"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"רה"מ שלח אותי": שב"כ סיכל עשרות תקיפות סייבר של איראן - כך פעלה השיטה

ניסיונות הפישינג כוונו לבכירים במערכת הביטחון, לפוליטיקאים, לעיתונאים ולאנשי אקדמיה • המטרה: חדירה לניידים ולמחשבים לצורך איסוף מידע רגיש שישמש לפיגועי חיסול בישראל • הפנייה התבצעה דרך לינקים מזויפים ל־Google Meet והותאמה אישית לכל יעד

,עודכן
0השמעה
תקיפות סייבר מאיראן (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

שירות הביטחון הכללי סיכל מאז תחילת השנה 85 תקיפות סייבר שביצעו גורמים איראניים נגד אזרחים ישראלים, ובהם בכירים במערכת הביטחון, אנשי אקדמיה ותקשורת, גורמים פוליטיים ודמויות ציבוריות.

לפי שב"כ ומערך הסייבר הלאומי, בחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית בניסיונות פישינג (דיוג) ממוקדים, שמטרתם להשיג גישה למידע אישי רגיש - כולל כתובת מגורים, קשרים אישיים ומיקומים שגרתיים - במטרה לשמש בסיס לביצוע פיגוע נגד אישים בישראל על ידי חוליות ישראליות שגויסו בארץ.

ניסיון פישינג בין גורם איראני המתחזה למזכיר הממשלה יוסי פוקס לבין אזרח ישראלי.,צילום: דוברות השב"כ

הפניות של הגורמים האיראניים מבוצעות לרוב דרך ווטסאפ, טלגרם או דוא"ל, עם סיפור כיסוי ייעודי עבור כל נתקף בהתאם לעולם התוכן שבו הוא פועל. שיטת התקיפה המרכזית כוללת שליחת קישור מזויף לשיחת Google Meet, שבו נדרש המשתמש להזין שם וסיסמה - שמגיעים לידי התוקפים. מידע זה מאפשר להם גישה לחשבונות Gmail, סיסמאות נוספות, תמונות, מיקומים ונתונים רגישים נוספים.

פישינג איראני המתחזה למזכיר הממשלה יוסי פוקס (ארכיון),צילום: תקשורת שב״כ

שיטות תקיפה נוספות כוללות אפליקציות שמתחזות ללגיטימיות או שליחת קבצים להורדה לצורך קריאה או אישור - שבאמצעותם מותקנת רוגלה על המחשב של הנתקף.

גורם בשב"כ מסר: "אנו רואים את המשך הניסיונות הבלתי פוסקים של גורמים עוינים במערכה שמנהלת איראן מול ישראל. הציבור נדרש לגלות ערנות וזהירות - מדובר בתקיפות סייבר שאפשר למנוע מראש באמצעות מודעות, חשדנות והתנהלות נכונה ברשת, במיוחד בהימנעות מלחיצה על קישורים לא מזוהים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר