מהתקפת הפתע לעליונות אווירית: כך נסללה הדרך לטהרן

חמש יממות לאחר פתיחת המלחמה בין ישראל לאיראן, כבר ניתן לשרטט את המגמות והכיוונים של שני הצדדים. ישראל פתחה בהתקפת פתע במטרה לפגוע משמעותית בפרויקט הגרעין האיראני וביכולות שיגור הטילים, ובתוך שלושה ימים סללה את הדרך לטהרן תוך השגת עליונות אווירית. המלחמה הפכה לבלתי נמנעת ככל שאיראן המשיכה ללא בלמים בהשגת יכולת גרעינית צבאית ויצרה איום קיומי על ישראל.

בתוך שלוש יממות סללה ישראל את הדרך לטהרן, תוך שהיא עושה במרחב האווירי מעל טהרן ואיראן כולה כבשלה. עליונות, שליטה והחזקת שטח אווירי מקנים יתרון עצום לחיל האוויר ולצה"ל - מאיסוף מודיעין בזמן אמת דרך זמינות ונגישות כוח לתקיפה בהתראה קצרה ועד עומק קידמי שמעביר התראות לאחור עם זיהוי כוונות לשיגור ואף שיגורי טילים בעצמם.

צה"ל וחיל האוויר, בסיוע צמוד ואיכותי של אגף המודיעין, פועלים לפי תוכנית סדורה שגובשה ונבנתה במשך שנים עם בנק מטרות מנותח ומוערך בירידה לפרטי פרטים. פעילות צה"ל עד כה מביאה לתוצאות והישגים משמעותיים, משפיעה על האופן שבו איראן מצליחה להוציא לפועל את תוכניותיה ויכולותיה. ולמרות זאת, מוקדם להספיד את איראן - בידיה עדיין יכולות לאיים, לאתגר ולהסב אבידות ונזקים בשטח ישראל.

דפוסי הלחימה מתבהרים

חמש יממות של מלחמה הם כבר מספיק זמן לשרטט את המגמות הבולטות: היקף השיגורים במטחים הוא כ-50 טילים במטח למעט אירועי ריכוז מאמץ אש חריגים, עם שני מטחים ביום שנראים כמו תוכנית אש סדורה. השיגורים "נודדים" מזרחה - סיכול האיום וציד הטילים שביצע ומבצע חיל האוויר במערב איראן דחק את איראן מזרחה לכיוון טהרן. הפעילות התקפית בימים האחרונים ממשיכה בדחיקה לאזורי שיגור מרוחקים יותר.

נוסף על כך, איראן מרכזת מטחים למרחב ולמקומות ממוקדים מתוך מטרה להגדיל את הסיכוי להישג על היעד שנבחר, בין אם זה בסיס צבאי או תשתית לאומית כמו תחנת כוח.

מנגד, חיל האוויר ומערך ההגנה האווירית משמרים אחוזי יירוט טובים. מעולם לא הייתה הגנה הרמטית וכך גם הפעם. תרומת השותף האמריקאי למאמץ ההגנה האווירית היא משמעותית ומהווה מכפיל אש וכוח חשוב ביותר, לכל אלו שהטילו ספק במחויבותה, תרומתה ומעורבותה של ארצות הברית במלחמה לצד ישראל.

אתגר חדש לעורף

הפגיעות במרחב העירוני לאור קטלניות הטילים - 400 עד 500 קילוגרם של ראש קרבי - הן מסדר גודל אחר מזה ש"התרגלנו" אליו בחודשי המלחמה מול איומי הרקטות מחיזבאללה או החמאס. האזרח בקצה עוד לא הפנים ולא עשה לגמרי את המעבר למוד מלחמה "אחרת".

בניסיון לצפות את פני העתיד, יכולתה של איראן לשמר את דפוסי הפעולה הללו לעוד מספר שבועות מצומצמת. שינוי היקפי השיגורים ותוכניות האש יוכל אף למתוח את המערכה. תוצאות הנזק לאור הפגיעות המעטות באזורים המיושבים בישראל עלולים להיות עבור איראן נקודת מפנה לשינוי יעדי התקיפה - מתשתיות צבאיות ולאומיות לריכוזי אוכלוסייה.

מלחמה ללא דרך חזרה

לאחר עשרות שנים, ישראל נלחמת מלחמה נגד מדינה. היא לא דומה למלחמות ולמערכות שהורגלנו בשני העשורים האחרונים נגד ארגוני הטרור. מלחמה בצומת זמנים קריטי שאין בו דרך חזרה, מלחמה שבסופה אסור שנוותר עם סימני שאלה - ישראל לא תתקיים בצילו של איום קיומי.

איראן, המאתגרת והמאיימת שבאויבי ישראל, לא תוכל לחזור להיות אותה מדינה לפני ה-13 ביוני. היא לא תהפוך לחובבת ציון, אך היא בוודאי תצטרך להיות ללא יכולת לאיים על ישראל בטילים ארוכי טווח וקטלניים בעוצמתם, וללא תוכנית גרעין צבאית.

האם תהיה זאת מערכה קצרה או ארוכה קשה להעריך. היא בוודאי תהיה מערכה מורכבת שתעביר אותנו דרך אתגרים, קשיים, ימים טובים יותר או פחות. רק אסור שנשכח את מטרותיה והסיבות שלשמן אנו נלחמים - למען הדורות הבאים.