לא ארגון של "לועסי גת": החות'ים מציבים בפני ישראל אתגר אסטרטגי

הפעולה המוצלחת לפני כמעט שבועיים של חיסולים משמעותיים בקרב ממשלת החות'ים הביאה את ארגון הטרור להסלים את פעולותיו ותגובתו. מאז הסיכול שוגרו לעבר מדינת ישראל עשרה כלי טיס בלתי מאוישים ומספר דומה של טילים, כשמאז תחילת המלחמה שוגרו מעל ל-100 כלי טיס בלתי מאוישים ומספר דומה של טילים גם כן.

היקף השיגור מאז הסיכול ביחס לכמות ששוגרה בכל המלחמה מעיד על שינוי מגמה והסלמה בעצימות התגובות מתימן.

רחוקים מארגון של "לועסי גת ושוכני מערות"

החות'ים הגיעו למערכה עם ישראל לאחר שצברו ניסיון מבצעי רב במהלך שבע שנות מלחמה עם ערב הסעודית. ולא רק זאת: אם בתחילת דרכם הם התבססו על יכולות וכלים שהועברו או הוברחו מאיראן, הרי שבשנים האחרונות הם עברו לייצר בעצמם, על אדמת תימן, טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים. הכי רחוק שיכול להיות מארגון טרור של "לועסי גת ושוכני מערות", כפי שבטעות היו כאלה שקראו להם כך בתחילת המלחמה.

כלי הטיס הבלתי מאויש שפגע היום (ראשון) בשדה התעופה רמון הוא מסוג צמאד 3, כלי בייצור חות'י על בסיס ידע איראני, שמסוגל לטוס כ-2,000 ק"מ ולשאת כ-30 ק"ג חומר נפץ, עם יכולות ניווט והנחיה. את התוצאה ראינו היטב. מדובר באיום שצה"ל וחיל האוויר כבר התמודד איתו בעשרות רבות, ובאחוזי הצלחה גבוהים ביותר עד כה.

החות'ים לומדים ומשכללים את פעולתם. בפעולה היום ראינו הטסה של מבנה מתואם עם ארבעה כלי טיס בלתי מאוישים, בנתיב מערבי. שלושה מהם יורטו וסוכלו על ידי חיל האוויר, והרביעי, בתזמון מעט מאוחר ועל בסיס נתיב דומה, שבר מזרחה ופגע בשדה התעופה רמון.

חיל האוויר מתמודד מול איום אווירי רב-זירתי, המחייב אותו למוכנות מיידית וזמינה של 360 מעלות - שכן איום מתימן יכול להופיע מכיוון מערב או מזרח (ולא רק מדרום), וכך לגבי הזירות האחרות. זה חייב ומחייב את חיל האוויר להשלים ולערוך יכולות גילוי ארציות. יש להעשיר את ארגז הכלים ליירוט מהקרקע ומהאוויר, בהגנה צמודה והגנה מרחבית, בהגנה ומענה מיידיים.

הלמידה של החות'ים באה לידי ביטוי באופן הפעלת האיומים, בחירת הנתיבים, שעות הפעילות, יעדי התקיפה וטווחי הפעילות. בכל אחד מהממדים ניתן להבחין בהשתנות ובניסיונם לבחון ולאתגר את המערכת הצה"לית. זו, מנגד, מתגלית כמערכת סתגלנית, מגיבה היטב לאיומים ומציבה פתרונות איכותיים, אולם אלה לעולם לא יהיו מוחלטים והרמטיים. בתחרות הלמידה ובמירוץ היכולות נצטרך להיות כל הזמן צעד אחד לפניהם.

גם ביום בו תסתיים המלחמה בעזה והחות'ים ינצרו את נשקם, אין זה אומר כי האיום הוסר ואסור יהיה לישראל להתייחס אליו כך. האתגר מתימן ימשיך ללוות אותנו ולהשפיע על תפיסת הביטחון של ישראל ועל האופן שבו היא מתמודדת מול איום משמעותי מארגון או מדינה במרחק 200 ק"מ מגבולותינו.

מאיום טקטי לבעיה אסטרטגית

החות'ים מציבים בפנינו איום טקטי. לא מהמתקדמים ביותר שקיים בזירה, אך אנו מקבלים פעם נוספת - המקרה הראשון היה בהחטאת יירוט הטיל שפגע בסמוך לנמל התעופה בן גוריון - עדות עד כמה איום טקטי יכול להפוך לבעיה ואתגר אסטרטגי. פוטנציאל הנזק הישיר והעקיף לפגיעה ביעד אסטרטגי הוא עצום.

ישראל איננה יכולה לנרמל את האיום מתימן ולא לחיות בצלו של איום שעלול להביא עלינו נזקים בלתי קבילים. את המערכה נגד החות'ים צריך לנהל באופן רציף, אגרסיבי וסימולטני - בחיסול מנהיגים, בחיסול שרשרת הייצור של הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים וביכולות השיגור ותשתיותיהם. אין מנוס משכלול היכולת ההתקפית, שצריכה להיות משולבת בפעולות מדיניות על מנת להפעיל לחץ ותוצאות אפקטיביות מול החות'ים.

הבעיה היא שהמשלים המדיני איננו מנותק מהמציאות בה נמצאת ישראל בזירה הבינלאומית, וזה בהחלט כיום גורם מעכב ומאלץ בהפעלתו. עד אז נידרש ליכולות הצבאיות בהתקפה ובהגנה, ולקוות כי גם כשלים ביירוט לא יהיו כאלה שיהפכו את האיום הטקטי לנזק אסטרטגי.

הכותב: תת אלוף במיל', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי