השבת גופתו של רן גואילי לישראל מבטאת, ככל הנראה, את נקודת הסיום האמיתית של המלחמה בתצורתה הנוכחית. בכל יום שעובר מתעצם חמאס אזרחית, הודות למספר הרב של משאיות הסיוע הנכנסות לרצועת עזה - הרבה מעבר למספר המשאיות שלהן עזה זקוקה בפועל.
בכירים בצה"ל סבורים כי יש לצמצם באופן משמעותי את מספר משאיות הסיוע הנכנסות לרצועה, העומד כיום על כ-600 ביום וכ-4,200 בשבוע - פי שלושה מהיקף המשאיות הנדרש לצורכי הרצועה. לדבריהם, המשאיות העודפות משמשות את חמאס להתעצמות ולבניית כוחו הכלכלי מחדש.
בצה"ל מעריכים כי יש לקיים עבודת מטה מול האמריקנים ולצמצם משמעותית את היקפי הסיוע. הגורמים מדגישים כי הצפת השטח בסיוע אינה מורידה את המחירים לאזרחים, שכן חמאס גובה מיסוי מהסוחרים. לדבריהם, עזה "מפוצצת" בסיוע, ולכן אין להכניס לרצועה יותר מ-134 עד 200 משאיות ביום.
לפי נתוני צה"ל, מתחילת המלחמה נכנסו לרצועת עזה כ-112 אלף משאיות סיוע, מהן כ-56 אלף מאז כניסת הפסקת האש לתוקף לפני כשלושה חודשים.
הכשל ההסברתי
גורמים בצה"ל מתעקשים כי לאורך כל המלחמה לא היה רעב ברצועת עזה, וכי לא נרשם מקרה מוות כתוצאה מרעב - גם במהלך "קמפיין ההרעבה" של חמאס, לאחר שנמנעה כניסת משאיות סיוע במשך שלושה חודשים. זאת, לדבריהם, בשל העובדה שקודם לכן הוצפה הרצועה בסיוע.
עם זאת, מציינים הגורמים כי קמפיין ההרעבה של חמאס לא נתקל בקמפיין נגדי מהצד הישראלי. לטענתם, אף גורם בישראל לא השכיל להתמודד עם הקמפיין באמצעות רתימת כלל הגופים המעורבים - בהם מטה ההסברה הלאומי, משרד החוץ, צה"ל ומתפ"ש - מה שהותיר את הזירה הבינלאומית בידי חמאס.
עוד מדווחים גורמי ביטחון כי בדיעבד, בחדרים סגורים, היו גורמים בינלאומיים שהבינו את תמונת המצב לאחר הסברים מצד גורמים מקצועיים. עם זאת, לדבריהם, הממונים על אותם גורמים בחו"ל המשיכו לתמוך בפלסטינים ולהשחיר את ישראל מטעמים פוליטיים. לטענתם, העולם נהג בישראל בסטנדרט כפול, כאשר גינה אותה, בעוד שכמעט והתעלם מהנעשה באוקראינה או מהטבח בסוריה.
כידוע, המצב בעזה היה קשה גם לפני 7 באוקטובר, ואין ספק שהוא החמיר משמעותית לאחר המלחמה, שבמהלכה נהרגו, על פי הערכות, כ-70 אלף פלסטינים. גורמי ביטחון מציינים כי הבעיה הקשה ביותר ברצועה כיום היא תנאי סניטציה קשים, הנובעים מביוב הזורם ברחובות ומהרי זבל בגובה של כמעט 20 מטרים.
במערכת הביטחון מודים כי משאיות הסיוע משמשות גם להברחות, אך מבהירים כי מדובר בהברחות של סחורות בלבד, ועד כה לא הוברחו לרצועה אמצעי לחימה. הברחות נוספות, לפי הגורמים, מתבצעות דרך הגדר באמצעות פלטפורמות מבצעיות, כמו קבלנים הנכנסים לרצועה לביצוע עבודות.
לדבריהם, כפי שנחשף גם ב"פרשה הביטחונית" האחרונה, יש לא מעט ישראלים שמרוויחים סכומי כסף משמעותיים כתוצאה מהמלחמה. הגורמים מעריכים כי הסיפור הבא יהיה שיקום הרצועה, שצפוי לשמש מקור לרווחים כספיים נרחבים עבור ישראלים שיעסקו בכך.
לא יהיה שיקום בלי פירוז
במערכת הביטחון מתריעים מפני התגבשות "מודל חיזבאללה" ברצועת עזה. לפי ההערכות, חמאס צפוי להישאר בעמדות מפתח ברצועה ולשמור על כוחו הצבאי, תחת ועדה טכנוקרטית שתורכב מאנשי הרשות הפלסטינית לשעבר. אפשרות נוספת היא החלפת חלק מהפקידים, אך גם במקרה כזה מעריכים הגורמים כי בתוך מספר שנים יצליח חמאס לבנות את עצמו מחדש. האפשרות השלישית היא כאוס.
ההערכה הסבירה של גורמי הביטחון היא כי המצב בפועל יהיה בין האפשרות הראשונה לשנייה - קרי, מודל חיזבאללה ובניית כוח מחודשת של חמאס בתוך מספר שנים.
גורמי ביטחון מדגישים כי פירוז הרצועה הוא תנאי יסודי, ולא ייתכן שיקום ללא פירוז. עם זאת, הם מציינים כי ספק אם יש גורם שיפרז את חמאס מלבד ישראל, ומזהירים כי דרישה מחמאס לאחסן את נשקו במחסנים בתוך הרצועה היא בעייתית.
לדבריהם, ישראל חייבת להיערך לאפשרות של חזרה ללחימה. בתוך המטה הכללי של צה"ל הדעות חלוקות בשאלה זו: חלק מחברי פורום מטכ"ל סבורים שאין מנוס מחידוש הלחימה, בעוד אחרים, ובהם ככל הנראה גם הרמטכ"ל, אינם סבורים כי זהו העיתוי הנכון לכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו