"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הענק המצרי מתעורר: יש הפרות, אבל היחסים עם קהיר הם נכס ביטחוני

בישראל מבינים כי קהיר תצטרך להוות חלק מכל פתרון עתידי לעימות בין ישראל לבין הפלשתינים בעזה • ולו בשל העובדה שהיא זו שיושבת מצידו השני של ציר פילדלפי

,עודכן
0השמעה
מעבר רפיח. צילום: גטי אימג'ס

היחסים הביטחוניים בין ישראל לבין מצרים נחשבים לרגישים מאוד, שכן בין שתי המדינות נרשמו בשנים האחרונות לא מעט שיתופי פעולה ביטחוניים.

מצרים מקימה מחנות לעזתים ברצועה// אל-קהירה אל-אחבריה

על פי דיווחים בעבר, ישראל סייעה למצרים לא פעם להילחם בתאי טרור ברחבי חצי האי סיני, בעיקר של הג'יהאד העולמי, בין השאר באמצעות תקיפות מן האוויר. כן דווח בעבר כי כוחות ישראליים פעלו לא פעם בצד המצרי של הגבול כדי לחשוף ולאטום מנהרות הברחה בין רפיח המצרית לרפיח העזתית.

יחד עם זאת, בישראל טענו לא אחת כי מרבית אמצעי הלחימה שנכנסו לרצועת עזה לא נכנסו דרך המנהרות התת־קרקעיות מתחת לציר פילדלפי, אלא דרך מעבר רפיח המצרי, שעליו היתה אמורה קהיר לפקח.

מצרים, פרופיל,צילום: GettImages

למעשה, אף שהשלום עם מצרים נחשב - לפחות כלפי חוץ - לשלום קר, במערכת הביטחון הישראלית רואים ביחסים הביטחוניים עם מי שפעם היתה האויבת המרכזית של ישראל, את אחד הנכסים החשובים ביותר של מדינת ישראל בימים אלה.

בפועל, קצינים ישראלים ומקביליהם המצרים נפגשים לשיחות תיאום משותפות, אך אלו לרוב נשארות מתחת לרדאר התקשורתי.

הצד המצרי של מעבר רפיח,צילום: רויטרס

בישראל מבינים כי קהיר תצטרך להוות חלק מכל פתרון עתידי לעימות בין ישראל לבין הפלשתינים בעזה, ולו בשל העובדה שהיא זו שיושבת מצידו השני של ציר פילדלפי.

רק בימים האחרונים פורסם כי איחוד האמירויות מקימה קו מים חדש ממצרים לאל־מוואסי שברצועה. בימים האחרונים השתתפה מצרים במבצעים להכנסת סיוע הומניטרי לרצועה, מהאוויר ומהקרקע, וכידוע, היא משמשת אחת המתווכות המרכזיות לעסקת חטופים בין ישראל לחמאס, ובהשוואה לקטאר נחשבת עדיפה מבחינת ישראל.

באשר לגבול עצמו, אף שישראל השלימה לפני כמה שנים את בנייתה של הגדר האימתנית, עדיין יש הברחות סמים לאורכו - פעילות שתמיד יכולה לשמש גם בסיס לפח"ע, כפי שכבר היה בעבר. גם במהלך המלחמה נערכו בישראל לא פעם לאפשרות ששוטר מצרי זה או אחר יפנה את הקנה לכיוון חיילי צה"ל, מתוך מניעים אסלאמיסטים או מתוך הזדהות עם הפלשתינים ברצועה.

מקום לחשדנות

בחודשים האחרונים דווח כמה פעמים גם על הפרות חוזרות ונשנות של הסכמי השלום מצד מצרים, כמו גם על הקמת תשתיות של הצבא המצרי ברחבי חצי האי סיני.

נשיא מצרים א-סיסי. ממשיך להתחמש,צילום: REUTERS

הדעות במערכת הביטחון חלוקות בהקשר זה, והדעה הרווחת היא ששיתוף הפעולה עם קהיר עמוק והיא אינה מהווה סיכון נכון לרגע זה. יחד עם זאת, יש מי שמסתכל על כך בחשדנות, כמו גם על העובדה שמצרים, שנתמכת על ידי ארה"ב, ממשיכה לחמש את צבאה ולאמנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר