"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
עומס, שחיקה והתעלמות: צה"ל על סף קריסה - וזה לא מטריד את הממשלה
עומס חריג בזירות מרובות מותח את צה"ל עד הקצה ומעמיק את משבר כוח האדם • אותה קבוצה מצומצמת של לוחמים ומילואימניקים נשלחת שוב ושוב לשטח, עם פחות זמן התאוששות ועם שחיקה הולכת וגוברת • במקום לגבש פתרונות עומק ולבחון מחדש את סדרי העדיפויות, הדרג המדיני דוחה הכרעות וממשיך להעמיס על מי שכבר נושאים בנטל
הרמטכ"ל מזהיר, הממשלה מתעלמת. הרמטכ"ל אייל זמיר בסיור ברצועת עזה. צילום: דובר צה"ל

עומס, שחיקה והתעלמות: צה"ל על סף קריסה - וזה לא מטריד את הממשלה

עומס חריג בזירות מרובות מותח את צה"ל עד הקצה ומעמיק את משבר כוח האדם • אותה קבוצה מצומצמת של לוחמים ומילואימניקים נשלחת שוב ושוב לשטח, עם פחות זמן התאוששות ועם שחיקה הולכת וגוברת • במקום לגבש פתרונות עומק ולבחון מחדש את סדרי העדיפויות, הדרג המדיני דוחה הכרעות וממשיך להעמיס על מי שכבר נושאים בנטל

,עודכן
0השמעה
[object Object]

קשה להיזכר באזהרה חריפה וחריגה כמו זושהשמיע הרמטכ"ל בפני שרי הקבינט. "אני מרים בפניכם 10 דגלים אדומים לפני שצה״ל קורס אל תוך עצמו". כשמפקד הצבא מתאר כך את המצב בפני הדרג המדיני, זה לא עוד עדכון - זו אמירה שמשמעותה היא שהמערכת מתקרבת לנקודת כשל. ובמצב כזה, התגובה האפשרית היחידה של הדרג המדיני היא לפעול כדי למנוע אסון.

בנט: "הרמטכ"ל אמר את מה שאני זועק כבר שנתיים"

צה"ל מתוח היום עד הקצה: לחימה בכמה זירות במקביל - באיראן, בלבנון, בעזה, בסוריה וביו"ש - בייחוד על רקעהעלייה בפשיעה הלאומנית. משבר כוח האדם, שהיה קיים ממילא אחרי שנתיים וחצי של מלחמה, הולך ומעמיק, והמשימות רק מתרבות.

המשמעות של העומס הזה איננה רק מבצעית, אלא גם מצטברת. אותה קבוצה מצומצמת של חיילים ומילואימניקים נשלחת שוב ושוב לאותן זירות, עם פחות זמן התאוששות ועם שחיקה הולכת וגוברת. זה פוגע לא רק בכשירות בטווח הארוך, אלא גם ביכולת להחזיק את המערך לאורך זמן.

אותה קבוצה מצומצמת נשלחת שוב ושוב לאותן זירות. מילואימניקים בעזה (ארכיון),צילום: דובר צה"ל

לא סתם צה"למתקשה להשאיר אנשים לשירות קבע, שלא לדבר על חיילי המילואים שנקראים שוב ושוב להשאיר את החיים מאחור ולשלם מחירים אישיים וכלכליים. הצבא לא יכול להתבסס על עומס מתמשך, על דחייה של פתרונות עומק, ולהישען על עוד מאמץ של אותם אנשים.

מול התמונה העגומה הזאת היינו מצפים לבחינה מחודשת של סדרי עדיפויות, ובעיקר של חלוקת הנטל, אבל במקום לשאול מה צריך להשתנות כדי למנוע קריסה, יו"ר ועדת חוץ וביטחון מאשים דווקא את הרמטכ"ל בחוסר אחריות ובהחלשת החוסן הלאומי.

ומה מתכוונת הממשלה לעשות? "לקדם את חוק הגיוס" אחרי פסח. זו הרי עבודה בעיניים. יגידו: "הנה, שמענו את הזעקה וקידמנו חוק שיביא חרדים לצה"ל", כשבפועל מדוברבחוק השתמטותשיתגמל דווקא את מי שיבחרו להישאר בישיבות, ולא יביא חייל חרדי אחד נוסף שייתן מענה לצרכים המיידיים. במקביל, יאריכו את משך השירות הסדיר - כלומר, יעמיסו עוד על הציבור שממילא משרת ומתקשה לעמוד בעומס לבדו.

בפועל מדובר בחוק השתמטות. מחאות חרדים נגד גיוס ליד הלשכה בירושלים,צילום: אורן בן חקון

אם הייתה באמת כוונה לגייס חרדים, הממשלה לא הייתה נמנעת כבר חודשים מלקיים את פסיקת בג"ץ, שהורה לה לגבש מתווה אפקטיבי לגיוסם. במקום להתמודד עם אחת הסוגיות המרכזיות שמשפיעות על היכולת של צה"ל לעמוד בעומס, אנחנו רואים דחיות, הימנעויות ועיקופים.

בסופו של דבר, במקום דיון רציני אנחנו מקבלים הסחת דעת. עוד האשמות נגד היועמ"שית, וחקיקה שרק תגדיל את הנטל הבלתי אפשרי על הציבור המשרת. אבל זו כבר לא רק שאלה של הוגנות, זה לא רק ויכוח חברתי על שוויון בנטל - זו פשוט התנהלות מסוכנת. מדובר בצורך ביטחוני בסיסי. לצבא, כפי שאמר דובר צה"ל, חסרים כ-15,000 חיילים. אי אפשר להפעיל את צה"ל בכמה זירות במקביל, לאורך זמן, ובו בזמן להתעלם ממגבלות כוח האדם - ואפילו להעמיק אותן במודע.

זה לא רק ויכוח חברתי על שוויון בנטל - זו פשוט התנהלות מסוכנת. פעילות כוחות צה"ל בדרום לבנון,צילום: דובר צה"ל

האזהרה של הרמטכ"ל חייבת להיות נקודת מפנה, לא עוד אירוע שמחליקים מעליו. הממשלה חייבת לקחת אותה ברצינות: לצמצם זירות מיותרות, לקבוע סדרי עדיפויות ברורים ולקדם גיוס אפקטיבי ושוויוני. יש בישראל 100,000 צעירים חרדים בגילי גיוס, ומספר לא מבוטל מתוכם יכולים להגיע לשירות משמעותי. חייבים חוק גיוס אמיתי, שיביא גם לחיזוק משמעותי של מערך המילואים.

כשמפקד הצבא מניף דגלים אדומים, אי אפשר לבחור שלא לראות אותם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו