במערכת הביטחון הישראלית לא יודעים לומר עדיין האם בסופו של דבר ייחתם הסכם בין ארה"ב לאיראן בימים הקרובים, אך גורמי ביטחון בישראל מעריכים כי הסיכוי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יסיים את המערכה ללא התחשבות באינטרסים הישראליים, ומבלי לעמוד במילתו שלפיה לאיראן לא יהיה נשק גרעיני - קלושים.
על פי ההערכות בישראל, ההחלטה של טראמפ לנסות לפנות לנתיב המשא ומתן קשורה בין היתר לסוגיית משבר האנרגיה, אך גם לאופיו של הנשיא ולחוסר הסבלנות שלו למצבי קיפאון. עצם קיום המגעים, לצד אמירותיו בדבר "מתנה גדולה" שקיבל מהאיראנים, כבר הצליחו להוריד את מחירי הנפט בזמן קצר - הישג משמעותי מבחינתו בטווח הקצר.
גורמים המעורים בפרטים מציינים כי מנגד, קיים גם אינטרס ברור להמשך הלחימה, שכן סוגיית הגרעין, כמו גם סוגיות נוספות, טרם הוכרעו. אחת הסוגיות המרכזיות שהפכו לציר ההכרעה היא מצר הורמוז: עצירת המלחמה עשויה לבלום עליית מחירי נפט, אך מנגד, אם יצליח לפתוח את המצר בכוח הזרוע - בין אם באמצעות קואליציה בינלאומית ובין אם באמצעות פגיעה שיטתית בכל גורם המאיים על המצר - הוא עשוי להשיג את מטרת העל שלו: ניתוק אספקת הנפט הזול מאיראן לסין, לצד השגת שליטה באחד מצירי הסחר הימיים החשובים בעולם.
במקביל, ישנם גם שיקולים לבלימת ההסלמה. גורמי ביטחון מציינים כי איראן כבר ספגה פגיעה קשה ונזק כלכלי של עשרות מיליארדי דולרים, בעוד שהמשך הלחימה עלול להביא לפגיעה במכליות נפט - תרחיש שיגרור זינוק חד בפרמיות הביטוח ויפגע בתנועת השיט באזור כולו.
בין משא ומתן למציאות בשטח
בדיונים פנימיים בצמרת מערכת הביטחון מתקשים להעריך לאן יפנה טראמפ. גורמים המעורים בפרטים מזכירים כי גם בניסיונות קודמים לנהל משא ומתן עם איראן, טהרן לא הסכימה לוותר על העשרת אורניום בשטחה - קו אדום מבחינת וושינגטון. בישראל מזכירים כי בעבר הצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו להשפיע על טראמפ ולמנוע פגיעה באינטרסים הישראליים, ולכן ההערכה היא שגם הפעם הדרך להסכם תהיה מורכבת, אם בכלל.
מבחינת ישראל, יעדיה בתחילת המערכה היו ברורים: פגיעה קשה ביכולות הצבאיות של איראן לצד יצירת תנאים לערעור המשטר. אלא שבפועל, אף שהושגו הישגים צבאיים משמעותיים, הם עדיין אינם מתורגמים לערעור ממשי של השלטון בטהרן.
גורמי ביטחון מציינים כי בישראל תכננו מלכתחילה מערכה קצרה יותר, שבסיומה ניתן יהיה לסייע לעם האיראני לערער את המשטר - בין היתר באמצעות פעילות של המוסד וה-CIA. עם זאת, בפועל התפתחה המערכה לכדי מלחמת אנרגיה מורכבת יותר, כאשר גם האיראנים הפיקו לקחים מהעבר ושיפרו את יכולת ההתאוששות שלהם, כולל מינוי מראש של ממלאי מקום והיערכות לפגיעות משמעותיות.
ההכרעה בידיים של טראמפ
בשורה התחתונה, גורמי ביטחון מדגישים כי "אין סיכוי שטראמפ יעשה משהו ללא התחשבות באינטרס הישראלי", במיוחד נוכח המשך הזרמת הכוחות האמריקניים לאזור, בהם נחתים וטייסות נוספות.
בישראל מתייחסים גם למסמך הדרישות האמריקני, הכולל בין היתר מניעת גרעין, הגבלת טילים וניתוק התמיכה בארגוני פרוקסי, ומגדירים אותו כ"מסמך כניעה איראני". עם זאת, קיים חשש כי טראמפ יעדיף להגיע להסכמות גם במחיר פשרות, כדי להימנע מהשלכות כלכליות של המשך הלחימה.
במקביל, בזירה הלבנונית, בישראל שואפים להפריד בין הזירות. ההבנה היא כי איראן נותרת הזירה המרכזית, אך עם סיום המערכה צפויה ישראל להסיט את המאמץ צפונה ולהגביר את הלחץ על חיזבאללה, במטרה להביא לפירוקו מנשקו - באמצעות שילוב של פעולה צבאית ולחץ מדיני.
כך או אחרת, במערכת הביטחון מסכמים כי איש המפתח נותר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, וההחלטות שיקבל בימים הקרובים יקבעו האם המערכה תסתיים - או תעבור לשלב הבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו