"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למצות הזדמנויות: על ישראל לסיים את המלחמה בתנאים שלה
פעולתה של ארה"ב, שרבות דובר ביכולתה הבלעדית, היא סימן קריאה ומסר ברור לגבי הצד והעמדה שבחרה • י ששמע את הצהרת ראש הממשלה ("השמדנו את פרויקט הגרעין") יכול היה להתרשם שישראל עמדה במשימה, ושבזה תם האירוע. אבל המשך התקיפות של בנק המטרות מראה שהמשימה לא תמה
פגיעה של צה"ל במתקן גרעין באיראן | צילום: אי.אף.פי

למצות הזדמנויות: על ישראל לסיים את המלחמה בתנאים שלה

פעולתה של ארה"ב, שרבות דובר ביכולתה הבלעדית, היא סימן קריאה ומסר ברור לגבי הצד והעמדה שבחרה • י ששמע את הצהרת ראש הממשלה ("השמדנו את פרויקט הגרעין") יכול היה להתרשם שישראל עמדה במשימה, ושבזה תם האירוע. אבל המשך התקיפות של בנק המטרות מראה שהמשימה לא תמה

תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ'
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

תקיפת מתקני הגרעין בידי ארה"ב, ובראשם האתר בפורדו, לא באה בהפתעה. נדמה שאחרי הרטוריקה והמהלכים בשטח, נותרה רק שאלת העיתוי.

הנשיא טראמפ נראה כמי שהתאהב בתרגילי הונאה והסחה. כך קרה בתיאום התקפת הפתע שישראל פתחה בבוקר 13 ביוני, וכך גם בהצהרתו על "החלטה בתוך שבועיים" ובתרגיל ההטסה של מטוסי B-2 בכיוונים שונים.

אילוסטרציה של האתר לייצור מנועי טילי קרקע-קרקע שהותקף במרחב שהארוד \ דובר צהל

עמדתו ותפיסתו של הנשיא טראמפ כמפסיק מלחמות וכמשכין שלום לא השתנו גם היום, אחרי שהורה על תקיפת אתרי הגרעין. הוא לא יכול היה להתבונן מהצד ולהשאיר את המגרש לישראל בלבד.

בהתלבטות שלו ניצחה ההבנה שהוא רוצה להיות בצד של המנצחים והטובים, ולהיות זה שסוגר את האירוע ומחולל את השינוי הגדול שעליו הצהיר לא פעם: מניעת נשק גרעיני מאיראן והסדרה אזורית רחבה, שהיא המשך של הסכמי אברהם. הוא היה רוצה לראות בהתקפה האמריקנית מהלך שסוגר את המלחמה, ולא מרחיב אותה.

תיעוד מתקיפת מחסני טילי קרקע-קרקע ביזד %2F%2F דובר צה"ל

פעולתה של ארה"ב, שרבות דובר ביכולתה הבלעדית, היא סימן קריאה ומסר ברור לגבי הצד והעמדה שבחרה. אך אחרי שמפציצי ה־B-2 חזרו למקום נחיתתם והאבק בפורדו שקע - נותרנו עם ארבע שאלות מרכזיות:

1. האם האתר בפורדו הושמד, או לפחות נגרם לו נזק בלתי הפיך? למרות הצהרתו של הנשיא טראמפ שלוש שעות לאחר התקיפה, נידרש להמתין לצילומים ולקבל משוב חיובי שלא מותיר מקום לספק באשר להישג בשטח.

2. מה עלה בגורלם של יותר מ־400 ק"ג של אורניום מועשר? גם בנקודת הזמן הזו אין אינדיקציה ודאית לגורלו או למיקומו של האורניום המועשר. האם איראן הצליחה להציל את כולו או את חלקו? ומה ממנו נפגע בהתקפות?

3. כיצד תגיב איראן? האם תגובתה במטחי הטילים למשך כמה שעות, ואז הפוגה של 30 שעות, תהיה היחידה? האם איראן תשגה, תתקוף מטרות ונכסים אמריקניים באזור ותגרור את ארה"ב למלחמה? האם היא תסכים לתנאי ההסכם שיוכתבו לה על ידי ארה"ב?

4. כיצד ישראל תמשיך אחרי התקיפה האמריקנית? מי ששמע את הצהרת ראש הממשלה ("השמדנו את פרויקט הגרעין") יכול היה להתרשם שישראל עמדה במשימה, ושבזה תם האירוע. אבל המשך התקיפות של בנק המטרות מראה שהמשימה לא תמה. האם מעורבותה של ארה"ב במלחמה תשפיע על חופש הפעולה הישראלי ועל תוכנית התקיפה?

ויש עוד תמיהות: האם כניסת ארה"ב למהלכי ההתקפה סגרה את המלחמה, או רק פתחה מהלך חדש? יידרשו עוד ימים להבין. ההחלטה על היציאה למלחמה לא היתה קלה. היא דורשת מנהיגות והחלטות בתנאים מורכבים ביותר. גם ההחלטה על סגירת המלחמה היא קשה, ודורשת לא פחות אומץ מנהיגותי.

ישראל עומדת בפני ימי הכרעה. יהיה עלינו לנהוג בתבונה ולמצות הזדמנויות. הזדמנות לסיום המלחמה בתנאים של ישראל צריכה להיות המצפן שלנו.

הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...