"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסנגוריה הצבאית עתרה לבג"ץ: "מבקר המדינה פוגע בזכויות החיילים"

הסנגוריה הצבאית עתרה לבג"ץ נגד מבקר המדינה: דורשת להפסיק את הליכי הביקורת על התנהלות צה"ל בשבעה באוקטובר • מזהירה מפני פגיעה בלתי הפיכה בזכויות החיילים, בזיהום עבודת ועדת חקירה עתידית ובערעור אמון הציבור

,עודכן
0השמעה
מבקר המדינה. צילום: אורן בן חקון

הסנגוריה הצבאית הגישה היום (רביעי) עתירה דחופה לבג"ץ נגד מבקר המדינה, בדרישה להפסיק את הליכי הביקורת בנושאים המרכזיים הקשורים לאירועי השבעה באוקטובר ולמלחמת "חרבות ברזל". בעתירה נטען כי המבקר חורג מסמכותו, פוגע בזכויות חיילי צה"ל ועלול לשבש את עבודתה של ועדת חקירה ממלכתית שתוקם בעתיד.

בעתירה נטען כי נושאים כמו הגנת הגבול בעזה, תפקוד הקהילייה המודיעינית והדרג המדיני, מהלך האירועים ביום מתקפת חמאס ומדיניות ההסדרה מול חמאס – הם נושאי ליבה ביטחוניים, ולכן אינם בסמכות המבקר אלא מחייבים בדיקה של ועדת חקירה בלתי תלויה. עוד נטען כי למבוקרים בביקורת המדינה אין את הזכויות המוקנות לנחקרים בוועדת חקירה – למרות שהמבקר עשוי להטיל אחריות אישית ולנקוב בשמות.

הסנגוריה מתריעה מפני נזק בלתי הפיך לעבודת ועדת חקירה עתידית, בין היתר בשל חשיפת מסמכים והסקת מסקנות מוקדמת. עוד נטען כי תיתכן סתירה בין ממצאי המבקר למסקנות ועדת חקירה רשמית, דבר שעלול לפגוע באמון הציבור. בעתירה מתבקש בג"ץ להוציא צו על תנאי שיחייב את המבקר להפסיק את הליכי הביקורת בנושאים אלה, או לפחות להחיל עליהם את כללי ההגנה הדיונית הנהוגים בוועדת חקירה, ולתת צו ביניים להקפאת ההליך עד להכרעה.

המטרה: "לתת בהקדם תשובות לאזרחי ישראל על כשלי 7.10". מחבלים עזתים ב-7 באוקטובר,צילום: Anadolu Agency

הסנגורית הצבאית הראשית, אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין, מדגישה כי אין בכוונת הסנגוריה למנוע חקירה, אלא לוודא שתיעשה בגוף חקירה עצמאי, בלתי תלוי ופומבי – מתוך דאגה לשלומם המשפטי של חיילי צה"ל. לדבריה, המדינה חוותה אסון לאומי חסר תקדים, ולכן בירור האמת חייב להיעשות בכלים המתאימים תוך שמירה על זכויות המשרתים.

משרד מבקר המדינה: "מצופה ממי שהצהיר על קבלת אחריות לאחד המחדלים החמורים בתולדות המדינה שלא לנסות לחמוק מביקורת.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את עתירת הסנגוריה הצבאית הנוהגת כאילו לא ניתן תוקף של פסק דין להסכמות שהגיעו אליהן מבקר המדינה עם הרמטכ"ל ועם ראש השב"כ, אך לאחרונה, באשר לכניסה לביקורת בליבת הכשל של 7.10.

"הסנגוריה מתעלמת מפסק הדין שניתן על בסיס מתווה ההסכמות ומהעתירות שנמחקו לבקשת כל הצדדים, לרבות היועצת המשפטית לממשלה, אשר כבר עיכבו את הביקורת במשך 14 חודשים.

"אין לנו אלא להאמין שבג"ץ ידחה עתירה מופרכת ושערורייתית זו המבקשת לעשות פלסתר מפסק הדין, ולא ימנע ממשרד מבקר המדינה להמשיך את הביקורת על כל הדרגים. זאת על מנת לתת בהקדם תשובות לאזרחי ישראל על כשלי 7.10.

"יודגש שבניגוד לטענה ביקורת המדינה אינה סותרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית וכאשר זו תקום ייקבעו איתה גבולות גזרה. ההיפך הוא הנכון: חוק מבקר המדינה קובע כי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת תוכל להקים ועדת חקירה ממלכתית בהתבסס על דוח מבקר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר