חוק ההשתמטות - האיום הקיומי האמיתי על ישראל

צמד המילים המרתיע כל כך, "האיום הקיומי", נשמע בשנתיים האחרונות בהקשר האיומים החיצוניים על מדינת ישראל. פעם זה היה "ציר פילדלפי" (שרחוק מזרח כמערב מלהיות איום קיומי), ובהמשך איום בגרעין וארסנל הטילים ארוכי הטווח מאיראן. תפיסת הביטחון הלאומי מאז ימי דוד בן־גוריון כיוונה לאויבים מבחוץ על המדינה הצעירה. תפוח האדמה הלוהט של השתלבות החרדים בחברה הישראלית, בשוק התעסוקה ובשירות הצבאי - עבר מדור לדור ומממשלה לממשלה מבלי שבאמת ניתן מענה לסוגיה.

רבות נכתב ונאמר בשנתיים האחרונות על גיוס החרדים מאז החלה מלחמת חרבות ברזל. הציפייה שהמלחמה והמשבר הביטחוני יניעו את החרדים להתייצב בלשכות הגיוס נגוזה. הציפייה שצורכי הצבא לאור האבידות בנפש והיקף הפצועים יביאו את קברניטי העדה החרדית לשנות את דעתם ולהורות על גיוסם של הצעירים לשירות צבאי, אפילו של אלה שאינם לומדים בישיבות, נעלמה כלא היתה.

העיסוק הפוליטי תפס תאוצה בשנה האחרונה. שר ביטחון (יואב גלנט) פוטר בין היתר בגלל סירובו לחוק השתמטות, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון (יולי אדלשטיין) הודח מתפקידו רק בגלל שלא שיתף פעולה להעברת חוק השתמטות. המפלגות החרדיות עזבו (פורמלית) את הקואליציה בגלל הבטחות ראש הממשלה לקדם את חוק הפטור מגיוס של החרדים. בימים האחרונים היה זה ראש הממשלה בקולו מעל בימת הכנסת שהכריז כי החוק שיועמד להצבעה בקרוב הוא "מהלך ושינוי היסטורי". המציאות בין השורות וסעיפי החוק המתגבש רחוקה מזה.

כאשר פוליטיקאים רואים את הבחירות, לעולם תתקבלנה החלטות קצרות טווח שמתמודדות עם ה"עכשיו", ואם ניתן - אז לדחות את הקץ ולהחליט שלא להחליט. מנהיגות שאינה צופה פני עתיד ושמה בצד כל שיקול אחר לא תקבל החלטות שמבטיחות את עתיד הביטחון הלאומי.

חצי מדינה לא משרתת

בכל הטיעונים, הנאומים וההסברים שניתנים עד כה לחוק ההשתמטות החדש לא נשמע הטיעון הדמוגרפי. זה שצופה פני עתיד, שחוזה כיצד תיראה החברה הישראלית בעוד דור – ולפי זה בוחן את החוק על כל סעיפיו ופרטיו. מי שיבחר לבחון את החוק בראייה צופה פני עתיד, יגלה כי אם הגידול וצמיחת האוכלוסייה בישראל יימשכו באותו קצב, הרי שבעוד 25 שנים שיעור החרדים באוכלוסייה הכללית יכפיל את עצמו לכ־28% או יותר - כשליש מהאוכלוסייה. נוסיף לכך את ערביי ישראל שאינם משרתים בצבא, ונגיע לתוצאה: יותר ממחצית אוכלוסיית ישראל לא תיכנס למעגל השירות הצבאי.

נתון זה יעמיד בספק את יכולתו של צה"ל להתקיים במתכונתו הנוכחית, עוד לפני הגדלתו והתאמתו לאתגרי הגבולות והאיומים העתידיים. זה יקטין את צבא המילואים ויגביר את העומס על נתח קטן מהאוכלוסייה. כשמדברים על איום קיומי - זה האיום הממשי על יכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה ולהבטיח את ביטחונה.

25 שנים הם מחר בבוקר במושגים של מדינה. כדאי שכל מחוקק יעצום לרגע את העיניים, ידמיין את עצמו בשנת 2050 ויענה על השאלה: איזו מדינה, חברה וצבא יהיו כאן כדי להבטיח את ביטחוננו – ורק אז יפקח את עיניו ויצביע.

הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי