"קמפיין ההרעבה" של חמאס יצר "משבר מבוקר"

השבת המשלחת מהשיחות בדוחא היתה בלתי נמנעת. חמאס הקשיח עמדות, ונדמה היה שנדרש זעזוע כדי להתקדם לקראת הסכם. "משבר מבוקר", הגדיר זאת גורם בכיר, שהעריך כי ישראל וחמאס יחפשו דרכים לשוב למגעים כבר בימים הקרובים.

השבת המשלחת תואמה עם האמריקנים, וכדי להעצים את האפקט המשברי שוחחו בערב שבת טראמפ ונתניהו. אפשר להעריך שהמו"מ בדוחא לא היה הנושא היחיד בשיחתם: על הממשל האמריקני מופעל לחץ רב מצד מדינות שונות (וכן מתוך ארצות הברית) בסוגית המשבר ההומניטרי בעזה. הזרמת הסיוע בימים האחרונים היא תוצאה של הבנה מאוחרת בירושלים כי ישראל משחקת באש - או במזון - ועלולה לשלם מחיר כבד על מה שנתפס בעולם כהרעבה מכוונת של עזה.

הקמפיין הזה הוא המוצלח ביותר שחמאס הצליח להוביל מאז פרוץ המלחמה. סביר שכמו קודמיו גם הקמפיין הנוכחי רווי אלמנטים שקריים, אבל ישראל מתקשה להתמודד אתו מארבע סיבות עיקריות. הראשונה, לעולם נמאס מהמלחמה בעזה ומתמונות הזוועה שנלוות אליה ורובן אינן משודרות בישראל, והוא מעוניין בסיומה המיידי. השנייה, העולם שכח מזמן את עילת המערכה שמנהלת ישראל - טבח 7 באוקטובר - והוא אינו רואה בה הצדקה למה שמעוללת ישראל ברצועה. השלישית, התבטאויות חוזרות ונשנות של שרים בממשלה (האחרון שבהם עמיחי אליהו) שמסייעות לקבע נרטיב ולפיו ישראל מעוניינת בהשמדת עזה ובגירוש הפלשתינים ממנה. והרביעית, כשל מהדהד ומתמשך של מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה ושל משרד החוץ.

בעולם נוטשים את ישראל

צירוף הנסיבות האלה מוביל את ישראל לעבר מפולת מדינית חסרת תקדים, אולי החמורה בתולדות המדינה. בעוד השרים עסוקים בפוליטיקה פנימית, הם מדרדרים את ישראל לעמדה בעייתית שיידרשו שנים ארוכות לתקנה. נתניהו, שמבין דבר או שניים בדיפלומטיה, נכנע מסיבותיו לקיצוני ושוטי ממשלתו, ומעניק בכך הישגים לשלל שונאי ישראל בעולם, מחמאס ועד לארגונים אנטישמיים למיניהם, שמנצלים את ההזדמנות לקידום האג'נדות שלהם.

למפולת הזאת יש עדויות כמעט בכל זירה אפשרית. החלטת צרפת להכיר במדינה פלשתינית היא דוגמא אחת. מסוכנת ממנה היא הנטישה הנמשכת של ידידי ישראל מובהקים, שמאסו בנעשה בעזה. העיתונאי הבריטי המוביל פירס מורגן, שהגן על ישראל בלהט, חצה את הקווים והפך לאחד ממבקריה העיקריים. כמוהו גם עיתונאים מובילים בארצות הברית, לרבות בתקשורת השמרנית. סקר שפורסם בשלהי השבוע שעבר בקרב צעירים אמריקנים בגילאי 18-24 העלה שכמעט מחצית מהם מצדדים בפלשתינים, ופחות מ־20 אחוז בישראל.

