שנתיים חלפו מאז אותו יום ארור של שמחת תורה. לעולם לא אשכח הפצועים הרבים והנופלים שראיתי. צרובים במוחי פני המחולצים מקיבוץ כיסופים, שהוצאתי מבתיהם באמצעות אוטובוס ממוגן ירי של המועצה.
מתיישב הותקף באבנים על ידי פלשתינים בהר חברון// ללא קרדיט
אלה היו שנתיים של מלחמה קשה וצודקת. שנתיים שהילדים שלנו ותושבינו שבמילואים מבטיחים בעצם שירותם לעם ישראל "לעולם לא עוד". שנתיים שבהן ניסינו להשתחרר מהקונספציה. אבל כשאני מביט מחלון ביתי בהר חברון אל עבר הכפרים הסובבים והמרחבים הפתוחים, אני חייב לשאול ביושר את השאלה המפחידה מכל: האם זה יכול לקרות גם אצלנו? והתשובה, לצערי, מדירה שינה מעיניי: כן.
אלה הערכות מפוכחות של צה"ל. לצערי, התנאים המוקדמים שהובילו לאסון בעוטף עזה חלקם מתקיימים באופן מטריד כיום גם ביהודה ושומרון, וביתר שאת בהר חברון. המוטיבציה החמאסית לרצוח יהודים לא נעלמה, היא רק מחפשת הזדמנות.
ערביי עזה וחברון חד הם; ארגוני הטרור, מחמאס ועד גדודי התנזים, עסוקים יומם וליל בבניית כוח, בהתארגנות היררכית ובביסוס שליטה בתוך הכפרים.
אין אשליה של מכשול
אנו במועצה עושים הכל כדי לחזק את מרכיבי הביטחון ביישובים, ובעבודה משותפת עם צה"ל ומשרד הביטחון אנו מנסים לייצר ככל יכולתנו סביבה בטוחה. אך בניגוד לעזה של לפני המלחמה, כאן אין אפילו אשליה של "מכשול". אין גדר מערכת משוכללת, אין גבול ברור.
היישובים שלנו פתוחים אל המרחב, והכיסוי המודיעיני, טוב ככל שיהיה, לעולם לא יהיה הרמטי מול שטח כה עצום ומחורר.
אבל הסכנה האמיתית שמתפשטת מתחת לאפנו היא הבנייה הבלתי חוקית הפראית והסתה תמידית של גורמי חוץ ומקומיים נגד המתיישבים.זו אינה מצוקת דיור תמימה - זו תוכנית סדורה של חנק.
כשאני רואה מבנים בלתי חוקיים, מטרים ספורים מגדרות היישובים שלנו, שבהם מתגוררים גם "תיירים" אנטי־ישראלים ואנטי־ציוניים, אני לא רואה רק בתים - אני רואה עמדות זינוק. אני רואה תשתיות הסתה וטרור שמוקמות באין מפריע לצד הכבישים, המאפשרות לאויב להתקרב, לתצפת ולהיערך ליום פקודה.
אסור לנו לחכות עוד. המשוואה חייבת להשתנות עכשיו. הדרישה שלי מממשלת ישראל וממערכת הביטחון היא ברורה וחד־משמעית: אפס סובלנות. עלינו למגר את הבנייה הבלתי חוקית הסמוכה ליישובים ולכבישים באופן מיידי ואגרסיבי.
עלינו לקחת אחריות מלאה על כל המרחבים הפתוחים של הר חברון, פשוט כי הם שומרים על באר שבע שלא תהיה שדרות, ועל בית גוברין שלא תהיה בארי. התיישבות שווה יותר ביטחון, כי לשמור על אדמות המדינה זו ציונות. רק בזכות חלוצי החוות עם ישראל יכול לטייל במדבר יהודה ובארץ התנ"ך.
מהפכת ההתיישבות חשובה
מהפכת ההתיישבות שבה אנו מבינים כי עלינו להתיישב בכל מרחב הר חברון ולא רק בתוך יישובים סגורים, חשובה כיום מאין כמותה לביטחון של תושבינו ולביטחון הנגב, השפלה וירושלים, והיא מציבה עובדות בשטח. ביטחון הוא לא רק טנקים ומטוסים, ביטחון הוא קודם כל שליטה בשטח.
אם לא נתעורר וננקה את המרחב הסמוך לבתים שלנו מאיומים פוטנציאליים, אם לא נגדיל את היישובים במאות תושבים, נקים עוד ועוד חוות ושכונות ששולטות בכל אזורי הר חברון, ויהודה והשומרון בכלל, לא נוכל להגיד "לא ידענו".
הכתובת רשומה על הגבעות. החובה שלנו היא למחוק אותה לפני שיהיה מאוחר מדי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו