הכישלון יתום: השאלות שנתניהו חייב לענות עליהן אחרי התקיפה בקטאר

מנהיגי החמאס ורבי המרצחים אשר היו חלק ממנגנון הטרור של 7 באוקטובר הם ברי מוות באשר הם ועל כך אין ויכוח ואין עוררין.

לישראל עבר מוצלח של רדיפת מרצחים בכל רחבי העולם, ייקח הזמן אשר ייקח ויהא המקום אשר יהיה. הפעם המציאות אחרת, הסביבה אחרת וגם ההקשר שונה – תמיד שאלות המיקום והתיזמון היו העיקר ולא האם נדרשת הפעולה. כך היה כשאר כבר לפני שנה קיבלו ראש הממשלה והקבינט החלטה להוציא לפועל פעולה לחיסול הנהגת חמאס חו"ל, משימה שהוטלה על השב"כ.

איסוף המודיעין ובניית אפשרויות הביצוע מעשיר את ארגז הכלים וההזדמנויות, וכאלה היו במהלך השנה האחרונה והיו נקרות בפנינו גם בעתיד. מפעילות סוכנים במקומות היעד בהם מסתובבים יעדי החיסול ועד תקיפה אווירית של מקום השהייה, מחיסול בודד של יעד כזה או אחרי ועד סיכול ממוקד של קבוצת יעדים המתכנסת במקום מסוים. הכל שאלה של הקשר, משמעויות והשפעות שהם כולם תוצאה של אותה פעולה.

החלטה על ביצוע פעולה מעין זו שבוצעה בניסיון לחיסול הנהגת חמאס חו"ל בקטאר, היתה ותישאר תמיד החלטה מורכבת, החלטה שדורשת אומץ לב מנהיגותי הנשענת על מודיעין מדויק ואמון מלא ביכולת הביצוע.

כאשר מאשרים פעולה כזאת, מחויבת ההערכה והמחשבה, מה קורה אם הפעולה נכשלת? כיצד עצם ניסיונה ישפיע על הסביבה ועל המערכת? מה יהיו תוצאותיה. מה תהיינה ההשפעות והמשמעויות אם תצליח הפעולה, זה מובן מאליו, מעצם ההחלטה והאישור על הביצוע.

כאשר בוחנים את ניסיון חיסול הנהגת חמאס חו"ל בקטאר, עולות מספר שאלות והשפעות שמותירות סימני שאלה על התהליך טרם ההחלטה:

1. ההשפעה על יחסי ארצות הברית וישראל – הנשיא טראמפ השמיע תמיכה מוגבלת בפעולה הישראלית והסתייגות קולנית. הוא מיהר להזמין את ראש ממשלת קטאר לפגישה בבית הלבן. בקטאר נמצא הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזה"ת עם אלפי חיילים ומיטב המערכות הצבאיות. האם עצם הפעולה יקרב בין ארצות הברית וקטאר? זו תוצאה המשרתת את האינטרס הישראלי? ומה תעשה ההחלטה על הפעולה למערכת היחסים בין ישראל וארצות הברית – האם זה יכול להביא למצב בו הנשיא טראמפ יכפה את סיום המלחמה על ישראל? האם זה יביא לשינוי מדיניות החוץ, וניצנים לזה ראינו בהצטרפותה של ארצות הברית להחלטת הגינוי של 15 המדינות באו"ם, אומנם החלטה שרוככה מעט ע"י ארה"ב, ובכל זאת לראשונה מזה שנים רבות ארה"ב הצטרפה לגינוי ישראל.
2. האם כישלון הפעולה יגרום להקצנה והקשחה (שגם כך הם בקצה) של עמדות החמאס במשא ומתן לשחרור החטופים? האם עצם כישלון הפעולה ייטיב או יירע את מצב החטופים בעזה? מה יעשה ניסיון החיסול על המשא ומתן לשחרור החטופים בטווח הזמן הקרוב והרחוק? מי ימלא את מקומה של קטאר בתיווך?
3. האם עצם הניסיון חיסול על אדמת קטאר שהיוותה "מדינת מקלט" לראשי ארגון הטרור שנים רבות (ישראל ידעה זאת, וניצלה זאת במהלך השנים) תעביר את המקל לתורכיה למשל, וזו תהפוך להיות מקום מישכנם של מנהיגי חמאס חו"ל? במציאות של היום זה עלול לגרום להקצנה נוספת בעמדתה של תורכיה כלפי ישראל? האם פעולה בטורקיה נגד ראשי ארגוני טרור מעצם היותה חברת נאטו בכלל היא אופציה ריאלית? ובעצם המעבר אולי ניפגש לזמן רב ביכולת לחסלם?

אחריות והסבר

שעות אחדות לאחר ביצוע הפעולה בקטאר, ראש הממשלה בחר לצאת לתקשורת הזרה ובנאום פומבי באירוע ציבורי של השגרירות האמריקאית ולקח אחריות ישראלית על הפעולה. נתניהו עמד והדגיש על החלטתו, הנחייתו את ביצוע ואישור הפעולה, ועוד לפני שמטוסי חיל האוויר הספיקו לשוב ולנחות בבסיסם, כבר הודלפו לתקשורת ידיעות כי ראש המוסד, הרמטכ"ל ועוד בכירים במערכת הביטחון התנגדו לעיתוי הפעולה וסברו שיש לדחותה להזדמנויות אחרות ולמרות זאת, ראש הממשלה קיבל את ההחלטה. זה היה כשהאופוריה והתקווה היתה שהפעולה חיסלה באחת את כל הנהגת חמאס חו"ל. מאז ההערכות השתנו וגם קולם של ראש הממשלה ושר הביטחון השתנה ונדם.

ראוי שיעמוד ראש הממשלה מול הציבור הישראלי, אזרחי המדינה ויסביר בקולו, בעברית את משמעות ההחלטה ודווקא בעיתוי הזה בו נמצאת המערכה בעזה והמשא ומתן לשחרור החטופים, יסביר את מכלול השיקולים והשאלות שהיו בהערכת המצב בהינתן והפעולה לא מצליחה.

מאחר ונעמוד בעתיד במצבים ולפני החלטות דומות, כדאי שלא נחזור על טעויות, אם נעשו ונשמר הצלחות, אם היו בתהליך.

הכותב: תת אלוף (מיל) צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי