היועמ”שית: הצעת חוק הגיוס נותנת מענה לישיבות ולא לצרכי ביטחון המדינה

המשנים ליועצת המשפטית לממשלה קובעים בחוות דעת חריפה: הצעת חוק הגיוס: יוצרת תמריץ שלילי לגיוס, הסנקציות בה "למראית עין בלבד", והיא רחוקה מלעמוד באמות מידה חוקתיות.

המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, הגישו חוות דעת נוקבת לוועדת החוץ והביטחון נגד הצעת החוק להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות. לעמדתם, שנכתבה על דעת היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, ההצעה “נותנת מענה קודם כל לצרכי הישיבות” ולא לצרכי הביטחון, ואינה עומדת במבחנים חוקתיים.

בחוות הדעת נכתב כי הצעת החוק עומדת בסתירה לפסיקת בג״ץ המורה לקדם צעדי אכיפה פליליים נגד משתמטים.

כמו כן, היא מוסיפה, במקום לקדם את גיוסם של בני הציבור החרדי, "טמון בה תמריץ שלילי לגיוס ואף עיגון לטווח הארוך של חוסר השוויון בין הציבור המשרת לבין הציבור שאינו משרת והחרפתו". לעמדת הייעוץ המשפטי, ההצעה "מסיגה לאחור את הכלים העומדים כיום לרשות הממשלה והצבא" לעומת המצב המשפטי הקיים.

המשנים ליועמ”שית מתחו ביקורת חריפה על מנגנון הסנקציות בהצעה, וקבעו כי מדובר ב”סנקציות למראית עין, שאין בהן כדי לקדם את גיוסם של בני הציבור החרדי”. לדבריהם, חלק מהסנקציות “אינן משמעותיות” וחלקן מותנות בתנאים “אשר הופכים את התגשמותן לרחוקה ותיאורטית”.

בחוות הדעת נמתחה ביקורת גם על מודל "יעדי הגיוס" שבבסיס ההצעה. לעמדת הייעוץ המשפטי, המודל יוצר דין נפרד ולא שוויוני לבני הציבור החרדי בלבד, ומקשה על המדינה לאכוף את חובת הגיוס על פרטים. “עצם הקביעה שקבוצה מובחנת תהנה מחובת גיוס ‘קהילתית’, להבדיל מחובת גיוס אישית שחבים בה יתר חייבי השירות, היא בפני עצמה סטייה מהותית מעקרון השוויון”, נכתב.

עוד צוין כי יעדי הגיוס שנקבעו נמוכים משמעותית מצרכי הצבא, שעומדים על כ-12,000 חיילים נוספים, וכי גם בתרחיש שבו היעדים יתמלאו במלואם - רוב בני הציבור החרדי יופטרו מחובת השירות. "המתווה המוצע איננו מתיימר להציב יעד גיוס שמתקרב לצרכי הצבא המיידיים ובכלל, או להעמיד כלי אכיפה אפקטיביים וזמינים למטרה זו", נכתב.

המשנים ליועמ”שית התייחסו גם להיבט התהליכי, וציינו כי הצעת החוק "אינה פרי עבודה ממשלתית" ואינה מבוססת על עבודת מטה מקצועית. הם הוסיפו כי "גורמי מדינה רלוונטיים - במערכת הביטחון וגורמי המקצוע במשרד האוצר - מתנגדים להצעת החוק". בחוות הדעת נכתב כי "מדובר אפוא בפגמים מהותיים ובפגמים פרוצדורליים, אשר בהצטברם הובילו להצעת חוק שאין לה תקומה משפטית".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, מגיב לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה נגד נוסח חוק הגיוס שגיבש. "ניסיון יפה, עו"ד מיארה, להסיח את הדיון עם חוות הדעת, בדיוק ביום שבו עולות שאלות אפלות ביחס למעורבותך בפרשת שדה תימן. ניסיון יפה, אבל לא הפעם", אמר.

יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני בתגובה להתנגדות היועמ"שית לחוק הפטור: "מנהלי המדינה בהרב מיארה, גיל לימון וחבריהם, שאינם מבינים ואינם יודעים דבר וחצי דבר בלימוד התורה בעם ישראל - יודעים להביע את דעתם על חוק שעדיין בעיצומו של דיונים. כאשר מטרתם ברורה למנוע חס וחלילה לימוד תורה ולעשות כל מאמץ ש'המדינה שלהם' לא תסייע לישיבות ולמוסדות תורניים".

סיעת ש״ס בתגובה להתנגדות של היועמ"שית מיארה לחוק הפטור מגיוס: "בתרגיל שקוף ומביך, היועמ״שית המודחת מנסה להכות בעולם התורה כדי להסיט את תשומת הלב מאחת השערוריות החמורות בתולדות המדינה שבה היא נחשדת. חוות דעתה מנותקת ואינה משקפת את עמדת הצבא. הנימה הפוליטית הצורמת שבמכתבה חושף את מטרתה להפיל את ממשלת הימין ולמנוע את פיטוריה".

גם אגף תקציבים כתב חוות דעת בשבוע שעבר: "מבחינה פוליטית לחרדים חשוב שחוק הפטור מגיוס יקבל את ברכתה של היועמ״שית של ועדת חוץ וביטחון וכן של יועמ״שית הכנסת. מבחינתם היועמ״שית בהרב מיארה היא לא פקטור. אלא שגם היועצות המשפטיות הן של הכנסת והן של ועדת חות וביטחון מעירות על קשיים שיש בטיוטה שהוגשה כעת על שולחן הועדה ולכן לסיעות החרדיות יהיה קושי אמיתי להצביע בסוף בעד הטיוטה בנוסח הנוכחי שלה".

נזכיר כי ב-19 בנובמבר קבע בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, כי על המדינה לפעול בהקדם האפשרי לגיבוש מדיניות אכיפה אפקטיבית כלפי משתמטים בני הציבור החרדי, אשר תכלול צעדי אכיפה משמעותיים במישור הפלילי, ולצדם פעולות משלימות נרחבות במישור הכלכלי-אזרחי.

לפיכך ניתן צו מוחלט (על-ידי המשנה לנשיא, על דעת חברי ההרכב כולם), הקובע כי על הממשלה לגבש, בתוך 45 ימים, מדיניות אפקטיבית שתכלול צעדי אכיפה משלימים, בדגש על המישור הכלכלי-אזרחי.

בתוך כך הובהר, כי הצעדים שייבחרו נדרשים להיות כאלה שניתן להעריך בסבירות גבוהה כי יהיו אפקטיביים כמכלול, ויביאו לשינוי ממשי; כי נדרש יהיה לייחס בהקשר זה משקל רב לעמדות גורמי המקצוע הרלבנטיים (ובכלל זאת, לא ניתן יהיה להתעלם ולהימנע מלשקול צעדים שגורמי המקצוע סבורים כי יהיו בעלי אפקטיביות גבוהה).

בנוסף לכך, ככל שהמדיניות שתיקבע תאפשר יצירת ערוצי מימון עוקפים, לא ניתן יהיה לראותה כאפקטיבית, וממילא, כממלאת אחר התנאים הנדרשים. עוד הודגש, כי ככלל, אין לאפשר המשך מתן הטבות שניתנות בקשר ישיר, או עקיף, להשתמטות מחובת הגיוס, למשל כאלה המוענקות לתלמיד ישיבה בתור שכזה, כאשר הימצאותו בישיבה משמיעה השתמטות מחובת הגיוס.

לסיכום, המשנים ליועמ”שית קבעו כי התאמת החוק לאמות מידה חוקתיות “דורשת שינויי עומק”, וכי נדרש לבסס כל הסדר על “חובת הגיוס האישית, האחידה והשוויונית” ולקבוע סנקציות אישיות ואפקטיביות לאכיפתה.