בעוד הערוצים חוגגים את השבת החטופים ותום המלחמה, אצל כל כך הרבה ישראלים שום דבר לא נגמר. בקבוצות ובמעגלי תמיכה בבני משפחה של מילואימניקים, המלחמה בעיצומה. מעבר למי שעשו מאות ימי מילואים וכבר קיבלו צווים חדשים, בני משפחה רבים מתקשים להרים את הראש - הנשים, ההורים, ממשיכים להתמודד בכל יום.
והכי חמורה היא תחושת רבים, שההנהגה וחלק מהציבור בכלל לא רואים אותם. על החרדים אין מה לדבר, אבל גם ראש הממשלה ושותפיו עושים הכל כדי להשכיח את המציאות - להדחיק את העוול והאפליה. ואם לא די בכך, הם מאשימים את הזעקה הציבורית שהיא בכלל תעמולה של השמאל. מעבר לנבזות ולכזב, כך מכרסמים בעצם היכולת שלנו להמשיך ביחד.
מפגינים מילואימניקים מלווים מלש״ב חרדי לגיוס
המציאות מבעבעת בשיחות עם אנשים שאני מכיר, אבל מתחדדת בקבוצות ובטיפולים מקצועיים. אנשי טיפול מספרים לי שפרדוקסלית, רבים מבני המשפחות התפוצצו דווקא לאחרונה, סביב התחושה הציבורית כאילו הכל נגמר, כאילו עכשיו ניתן כבר לנשום. כי מבחינת רבים, הכי טובים - שום דבר לא השתנה. לא רק שקשיי הנשימה נותרו בעינם, אין הקלה באופק.
אנחנו רגילים להתמקד, ובצדק, במשרתים עצמם, אבל במעגלי התמיכה המשפחתיים התמונה נפרטת לסיפורים אנושיים של בני משפחות המשרתים: מאשת לוחם שלא מצליחה להשתחרר מהחרדה בגלל הבעל והבנים שמתגייסים ומשתחררים שוב ושוב, בעוד אחד הבנים נפצע, דרך אם לחמישה שבעלה פוסט־טראומטי מהשירות ושני בניהם עדיין בשירות, ועד גברת ששלושה מבניה, כמו גם החתנים, מגויסים בלי קץ והיא תומכת בשבט כולו.
ועוד ועוד - סיפורים שלא נגמרים. מי שלא מגויס מסייע ליתר בני המשפחה, האימהות לנשות הבנים, לנכדים. מסכת מתמשכת, גדושה בעומס ובחרדות, שלפעמים מגיעות לפגיעה בריאותית.
ונוסף על כל זה צריך להמשיך להתפרנס, ללמוד, פשוט לחיות. ההיעדרות האינסופית יוצרת בעיות בעבודה להרבה משרתים, גם לשכירים, גורמת קשיים לבנות הזוג, להורים. אלו שהוטלה עליהם פתאום תעסוקה אינסופית לתמיכה בבני המשפחה המשרתים.
הכל מתעצם אצל משפחות גדולות, שקיימות במיוחד בקרב חובשי הכיפות הסרוגות. כי כשלהורים יש חמישה ילדים בסדיר ובמילואים, ולא פעם הבעל במילואים, ולא פעם גם חתנים משרתים - החיים לא פשוטים. כל כך הרבה בני משפחה שבגללם לא ישנים בלילה, מי שחייבים לתמוך גם בהם.
הניצלת וגם הכפשת
והכי חמורה היא התחושה שכל זה לא הולך לשום מקום, שחוסר הצדק והשוויון נורמלו, עד שרבים מרגישים נטושים. לגביהם הקמפיינים שמנהלים ראש הממשלה ושר האוצר, בטענה של העדפת המילואימניקים, רק מרגיזים. במיוחד כאשר ברור שהחוק שמקדמת הקואליציה נועד לקבע את הניצול הקיים ולא ישפר דבר.
סערת חוק הגיוס במגזר הדתי-
— שירית אביטן כהן Shirit Avitan Cohen (@Shiritc) February 5, 2026
הקמפיין נגד שותפות לשירות עולה שלב והשבת יציף את עלוני המגזר ובמרכזו תמונתה של נעה מבורך. מתברר שמאחורי הפרסום עומד משרד היחצ של הילה ותקין שעובדת בין היתר עם מפלגת הציונות הדתית.
תגובות-
נעה מבורך: "המאמץ המאורגן ונמוך של גורמים פוליטיים לטשטש את… pic.twitter.com/1Xw23eK0xT
באופוזיציה יש מי שמנצל את הסיטואציה בנכלוליות אופיינית, שניכרת במיוחד אצל מי שקופצים בכל פעם על סוס אחר, בתקווה להפיל את ביבי. מסוס השחיתות ועד הרפורמה המשפטית, מניצול טרגדיית החטופים ועד הגיוס. אבל את המניפולטיביות של גורמי שמאל, היכן שהיא קיימת והיכן שלא, מנצלים ללא בושה בצמרת הקואליציה ובערוצי התמיכה שלהם. שם טוענים שזעקות ארגוני המילואימניקים הן רק מניפולציה של השמאל, ובד בבד מנסים לטשטש, לגמד וגם להכפיש.