הלחץ בצד שלנו

חמאס ער לכל אלה, וסביר שניסה למנף אותם להישגים במו"מ בדוחא. מי שמנהל מטעמו את השיחות, חליל אל־ח'יא, תואר בידי גורם בכיר כ"בן זונה קשוח, שעדיף היה להיפטר ממנו". נדמה שזאת הגדרה מדויקת, בשני חלקיה: ח'יא הוא אכן קיצוני שאינו נוטה להתפשר, וכאחרון השותפים הבכירים לתכנון מתקפת 7 באוקטובר דינו מוות. העובדה שזה לא קורה נעוצה במקום שהותו, קטאר, שישראל התחייבה בפניה שלא לבצע חיסולים על אדמתה. לו האמריקנים היו מצליחים לשכנע את הממשל בדוחא לאיים עליו בהגליה, אפשר שהוא היה משתכנע להתפשר.

המשבר בשיחות מחזיר את הלחץ לצד הישראלי. הדיבורים על העצמת המלחמה נדמים כאיום באקדח ריק: בהינתן 20 חטופים חיים בעזה צה"ל מוגבל בפעילותו למרחבים שבהם הוא שולט כעת, אלא אם הממשלה תאמץ את ההצעות של שריה המשיחיים. ספק אם זה יקרה גם משום המשבר ההומניטרי - קמפיין הרעב - שישראל נאלצת להתמודד איתו, וגם משום שהגברת הפעילות תחייב הטלת עומס נוסף על כוחות הסדיר והמילואים, וזאת בשעה שהממשלה עוסקת בקדחתנות בקידום חוק ההשתמטות מגיוס. ברקע גם המספר הגבוה של לוחמים שנהרגו ונפצעו בשבועות האחרונים, במלחמה שהממשלה מתקשה להסביר את מניעיה.

נתניהו עסוק בשריפות מבית

למצב הדברים הנוכחי עשוי להיות יתרון אחד. מאחר והשיחות הופסקו, ישראל תוכל לשוב אליהן עם עמדה שונה לגמרי. את ההסכם בשלבים שהיא מקדמת – ביוזמת נתניהו, כדי להימנע מסיום המלחמה - היא יכולה להחליף בדרישה־הצעה להסכם כולל, שישיב את כל החטופים ויסיים את המלחמה בתנאים המוכרים של הגליית צמרת חמאס (מה שנותר ממנה), פירוז הרצועה והקמת ממשלת טכנוקרטים בהובלת ארצות הברית ומדינות אירופה וערב. האמריקנים, שלא מסתירים את רצונם בסיום המלחמה, יוכלו לקדם את הרעיון באמצעות הצעה גלויה להסכם אזורי רחב, שסעודיה במרכזו, כ"גזר" שיונח בפני ישראל. נתניהו יידרש לסיבות טובות כדי לדחות הצעה פומבית כזאת, שתיתמך בוודאי על ידי רוב הציבור.

בינתיים עסוק נתניהו בשריפות מבית. אחרי שהצליח לחמוק מהמשך עדותו במשפטו הפלילי, חוזה ראש הממשלה במצעד הנמשך של בכירי ממפלגתו אל חדרי החקירות. האחרון שבהם, חנוך מילביצקי, היה מועמדו של נתניהו לראשות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (עד שהוחלף בבועז ביסמוט) ואמור להתמנות ליו"ר ועדת הכספים. מילביצקי הוא אחד מבין 10 שרים וחברי כנסת בליכוד שמתנהלות נגדם כעת חקירות, וטענותיהם הצפויות כי מדובר בחקירות פוליטיות לא מצליחות לטשטש את חומרת החשדות.

רפרוף מהיר על החקירות האלה מלמד עד כמה הסתאבה מפלגת השלטון, ועד כמה הכוח משחית. בולמוס החקיקה שהקואליציה מובילה במטרה לקדם את האינטרסים שלה הוא מתכון בטוח להמשך המגמה הזאת, שפוגעת בכל אזרח בישראל. בעודם עסוקים במשתה בלתי נגמר בשעה שבעזה נמקים חטופים במנהרות ונהרגים לוחמים, הם מפקירים את האינטרסים החשובים ביותר של ישראל – בזירה הבינלאומית, וגם בזירה הפנימית – ומעניקים לאויביה הישגים מיותרים ומזיקים.