במלחמת העולם השניה הופעלו שני מודלים שונים שהביאו לסיום המלחמה, מול יפן ומול גרמניה הנאצית. באירופה הבינו בעלות הברית שהיטלר לא ייכנע ולכן פגעו קשות בצבא הנאצי בתשתיות אזרחיות ובערי גרמניה שהידועה בהן היא דרזדן, תוך הרג אלפי אזרחים עד התאבדותו של היטלר וכניעתה של גרמניה.
ביפן החליט טרומן להשאיר את הקיסר הרוהיטו חי כדי שיוכל לחתום על כתב כניעה ללא תנאי שכל העם היפני יציית לו ויביא לסיום המלחמה ואכן כך היה. בנימין נתניהו, שבוודאי מכיר היטב את ההיסטוריה שזה עתה תארתי, פועל על פי המודל הגרמני והוא מבקש לפגוע קשות בחמאס ולהביא לכניעתו.
החלטת הקבינט שקבעה כי צה"ל יכבוש את כל רצועת עזה, כולל העיר עזה ומחנות המרכז מבקשת להביא לכניעתו של חמאס (גם במחיר סיכון החטופים) על פי חמשת התנאים שקבע נתניהו: החזרת החטופים, פירוק חמאס מנשק, פירוז רצועת עזה, ממשל אזרחי ללא חמאס ביום שאחרי ושליטה ביטחונית ישראלית.
לכן, הטרמינולוגיה הנכונה היא ממשלת ישראל מבקשת להביא לכניעה של חמאס על פי תנאיה של ישראל. השימוש במילה הכרעה אינה נכונה ויוצרת בילבול וחוסר הבנה אצל כלל הגורמים ובעיקר מביאה את צה"ל לכדי הגדרה לא נכונה של המשימה. נכון יטענו האומרים כי חמאס הוכרע צבאית , ראשיו קופדו, מסגרותיו הצבאיות אינן קיימות עוד ותשתיותיו נהרסו (למעט חלק ניכר מהמנהרות), עדין נשארו לא מעט מחבלים שנלחמים בצה"ל לחימת גרילה שעלולה להימשך עוד זמן רב.
רצונה של הממשלה להביא לכניעת חמאס בתנאיה של ישראל שבו יניף חמאס דגל לבן ויסגיר את מחבליו היא משימה שאינה צבאית, היא תוצאה של הפעולה הצבאית ולכן הגדרת המשימה לצה"ל צריכה להיות פגיעה קשה במחבלי חמאס ובתשתיותיו עד לכניעתו, משימה שיש בה אלמנט פסיכולוגי שאיש אינו יודע מתי יתרחש.
קשה לומר אם תוצאה כזו ניתנת להשגה בלוח זמנים סביר כשאתה נילחם מול ארגון טרור ג'יהאדיסטי שהדלק האידאולוגי שמניע אותו הוא דתי – לאומני. תמונת הניצחון בה נראים אלפי מחבלים נכנעים כפי שקרה ב"חומת מגן" אינה ברורה.
החזקת החטופים בידי חמאס והאוכלוסייה האזרחית שעדין נמצאת בתוככי העיר עזה ובמחנות המרכז מקשה מאוד על המשימה הצבאית ואפשר כי תאריך את המלחמה עד כדי אובדן לגיטימציה וסיומה במועד שלא בהכרח יהיה בתנאים שישראל מצפה להם.
מדינת ישראל נמצאת כעת תחת מתקפה מדינית קשה והיא נשענת כעת אך ורק על תמיכתה המדינית של ארה"ב וממשל טראמפ. אין לדעת מתי יחליט הנשיא האמריקני כי עלינו לסיים את המלחמה ולהגיע להסכם עם חמאס שבו תהיה פשרה על התנאים לסיום המלחמה, עוד בטרם יכריז חמאס על כניעה.
במצב שנוצר, ורגע לפני שצה"ל יחל בתמרון העצים של מרכבות גדעון ב', ברור כי אנו הולכים למהלך צבאי ארוך ומורכב שתוצאתו בשלב זה תלויה בעיקר בלגיטימציה של הממשל האמריקני. כל עוד הלגיטימציה תימשך צה"ל ימשיך לפגוע בחמאס ויקווה לכניעתו או לחילופין, יחליט ממשל טראמפ כי הגיעה השעה להסכם שיביא לסיום המלחמה (בתנאים שיסוכמו במו"מ בין הצדדים) - תיאלץ ישראל להתפשר. כך או כך על ישראל להיערך למלחמה ארוכה שתימשך הרבה מעבר ליום לציון שנתיים ל-7 באוקטובר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו