוא מחפש אסטרטגיית יציאה, אך כזו שתבהיר לעולם מי ניצח, לא רק בעולם האמיתי אלא גם בזה התדמיתי. ניתן להאמין לו שהיממות הקרובות יהיו קריטיות במיוחד.