המחלוקת בין צה"ל לדרג המדיני: "העיר ההומניטרית היא טעות אסטרטגית"

על פי הדיווחים שיצאו שלשום מדיון הקבינט, הדרג המדיני לא היה מרוצה מתכנית הפעולה שהציג הצבא בנוגע להקמת העיר ההומניטרית על חורבות רפיח. הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, נהג בממלכתיות המאפיינת אותו ואמר כי צה"ל יקיים את החלטות הדרג המדיני כלשונן, אך גם הבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הקמת העיר ההומניטרית היא 'טעות אסטרטגית ענקית'.

לפי גישת הרמטכ"ל, הקמת העיר ההומניטרית היא לא פחות ממלכודת אסטרטגית, וצה"ל צריך לקבל אחריות על סיכול חמאס, אך לא על שני מיליון פלשתינים – על האוכל שלהם, הקמת האוהלים שלהם, הביוב, הסניטציה, הטיפול הרפואי ועוד.

הדרג המדיני לא הסתיר את העובדה כי לא אהב לשמוע את דברי הרמטכ"ל, בלשון המעטה. זמיר מצדו היה ממלכתי - שתק כשהיה צריך, וענה לחברי הקבינט כשהרגיש שזה נדרש. אין זה סוד כי השר הלעומתי ביותר הוא שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', כאשר ראש הממשלה מנסה להצטייר כאילו הוא מהאו"ם. שר הביטחון ישראל כ"ץ, שאישר את תכניות משרד הביטחון בנוגע לתקציב להקמת העיר ההומניטרית ומשך הזמן שהדבר יארך, בחר למלא פיו מים נוכח הביקורת של חבריו לממשלה, ולא להגן על מנכ"ל משרד הביטחון שהציג את התכנית שהוא עצמו אישר, או על עמדת הרמטכ"ל.

ההתנהלות הממלכתית של זמיר בקבינט, והחלטתו לעמוד על שלו היא המשך ישיר לכהונתו הקצרה עד כה, שבה הוא מוכיח כי אינו ממצמץ חרף הלחצים הכבדים המופעלים עליו, ואומר את האמת שלו, כפי שהוא מבין ומנתח אותה.

חלק מהדיון בקבינט עסק גם בהישגים חסרי התקדים של צה"ל במבצע מרכבות גדעון, שאמנם לא משוקפים מספיק לציבור, אך לפי צה"ל, חמאס "די מוכרע". נכון לרגע זה, צה"ל מכתר את חמאס בתא שטח קטן בכ־25% מהרצועה, ולארגון הטרור אין יכולת להתעצם או לשקם את עצמו. רא"ל זמיר הבהיר לקבינט כי צה"ל השיג את כל מה שהבטיח ערב המבצע, ונכון לרגע זה, לחמאס אין יכולת היזק למדינת ישראל, והמצב יימשך כל עוד ישראל שולטת על המעברים ועל פילדלפי, ובהנחה שצה"ל ימשיך לפעול באש ובאמצעות פשיטות.

הצבא מעדיף הסכם

בשבועות האחרונים מציין הרמטכ"ל בדיוני הקבינט כי הצבא מגיע לסיומו של מבצע מרכבות גדעון שאותו אישר הדרג המדיני לפרק זמן מוגבל, ומבקש מהממשלה לקבל החלטות בנוגע להמשך הפעולה. אין זה סוד כי דרך הפעולה המועדפת על הצבא, כלומר, על הרמטכ"ל כמי שמפקד על הצבא, היא הסכם לשחרור חטופים. גם רא"ל זמיר מבין היטב שהסכם ארוך טווח חייב להיות בתנאים של  ישראל, קרי, לכלול את פירוז הרצועה ואי השארת חמאס על רגליו, אך יחד עם זאת הוא מבהיר כי הצבא ידע להתמודד עם המשמעויות הביטחוניות של הפסקת אש לשם המטרה הנעלה של השבת החטופים.

בהנחה שלמרות שהצבא יצר לטענתו את התנאים לכך, לא ניתן להגיע להסכם בשל סרבנות חמאס או מכל סיבה אחרת,  שתי האלטרנטיבות הנותרות הן כיבוש מלא של הרצועה, על כל משמעויותיו - לרבות פגיעה אפשרית בחטופים והמשך שחיקת כוח האדם בצבא. האופציה הנוספת היא המשך פעולה במתכונת של מרכבות גדעון, תוך שכלול הפעולה וכיתור השטחים שאליהם הצבא לא נכנס. גם במקרה זה ישנן משמעויות לא פשוטות על החיילים בסדיר ובמילואים, ועל המלאים של הצבא.

מלבד העובדה שרא"ל זמיר סבור כי העיר ההומניטרית היא מלכודת וטעות אסטרטגית ענקית, בצה"ל מבהירים לדרג המדיני גם את המשמעויות המורכבות של הקמתה בכמה רבדים ואספקטים. מבחינה משפטית, בצבא מסבירים כי אמנם ניתן להניע אוכלוסייה לשם הגנתה, כפי שנעשה מאז תחילת המלחמה, אך נשאלת השאלה האם הקמת העיר ההומניטרית בדרום הרצועה עונה לקריטריון הזה, ומה יקרה, למשל, אם תושב פלשתיני שהגיע למרחב יבקש לחזור צפונה. האם ניתן לכלוא את האוכלוסייה במרחב?

מרחב ללא שליטה

נכון לרגע זה, בצה"ל מבהירים כי הדרג המדיני מסרב לתת לצבא מענה לשאלה מי אמור לשלוט על האוכלוסייה שתגיע לאותה עיר הומניטרית. הרעיונות הנזרקים לאוויר הן החמולות המתנגדות לחמאס, גורמים בינלאומיים או שילוב של השניים. אלא שנכון לרגע זה אין לדרג המדיני פתרון, ולכן, המשמעות היא שצה"ל הוא זה שיצטרך לשלוט באוכלוסייה הפלשתינית, ולכך, כאמור, הרמטכ"ל מתנגד. גם אם נשים לרגע בצד את הדיון הערכי בשאלה האם נכון שצה"ל הוא זה שישלוט באוכלוסייה, עולות שאלות פרקטיות – מי ידאג למזון, לסניטציה, לרפואה, לביוב ולאספקטים נוספים של טיפול באוכלוסייה אזרחית.  

בצה"ל ניסו להסביר לדרג המדיני גם את המשמעויות הלוגיסטיות של הקמת העיר ההומניטארית. על פי תכנית הדרג המדיני, בין ציר מורג לרפיח יקובצו כ־600 אלף עד מיליון בני אדם, כלומר, בדומה להיקף האוכלוסייה המתגוררת למשל, בראשון לציון. אלא שבראשון לציון יש לא מעט בניינים גבוהים, בעוד שהשטח בין מורג לפילדלפי הוא כשליש משטחה המוניציפאלי של ראשון לציון, ולאף אחד אין כוונה לשכן שם אוכלוסייה לגובה.

לא זו בלבד, אלא שלפי צה"ל כדי לאבטח את אותה עיר הומניטארית יידרשו כמה אוגדות, בזמן שבצמרת הצבא מבינים היטב את מצוקת החיילים, בסדיר ובמילואים.