השפעה דרמטית על משך המערכה: המסר הצפוי מהדרג הצבאי לדרג המדיני

בשנה ותשעת החודשים האחרונים שמענו שוב ושוב את המונחים "דרמטי" ו"היסטורי". אבל החלטתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשלוח לאיראן את ששת המפציצים האמריקניים מסוג B-2, להפציץ את הכור הגרעיני בפורדו ולתקוף באיספהן ובנתנז, היא שיא דרמטי והיסטורי חדש.

ההחלטה מבשרת, אולי, על מזרח תיכון חדש - לא נקי לחלוטין מגורמים עוינים, אך עם פחות גורמים שליליים, ובתקווה עם איראן ללא נשק גרעיני ועם הרבה פחות טילי קרקע-קרקע.

קשה לדעת האם ההתלבטות הפומבית של טראמפ בשבועות האחרונים על תקיפה באיראן הייתה כנה, או אולי רק הטעיה והסחה. מה שברור הוא שטראמפ ונתניהו היו מתואמים באופן מלא בנוגע לתקיפה באיראן. בסופו של דבר, השניים הציגו ועדיין מציגים חזית אחידה ומתואמת להפליא ברמה המדינית, בזמן שגם ברמה הצבאית שוררת אינטימיות מלאה בין הדרגים הבכירים.

לא ניתן להפריז במשמעות הדרמטית של החלטת ארה"ב להצטרף למערכה. הפן המבצעי - התקיפה באמצעות מטוסי ה-B-2 שאינם קיימים בצי המטוסים הישראלי - מעמיק את ההישג המבצעי, בעיקר באתר בפורדו הבנוי עמוק בצלע ההר. שום תקיפה ישראלית מהאוויר לא הייתה מצליחה להשיג את אותו אפקט, ולמעשה רק לאמריקנים הייתה היכולת המבצעית להטיל פצצות כבדות מספיק שיגרמו להרס המתקן הגרעיני.

שנית, התקיפה האמריקנית מקצרת בהכרח את משך המערכה בין ישראל לאיראן. סביר להניח שבזמן הקרוב מאוד, אפילו בימים הקרובים, יוכל צה"ל להגיד לדרג המדיני כי השלים את המשימה שאליה נשלח ותקף את כל המטרות שתכנן לתקוף ערב המבצע. שלישית, המעורבות האמריקנית הופכת את המלחמה מעניין ישראלי בלבד לעניין אמריקני, ואפילו עולמי - דבר שאותו ניסתה ישראל להסביר לעולם במשך שנים רבות.

תוצאות הנזק למתקנים

את המלחמה הזו לא ניתן לסיים בכוח בלבד, והרגל המסיימת חייבת להיות רגל מדינית של הסכם גרעין בהובלת ארה"ב. בנאומיו הפומביים דורש טראמפ, ובצדק, לא פחות מכניעה חד משמעית של משטר האייתולות, ולמעשה מעוניין להשליט שלום באמצעות כוח.

כעת נמצא הכדור בידי המשטר האיראני, שסביר להניח טרם קיבל החלטה כיצד לנהוג. בינתיים, בבוקר (ראשון) שיגר המשטר שני מטחים לעבר שטח ישראל זה אחר זה. בראשון שוגרו כ-25 טילים, ובשני, שהגיע זמן קצר אחריו, חמישה טילי קרקע-קרקע. שלוש זירות נפילה אותרו בעקבות המטחים: בנס ציונה, בתל אביב ובאזור חיפה. הודות להתנהגות נכונה של העורף הישראלי, שלא מקל ראש בטילים הכבדים המשוגרים מאיראן, למרות הנזק הכבד אדם אחד נפצע באורח בינוני והיתר באורח קל בלבד.

נכון למועד כתיבת שורות אלה, האיראנים טרם ניסו לפגוע בנכסים אמריקנים ברחבי המזרח התיכון. כעת נותר לחכות להערכת הנזק כדי להבין את מידת ההצלחה של הפגיעה במתקני הגרעין האיראניים, ולהמתין לתגובת הממשל האיראני שיצטרך ככל הנראה לבחור בין גרעין לבין הישרדות.

ישראל על הרגליים

מבחינת ישראל, מבצע "עם כלביא", ששיאו בינתיים התקיפה האמריקנית בפורדו, הוא שיא המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 ומצאה את ישראל מופתעת, חלשה ועל ברכיה. כעת ישראל החזירה את הרתעתה בגדול, ובמקביל הסירה הרבה מאוד איומים סביבה - החל מחיזבאללה בצפון, דרך חמאס בדרום, ועד איראן במזרח.

למעשה, סביר להניח שאם סינוואר לא היה מבצע את אותו טבח אכזרי, הדיסקט הישראלי לא היה משתנה. ישראל לא הייתה מצליחה להסיר את האיום של חיזבאללה בצפון, וספק אם היה לה את האומץ לצאת למתקפת מנע באיראן שבתקווה אכן תביא להסרת האיום הקיומי מעל ישראל.

בהנחה שבימים הקרובים יוכלו ארה"ב וישראל להכריז על הצלחה במלחמה מול איראן, תישאר ישראל בעיקר עם רצועת עזה, שבה מוחזקים עדיין 50 חטופים, ביניהם אישה אחת - היחידה שגופתה נותרה מוחזקת בידי חמאס.

יש בישראל מי שסבור שמשהפטרון האיראני איבד מאוד מגדולתו, חמאס יבין שעליו להתפשר במסגרת עסקה, וגם ממשלת ישראל תוכל להגיע לפשרות מתוך עוצמה במטרה להשיב את 20 החטופים החיים ו-30 החללים.