מתברר שאין שום מעצורים כשהתשוקה להחזקה בשלטון נעדרת קווים אדומים.
השבוע נחשף קמפיין שהשיקה בחשאי המפלגה שמתיימרת לייצג את הציונות הדתית, ובו תשבחות לחוק שהקואליציה מקדמת, בטענה שהוא יביא לשינוי היסטורי. ברוח השיחדש, הניו ספיק - שפת ההיפוך של אורוול בספר "1984" - מכנים את חוק ההשתמטות "גיוס לישראל". טוענים שהחוק שנועד לקבע את האפליה והניצול, דווקא יגייס עשרות אלפי חרדים. אין גבול לחוצפה.
בד בבד, מנסים לעוור את עיני הבוחרים בהטבות שפרסם משרד האוצר למילואימניקים. הטבות שאינן מספקות בפני עצמן ומכסות על תקציבי הענק שהולכים לחרדים המשתמטים. ובכל מקרה הן לא יכולות להחליף את הרחבת השורות, שיכולה לבוא רק מגיוס החרדים ומשינוי מוחלט של המשוואה מולם.
כך נוקטת הקואליציה אסטרטגיה כפולה - טשטוש והסתה. ניסיון להעלים את המציאות לצד האשמת הטובים ביותר, רבים מהם פטריוטים מובהקים מהימין, שהם חיילים פוליטיים של השמאל. ועכשיו, כדי להישאר בשלטון בכל מחיר, מתבססת לה אפליית המשרתים ומתערער בסיס הקיום של החברה הישראלית.
תואמי פרס וביילין
שערוריית לוגו "הוועדה הטכנוקרטית" של עזה, שהתברר השבוע כי הוא כמעט זהה ללוגו של הרשות הפלסטינית, הזעיקה את צמרת הקואליציה, שמשום מה נזקקה לחשיפת הלוגו כדי להבין עם מי יש לנו עסק. סוף־סוף קלטו בממשלת הימין החזק שהוועדה הזו וכל מי שמוכנס עכשיו לעזה הם אנשי הרש"פ. שבניגוד להתחייבויות נתניהו, מאז חתימת מסמך 20 הנקודות, תלמידי ערפאת קיבלו חיזוק על סטרואידים.
האירוע הגרוטסקי הזה מזכיר אפיזודות מתקופת הסכמי אוסלו. למשל, כאשר נציגי ישראל נאבקו באנשי ערפאת במסגרת המשא ומתן. הם התגאו שהצליחו לכופף את ידי הפלסטינים ולקבוע שהרשות תשתמש רק בתואר PA - הרשות הפלסטינית, ולא - PNA, הרשות הלאומית הפלסטינית, כפי שדרשו באש"ף. והנה, למרות החתימה החגיגית, מיומה הראשון עשתה ועושה הרשות שימוש רק בלוגו PNA, תוך צפצוף מוחלט על מה שחתמה.
הצפצוף הזה בא לידי ביטוי בכל תחום - ברדיפת הסייענים, בייזום פעולות טרור, בתוכן המסית של ספרי הלימוד. ואף שהכל היה חסר שחר ופנטזיונרי מלכתחילה, ואף שגם מה שהוסכם הופר ברגל גסה - פרס, ביילין, רבין ושות' התעלמו והמשיכו בכל הכוח לעבר התהום.
עכשיו מתברר שנתניהו, סמוטריץ' ויתר אנשי קואליציית הימין הפכו לתואמי פרס וביילין. ברור שהרשות הפלסטינית היא המרוויחה הגדולה מהסכם הכניעה של וושינגטון. הם בוועדת הכזב שמכונה טכנוקרטים; הם שולטים מהשבוע במעבר רפיח במתכונת כמעט זהה לזו שבנו אולמרט ולבני ב־2005; הם מאומנים על ידי המצרים כדי לשלוט ברצועה. אבל תואמי פרס וביילין החדשים מתעלמים, רק הלוגו של הוועדה הקפיץ אותם.
בד בבד, באותה רוח, הכריז השבוע בצלאל סמוטריץ' כי הוא ממש לא מודאג, כי לדבריו, "מועצת השלום תציב אולטימטום של חודשיים לחמאס להתפרק מנשקו", ואז אנחנו נשמיד את חמאס. מועצת השלום, להזכיר, היא אותה חבורה הזויה שהקים טראמפ, שבה חברות טורקיה, קטאר ומצרים, שתחתיה אמור היה לקום גוף בינלאומי שיפרק את חמאס לחתיכות. הגוף לא נראה באופק, אבל סמוטריץ' התחיל לראות חזיונות, מתחבר לקודמיו מאוסלו.
ואגב, בתסמונת דומה בנוסח אמנון אברמוביץ', לקו גם עיתונאי החצר של נתניהו, שמכונים משום מה עיתונאי ימין. עכשיו הם מטשטשים את המציאות לפי האינטרסים של ראש הממשלה, ועוטפים כמו אתרוג את הקטסטרופות שהוא מחולל. חזרנו לימי אוסלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו