בין המנתחים הצבאיים האמינים והמנוסים יותר, כמו פרופ' גבי סיבוני או האלוף עוזי דיין, אפשר למצוא רק הבדלים קלים ווריאציות על אותם נושאים שכרוכים במבצע להכרעת חמאס. הם מדברים על כיתור, מצור והשתלטות על שטחים שולטים ועל מבני מפתח. כיבוש הרצועה באופן מוחלט והשלטת ממשל צבאי - זה נראה כמו תוכנית שנמצאת רק ברפרטואר של קבוצות פוליטיות מסוימות.
הסיפור העיקרי לקראת ההכרעה של הדרג המדיני הוא להחליט על יוזמה צבאית חדשה, לאחר שמאמצי החבלה של חמאס ובעלי בריתו בעולם נגד תוכנית "מרכבות גדעון" הצליחו באופן חלקי. הרעיון של המבצע - להוציא את האוכלוסייה העזתית משליטת חמאס - היה נכון והיה בדרך להתממש. אבל זה בניגוד לרצונם של אנשי רוח וכלי תקשורת בינלאומיים, שנאבקים זמן רב למען תבוסת ישראל. לשם כך השתמשו בעלילת דם ובתמונות מזויפות, שהיו יותר ממה שהשיק־רדיקלים במנהטן מסוגלים לעכל.
איש המפתח כרגע הוא הרמטכ"ל אייל זמיר. הפגיעה בכבודו, כפי שמדווח על ישיבות הקבינט, פוגעת בצה"ל ולא מקדמת את הפעילות הצבאית הדרושה להמשך המלחמה. הנחת היסוד של הדרג המדיני, ובראשו רה"מ נתניהו, היא נכונה: בעניין שחרור החטופים, ישראל נמצא במבוי סתום. מה שקרה אחרי הניצחון המזהיר באיראן היה בניגוד גמור לציפייה הרציונלית, שלאחר התמוטטות הציר האיראני והעורף האיראני חמאס יהיה גמיש יותר במשא ומתן. לצרפת, בריטניה, קנדה, קטאר ואולי אפילו ערב הסעודית היה אינטרס אחר. ישראל המצליחה נראתה להם חזקה מדי - אבל איש לא ציפה שהן יחבלו בעיצומו של משא ומתן, ויעדיפו לגרום לדחיית הפסקת האש ולהמשך מלכודת החטופים.
כשהרמטכ"ל מדבר על כניסה למלכודת אם נבצע מהלכים מסוימים בעזה, זה נשמע הגיוני - אבל לא ברור לגמרי למה הוא מתכוון. גם המנתחים הצבאיים בתקשורת לא עושים את תפקידם, ועוסקים יותר בהיבט התזונתי־מדיני של עזה מאשר באופציות ובמגבלות הצבאיות.
נקודה נוספת היא הערכת יחסי הכוחות במצב הנוכחי בעזה. יש כאלה שטוענים שחמאס מציג את שליטתו ואת עצם קיומו באזורים מסוימים בעזה כ"ניצחון". האמת היא שכרגע, למרות חוסר רצונו של ארגון הטרור לשאת ולתת לגבי הפסקת אש ושחרור חטופים, המצב נוח לישראל. היא שולטת ברוב הרצועה, וצה"ל יכול להנמיך או להגביה את הלהבות כרצונו בחיסול מחבלים. המחשבה וכנראה גם התוכניות של רא"ל זמיר הן הדבר הנכון, והשרים צריכים להיגמל מתפקיד המצביאים בכורסאות עור הצבי.
המשימה של הצבא קשה מאוד. ממה שניתן להבין, תוכנית הרמטכ"ל מאפשרת גם להמשיך לפגוע בחמאס, וגם להקטין את סדר הכוחות ברצועה. במובן הזה, שקיעת מרב כוחות צה"ל בעזה היא אכן מלכודת. במקרה הטוב ביותר, הגברת החיכוך הצבאי במחנות המרכז ובעיר עזה עשויה להניב הזדמנויות מבצעיות לחילוץ חטופים. כך שראש הממשלה נתן לשלב החדש במלחמה כותרת יפה: הכרעת חמאס ושחרור החטופים. תנו לאייל זמיר להחליט מהו התוכן הצבאי שמתחת לכותרת המדינית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו