מבצע לילי בעזה: החטופים החללים סמ"ר שי לוינסון, יונתן סמרנו ועפרה קידר הוחזרו הביתה

צה"ל ושב"כ חילצו במהלך הלילה גופותיהם של סמ"ר שי לוינסון בן 19, יונתן סמרנו בן 22 ועפרה קידר בת 70 • הלוחם, הצעיר מהמסיבה והסבתא מבארי נחטפו ונרצחו ב-7 באוקטובר • הגופות זוהו הבוקר ונציגי צה"ל הודיעו למשפחות

חזרו להיקבר בבית. עפרה קידר, יונתן סמרנו ושי לוינסון. צילום: באדיבות המשפחות

במבצע בהובלה וביצוע של שב"כ וצה"ל שהתבצע במהלך הלילה, חולצו גופותיהם של שלושה חטופים מרצועת עזה: סמ"ר שי לוינסון בן 19, יונתן סמרנו בן 22 ועפרה קידר בת 71. המבצע בוצע על ידי כוחות אוגדת עזה וכוחות נוספים, בהתבסס על מודיעין ויכולות מיוחדות של שב"כ עם מידע ממפקדת החטופים.

סמ"ר שי לוינסון היה מפקד טנק בגדוד 77 שנלחם במחבלים, נפל בקרב ונחטף על ידי חמאס - מותו נקבע בינואר 2024. יונתן סמרנו נחטף ונרצח בקיבוץ בארי לאחר שנמלט מהנובה עם חבריו, כשמחבלים ירו עליהם מטווח אפס - מותו נקבע בדצמבר 2023. עפרה קידר, חברת קיבוץ בארי ואם לשלושה ילדים, נרצחה ונחטפה מבארי - מותה נקבע בדצמבר 2023.

לאחר זיהוי הגופות נמסרה הודעה לקיבוץ ולמשפחות. המידע שהתקבל תורגם לפעולות בשטח, במקביל למבצע באיראן. צה"ל ממשיך להשקיע מירב המאמצים להשבת החטופים. עם חילוץ גופותיהם של השלושה, ענבר הימן נותרה האישה החטופה האחרונה שנשארה בשבי חמאס. גם היא הייתה במסיבה בנובה.

"הטנק של הנובה - נלחמו כולם כאריות"

סמ"ר שי לוינסון נהרג בקרב ב-7 באוקטובר וגופתו הוחזקה מאז ברצועת עזה. לוינסון, בן 19 מגבעת אבני, היה לוחם בגדוד 77 בחטיבת השריון 7. הרב הצבאי הראשי קבע את מותו של לוינסון בחודש ינואר 2024 על בסיס מידע מהימן ובתום בחינה של כלל הממצאים.

"מצטיין בכל דבר". שי לוינסון, צילום: ללא

לפני שלושה ימים, ב-19 ביוני, היה יום ההולדת ה-21 של שי לוינסון. לרגל האירוע כתבה סבתו דינה לוינסון טור ל"ישראל היום": "אני סבתו של שי, וכבר 622 ימים שלא ראיתי אותו - ולא אראה לעולם. שי היה נער בגובה 192 ס"מ, בוגר 'כדורי' ושחקן כדורעף שש שנים במועדון הספורט של עילבון. יהודי בין ערבים. הוא היה שחקן מצטיין, אבל ביקש ודרש להתגייס לקרבי".

שי נהרג בשבת בגיל 19 ושלושה חודשים. הוא היה מפקד טנק בחטיבה 7, גדוד 77. בשלושת החודשים שלפני המלחמה הוא הוצב לאורך גבול עזה, באזור שבין קיבוץ בארי וקיבוץ רעים. הטנק שלהם, "הטנק של הנובה", היה מבין הראשונים שנכנסו לפעולה בבוקר אותה שבת.

לפי סיפורי מפקדיו, הם נלחמו כולם כאריות. כחצי שעה נלחמו, ואז נדם קולו. פצצת RPG נורתה לעבר הטנק, התותחן והטען נהרגו, ושי כמפקד עף מהדף הפצצה. הנהג ניצל והגיע לאזור הנובה. הטנק הציל כ-60 חברים.

לאחר מותו הוריו מצאו בחדרו מחברת שבה כתב: "אנחנו לא צבא של רובוטים, אנחנו צבא ההגנה לישראל. אני צריך חוזקה, התמדה, נחישות וכריזמטיות".

שני גולן, שהייתה המחנכת של שי לוינסון בתיכון כדורי, סיפרה על הצעיר: "שי היה נער מיוחד שכל מה שנגע בו הפך למושלם. חכם, ערכי, מוביל, חברותי, נאמן, טוב לב, רגיש, מצטיין בכל דבר, מלח הארץ. היה יד ימיני בכיתה, היה מרכז השיכבה, הן בפן הלימודי והן בפן החברתי. גדל בבית מקסים ומשפחתי וחונך לערכי אהבת האדם ועזרה לזולת. הוא יחסר מאוד מאוד לכולם".

"נחטף פצוע על ידי עובד אונר"א"

יונתן סמרנו (23) מתל אביב, שבני משפחתו כינו אותו "יונתי", נחטף לאחר שיצא לבלות במסיבה ברעים (נובה) ב-7 באוקטובר. יונתן נמלט מהמסיבה והגיע ברכב עם שני רכבים לשער של קיבוץ בארי, שם מחבלים ירו על רכבו. בתמונה שפורסמה על ידי המשפחה נראה שהוא נחטף משם פצוע על ידי עובד של ארגון הסיוע אונר"א, ומאז ניהלה משפחתו מאבק מול הארגון.

"מתגעגע לאח שלי, לצחוק שלו, לשמחה שלו". יונתן סמרנו, צילום: ללא

משפחת סמרנו קיבלה הודעה על מותו של יונתן עוד בדצמבר 2023, 58 ימים אחרי שנחטף. אלא שבמשך כל התקופה, הם הטילו ספק בוועדה שקבעה את מותו וטענו כי לא ניתן לדעת בוודאות מה עלה בגורלו - זאת על אף שישבה עליו שבעה.

סמרנו היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-23 לאחרונה. הוא הותיר אחריו הורים איילת וקובי ואח צעיר בשם יאיר. הוא היה אוהד שרוף של קבוצת הפועל תל אביב, בחור צעיר שאהב לבלות ואהב להפיק מסיבות. יונתן אף עיצב קולקציה של פרטי מסיבות - בין היתר חולצות שהושקו לאחרונה אחרי מותו.

"החזון שלו היה ליצור הפקה שלא הייתה כמותה, בסגנון הברנינג מן, וגם לנובה הוא נסע כדי להביא רעיונות", סיפרו במשפחתו.

לאחר חילוץ גופתו, כתב אביו קובי באינסטגרם: "אתמול היה יום ההולדת העברי של יונתי. ביום ההולדת ה-23, ביום שבו נולד, יונתי שלנו חולץ במבצע הירואי של חיילי צה"ל והשב"כ הגיבורים. ביום הולדתו, דפק יונתי, קונדסון שכמוהו, על דלת ביתו. רגע לפני, רסיס של טיל נפל ליד הדלת.

תיעוד חטיפתו של יונתן סמרנו // מטה משפחות החטופים

ואז הגיעה ההודעה, ההודעה שלא רצינו לקבל חודשים ארוכים. מהרגע הראשון האמנתי, בלב שלם, שהצבא שלנו יחזיר את הבן שלי. לא הפסקתי להאמין, וכך קרה.

אני רוצה להביע תודה עמוקה: לממשלת ישראל, לראש הממשלה, לכוחות הביטחון, לחיילי צה"ל הגיבורים, ללוחמי המילואים, לנשות הגיבורים, להוריהם, ולכל עם ישראל שנשא אותנו על כפיים של תפילה, תקווה ואמונה.

יונתי, זכינו לחיות לצידך 21 וחצי שנים של אור, והיום, באור חדש. חזרת אלינו, בן אהוב, עטוף באור של גבורה, של אמונה, של עם שלם. אבא אמא ויאיר נזכור אותך לעד. עם ישראל חי".

"לא פספסה אף יום של הליכה"

עפרה קידר (70) תושבת קיבוץ בארי הייתה אחת משתי נשים שנותרו בשבי לצד ענבר היימן. ההודעה על מותה הגיעה ב-1 בדצמבר 2023. בעלה סמי, חולה פרקינסון, נרצח בעודו מרותק לספה בביתם של השניים. יעל, בתם של עפרה וסמי, היא בעלת צרכים מיוחדים וננעלה לבדה בממ"ד הבית ובכך הצילה את עצמה.

הסבתא שאהבה לטייל. עפרה קידר, צילום: ללא

על פי בני משפחתה, עפרה לא פספסה אף יום של הליכה. וכך להליכה האחרונה בחייה היא יצאה בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר בשעה 5 בבוקר. לקראת חזרתה לקיבוץ החלו אזעקות הצבע האדום והיא נתקלה במחבלים. לאחר חודשיים גילו בני משפחתה שהיא נרצחה ונחטפה לעזה.

אלעד קידר, הבן של עפרה, סיפר בעבר: "הגיהנום שלי התחיל ב-5 בבוקר כאשר אמא שלי יצאה לריצת בוקר ולא חזרה. לאחות שלי יש צרכים מיוחדים, היא בת 41. היא נותרה לבדה בבית, וחמאס שרף את הבית כשהיא בתוכו. איבדתי איתה קשר. יומיים לאחר מכן קיבלתי שיחה מבית החולים שהיא תהיה בסדר. אני הייתי 19 שעות בממ"ד עם הילדים שלי ובדרך נס הצלחנו לשרוד".

יעל, ביתה של עופרה קידר קוראת לשחרורה// מטה משפחות החטופים

בעברה הייתה קידר ספורטאית שהצטיינה במיוחד במשחקי כדור וכנערה התנדבה להיות מקפלת מצנחים. אחרי הצבא, יצאה לשנת שירות שלישית בקיבוץ הצעיר אלרום, שם פגשה את סמי. עפרה עבדה ברפת כ-30 שנה ברציפות והייתה אחראית על היונקיה - טיפול בעגלים שנולדו. באתר הקיבוץ סיפרו כי קידר אהבה לשמוע שירים לועזיים ישנים ואהבה במיוחד את אלביס פרסלי ופול אנקה.

"לא יהיה ניצחון עד שובו של החטוף האחרון"

מטה המשפחות להחזרת החטופים הביע הערב תמיכה במשפחות השלושה ואמר כי "ליבנו היום עם משפחות קידר, סמרנו ולוינסון. לצד העצב והכאב, השבתם של השלושה מספקת מזור כלשהו למשפחות, שהמתינו בייסורים של אי-וודאות וספק 625 יום". המטה הביע תודה עמוקה לצה"ל וכוחות הביטחון שפעלו במסירות ובאומץ.

"יום הולדת" ליונתן סמרנו בכיכר החטופים, צילום: גדעון מרקוביץ

המשפחות הדגישו כי "השבתם של כל החטופים כולם היא תנאי הכרחי בהליך הריפוי והשיקום הלאומי. דווקא על רקע המצב הביטחוני וההישגים המשמעותיים באיראן, נבקש להזכיר כי השבת 50 החטופים והחטופה הנותרים היא המפתח להשגת ניצחון ישראלי מלא". לדבריהם, "ישנו חלון הזדמנויות היסטורי - ההישגים האזוריים המשמעותיים מאפשרים לישראל לסיים את המלחמה מתוך עמדת עוצמה מובהקת. לא יהיה ניצחון עד שובו של החטוף האחרון".

מנהלת החטופים, השבים והנעדרים במשרד ראש הממשלה מסרה כי היא "מרכינה ראשה ומשתתפת בצערן של משפחות קידר, סמרנו ולוינסון עם השבתם לקבורה בישראל". המנהלת ציינה כי תמשיך ללוות את משפחותיהם יחד עם שאר המשפחות, והוסיפה: "אנו מייחלים לשובם הביתה במהרה של כל יתר 50 החטופים".

מהודעה המשותפה של דובר צה"ל ודוברות שב"כ עלה כי המבצע בוצע על ידי שב"כ, כוחות צה"ל בפיקוד הדרום ואוגדת עזה, והתאפשר הודות למודיעין מדוייק של השב"כ, מפקדת החטופים ואגף המודיעין. לאחר הליך זיהוי שבוצע על ידי משטרת ישראל והרבנות הצבאית, זוהו החללים ונציגי אגף כוח האדם מסרו את ההודעה למשפחות ולקהילת בארי. צה"ל הודיע כי "ימשיך לפעול בכל האמצעים להשבתם של כלל החטופים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר