"המתיישבים הנורמטיביים נמצאים במלכוד": הנערים שהפכו עצמם לשוטרים, שופטים ותליינים

"המתיישבים לא מבינים דבר אחד פשוט – צה"ל עסוק מבוקר עד ערב בהגנה על ההתיישבות גם כשהיא אלימה", אמר גורם צבאי בתסכול אחרי שעות של דיווחים על הסתירות בטענות הצבא בליל שישי ובשבת. בתוך שעות מעטות הצליחו בגבעות להזיז את הקשב, את הנרטיב, באופן מושלם – מהשאלה האם הייתה אלימות קשה כנגד חיילי צה"ל לשאלה האם חייל ירה או לא ירה.

מדובר בשיטה שאותה מפעילים בגבעות כבר שנים ארוכות, שמטרתה להסית את הקשב מהבעייתיות שבמעשים שלהם אל התקלות שמבצעת מערכת הביטחון. כך, החבורה שביצעה זריקות אבנים ונמלטה משוטרים בדהירה פראית הפכו לקורבנות כשאהוביה סנדק נהרג וריאיות לכאורה הוסתרו וטושטשו.

כך, החבורה שהלכה לשרוף בתים בפונדוק הפכה לקורבן מכיוון ששוטר פתח לעברם בירי. וכך גם הפעם – כשקבוצה של צעירים, אחד לפחות בעל עבר מפוקפק מאוד, נתפסה על ידי חיילים והפכה ברגע לחבורה של מסכנים מול "מג"ד משתולל".

כעת, לאחר שדנו בנושא הירי בבן ה-14, הגיע הזמן לחזור לסוגייה המרכזית – העובדה שיש קבוצות של צעירים ביו"ש, שפועלים בשוליים, במקומות שאינם מיושבים על ידי ישראלים, ושעושים ככל העולה על רוחם. הם מתפרעים, משתוללים, פוגעים באנשים – ישראלים, פלשתינים, חיילים, ומתנהלים כאילו הם החוק והם הסדר.

בבנימין, המקום שבו התרחשה התקרית בשישי בערב, יש שתי קבוצות – החוות והגבעות. הראשונה, בגדול, פועלת בצורה מוסדרת, בגיבוי מדיני וממשלתי, ועם מעט אירועים בעייתיים שמתלווים אליהם בשל העובדה שחלק מכוח העבודה במקום הוא נוער שוליים מלכתחילה.

השנייה מקבלת החלטות על דעת עצמה – קבוצות צעירים, שהמנהיגים שלהם מגרדים, אולי, את גיל 30, שעולים לגבעות בסמוך לכפרים, מתנגשים עם פלשתינים, עושים דין לעצמם – מהתחלה ועד הסוף. כשמפנים אותם הם תוקפים את בצלאל סמוטריץ וישראל כ"ץ, כשמגנים אותם על פגיעה בחפים מפשע או בכוחות הביטחון הם ממציאים תירוצים בסגנון "הם התחילו".

עדות לכך ראיתי בעצמי לפני כחצי שנה, אז הייתי במילואים באזור אחר ביהודה ושומרון. בשעות הלילה המאוחרות עמדתי על גבעה קפואה, כמה שעות אחרי פיגוע קשה. מהעיר הפלשתינית הסמוכה נשמעו מדי פעם פיצוצים של פעילות כוחות הביטחון ומעל ראשנו זמזם כלי טיס מאויש מרחוק שחיפש אחר המחבל הנאלח.

לפתע מתוך החושך הכבד הגיחו כמה מכוניות בדהרה, באחד מהם נהג נער כבן 15 בלבד. הם השתוללו ברחבה במרכז הגבעה במשך כמה דקות ולאחר מכן החלו להיערך. מתוך החושך הגיע רכב נוסף, משתובה שנחתכה באגרסיביות על מנת לייצר טנדר מאולתר, והצעירים החלו לשנע מול עינינו הנדהמות ציוד – ג'ריקן שבו חומר דליק, בדים וציוד נוסף. כל מה שנצרך לפשע לאומני באנשים שלא עשו להם דבר.

אחרי התארגנות הם יצאו לדרכם, מתעלמים מקיומנו לחלוטין, בדרך ל"מבצע אפור" כפי שהם מכנים זאת. בני 15 ו-16 שהפכו עצמם לשוטרים, שופטים ותליינים. אין דין ואין דיין.

תושבי הגבעה, צריך לומר, לא ידעו דבר על מה שהתרחש בתחומם. היה זה בשעות הערב המאוחרות, והצעירים הגיעו מאזור אחר לחלוטין על מנת לחולל אנדרלמוסיה. התושבים, בהם הורים לילדים קטנים, לא ידעו מה התרחש מתחת לאפם. מיעוט סורר, שלושה אנשים בלבד במקרה הזה, שיצאו לפעולת הרס זדונית, לסיכון חיי אדם, כשההתיישבות ביהודה ושומרון מוחזקת בשבי על ידיהם.

המצב בבנימין קשה אף יותר. ממה שמתברר שהתרחש בערב שישי עולה כי היו שני אירועים אלימים כנגד חיילי צה"ל. באחד, אולי, המג"ד חצה גבול מסויים, וגם זאת בסימן שאלה, אך בשני חמישה רכבים שבהם תושבי גבעות התנגשו בג'יפ דוד ולכאורה ניסו לפגוע בלוחמים. אין שום תרחיש שבו דבר כזה תקין. גם ניסיון לשריפת תחנת המשטרה בבית אל ראויה לכל גינוי והוקעה.

המתיישבים הנורמטיביים נמצאים במלכוד. מצד אחד, הם סוברים שאותם נערים הם אלו שמיישבים את ארץ ישראל בגופם, דבר מבורך בעיניהם, אך מצד שני הם אינם רוצים בשום פנים ואופן לראות מעשים שכאלו כנגד לוחמי צה"ל. הבעיה הינה שרוב הישראלים נדרשים היום להחליט באיזו פוזיציה הם נמצאים וללכת איתה בכל הכוח – גם כשהמציאות מורכבת יותר.

ראוי שההתיישבות תעשה לעצמה סדר במה שמתרחש בשטח, תדע לחבק את הצד שאותו הם רואים כאידיאליסטי, ותדע להתנגד בכל כולה לצד העברייני והאלים שפוגע הן בפלשתינים חפים מפשע והן בחיילי צה"ל.

ומילה נוספת לצה"ל, שפעם אחר פעם מתעקש לומר "סמכו עלינו". ב-2025 אין שום ערך לאירוע שלא מתועד. מצלמת גוף, מתברר בחיפוש מהיר בגוגל, עולה כמאה שקלים בלבד, ובכך היא פותרת כל טענה, מוכיחה בדיוק מה התרחש ומה לא התרחש. הגיע הזמן שצה"ל יצטרף לאירוע ולא ידרוש אמון מוחלט מבלי לספק שום הוכחה.