מציאות חדשה, כללים חדשים – תכירו את תפיסת הביטחון 2.0

אחרי כל כך הרבה שנים, ואף שלא עברה תיקוף רשמי אחרי 7.10, תפיסת הביטחון של ישראל מתעצבת בימים אלו בעיקר דרך מעשים - וטילים.

למלחמה יש מחירים כואבים, ואנו מקבלים תזכורות לכך מדי יום. אפשור התהוותם של איומים על גבולותינו, מתוך תקווה שההרתעה תמנע מהאויב להשתמש בכוחו ותגדיל את טווח הזמן שבין המלחמות, קרס באחת ב־7.10.

האיומים ש"נולדו" באוקטובר 23' יישארו כאן גם אחרי שהמלחמה בעזה תסתיים או תיכנס להפסקת אש ארוכה, וכך גם איום החות'ים מתימן. אלא שהכנסת עקרון ה"מניעה" ללב התפיסה הביטחונית, וגישה התקפית לסיכול כל איום שרק נמצא בחיתוליו – כפי שפועלת ישראל בסוריה ובלבנון – מסמלים מציאות ביטחונית חדשה.

אמנם לא את הכל אפשר למנוע, ולכל כוח יש גם מגבלות - שהרי לא דומה התמודדות עם איום 2,000 ק"מ מהגבול (תימן) לאיום הניצב על הגבול (לבנון) - אך הגנה 365 ימים בשנה ומניעה והתקפה 360 מעלות הן תחילתו של שינוי בתפיסת הביטחון.

תושבי ישראל צריכים להיות ערים לשינוי זה, ולחיות בצילו של איום טילי קרקע־קרקע ארוכי טווח, משום שיכולתו המופלאה של מערך ההגנה האווירית לסכל איומים לא תמנע את הצורך לרוץ בפעם המאה למרחב המוגן. גם הפסקת הלחימה בעזה תשאיר בידי החות'ים את קלף האיום, ומי שהשתמש בו כ־90 פעמים לא יהסס להמשיך, יהא התירוץ אשר יהא.

ואם לא די בכך, אוכלוסיית המדינה התבגרה ב־20 השנים האחרונות. מתום מלחמת לבנון השנייה, ששימרה הרתעה הדדית בין חיזבאללה לישראל - כל צד נמנע מלתקוף את האחר במישרין, אך המשיך בהתחמשות ובהצטיידות שתכליתן ברורה.

לא עוד שקט מדומה במציאות משכ(ק)רת. בעקבות אירועי 7.10 מחויבת ישראל לנקוט מניעה והתקפה כעקרונות מובילים, שאולי בהמשך יביאו גם להרתעה, אך לא עוד הרתעה כעיקרון מוביל בתפיסת הביטחון. זה יוביל למציאות ביטחונית יותר רועשת ויותר עצימה בכל הזירות ומול כל האיומים, ותחייב אותנו לשגרת חירום מעת לעת - יישובים סמוכי־גבול ומרוחקים כאחד.

להתרגל למציאות ביטחונית אחרת

שינוי המציאות הביטחונית ותפיסת הביטחון מחייב תיווך לאזרחים - ולחוסן החברתי ולעורף היה ויש בכך תפקיד חשוב: באופן שבו נראית ונשמרת שגרת החיים במציאות כזו, בשמירת הרציפות התפקודית, בשימור מרקם החיים המשפחתי והקהילתי, בדרך שבה צה"ל ערוך ומאורגן, ובעוד לא מעט תחומים. התשובות ראוי שיינתנו באופן יזום ומבוקר על ידי גורמי המקצוע (צה"ל ופיקוד העורף, המל"ל ומשרדי הממשלה). ציבור שמודע, מבין ויודע, הוא גם ציבור ממושמע, מחויב ואחראי יותר.

נכון, קל יותר לצאת בקמפיין של הניצחון המוחלט או שינוי פני המזרח התיכון, אך אין מנוס מהכנת הציבור למציאות הביטחונית החדשה. היא לא גזירת גורל, אלא החלטה מפוכחת של איך נכון להתמודד בסביבה שבה אנו חיים.

אל תיתנו לציבור להבין דרך נרמול השגרה - הישירו מבט לאזרחים ותווכו להם את המציאות. 50 שנה אחרי טראומת יום כיפור 1973 ומחדל המודיעין, יגדל בארץ דור שיתרגל לחיות במציאות ביטחונית אחרת שאחרי טראומת האויב המתעצם ומתדפק על גבולותינו.