הלחימה במתחם ביג, הטנדרים בדרך למרכז הארץ: הקרב המשטרתי במפלסים נחשף

בהמשך לתחקיר טבח 7 באוקטובר בקיבוץ מפלסים, התקיים הבוקר (שלישי) תדרוך מיוחד ומורחב על הקרב שנערך בקיבוץ, בהובלת מפקדים לוחמים מהימ״מ ומיחידת הגדעונים 33.

רפ"ק ע', מפל"ג בגדעונים 33, מסר בתדרוך: "סיפור היחידה מתחיל בבוקר. כל היחידה קפצה, יחד עם כוחות שירות, צומת שער נגב. הגעתי אחרי מארב לחברי מהימ"מ. חיילים שוטרים יורים לעבר שדה. אני אומר: 'חדל, אני מוגן, עלי'. אני נכנס, מבין בסופו של דבר שאלו ניצולי נובה שבטעות החשידו אותם כמחבלים.

"אין אפילו ניצול אחד"

אני מקבל הוראה מחפ"ק להמשיך למפלסים. יש שם כח מגלן, אני עצמי בוגר מגלן. בודקים מכוניות, אם יש ניצולים, מבינים שאין אפילו אחד, מתקדמים לזירת 'חץ שחור'. דמיינו כביש 232, ירידה לשדרת אקליפטוסים, מזהים שני חיילי מגלן עומדים על 232. הם נראו סהרורים, מזהים מחבלים. אין שום נוכחות צבאית!

"לוחם אחד שמקבל כדור בראש נכנס לקומה, אחר גם נפצע אנוש. יש שישה לוחמים כשירים, שניים אנוש. אין לי דרך לטפל בהם"

גדוד סג'יעה בחר בנקודת הזו בחכמה, תפס צמתים מרכזיים. גילוי נאות: הופתענו על ידם, והם הופתעו על ידנו. מתחיל בסריקות. סגן מזהה דמויות, חלק על אזרחי וחלק על לבוש מלא. לוחם אחד שמקבל כדור בראש נכנס לקומה, אחר גם נפצע אנוש. יש שישה לוחמים כשירים, שניים אנוש. אין לי דרך לטפל בהם. שני לוחמים מלווים את הפצועים, ואנו נשארים ארבעה באנדרטה חומה של צפרדע ירוקה שהצילה אותנו.

"המחבלים צצו כמו נמלים"

חלק עם ברלינגו, טויטות, מנהלים אש. למזלי, כוח מפלוגה נוספת מאזין לקשר, רץ לכניסה לאנדרטה. מגיעים אנשים ממגלן, דובדבן, ימ"ס, כוח משולב של ימ"מ. המחבלים כמו נמלים שצצים בין העצים, מורידים אחד, אחרים צצים. מבחינת תחמושת, היה לו מקלע נגב, רימוני רסס, נותרנו עם שניים עד שהצלחנו להשלים אותם".

"זה היה כאוס", נזכר ושיחזר רפ"ק ע'. "אנו כלוחמים מנוסים מתחילים לראות שיש אירועי דו"צים (ירי דו צדדי). אנחנו מוצאים את עצמנו מקשרים בניהם, ומנסים לעזור להם, לעשות להם את ההגנה הזו. קשה לייצר שליטה באירועים האלו. אנו אפילו הקפצנו את מחלקת ההכשרות, שהם 'חצי אפויים'".

15 זירות במשך 24 שעות

רפ"ק ס', סמפל"ג בימ"מ, הוסיף ואמר: "יש שלוש זירות בהם נלחמנו. פעלנו ב-15 זירות שונות במשך 24 שעות. כל זירה שנגענו בה הוכרעה. בחלקן שילמנו מחירים כבדים. הצלחנו לחסל 150 מחבלים, שלוש זירות מיקוח בו זמנית; קיבוץ בארי, תחנת משטרת שדרות ואופקים.

איבדנו תשעה לוחמים באותו יום, ועוד שניים בהמשך לחימת 'חרבות ברזל'. אני מגיע בסביבות 08:00 לעיר שדרות, מצליח לצבור כוחות של שמונה לוחמים מהיחידה. אני מבצע סריקה, אך לא מזהה כוחות. אני מבין שהלחימה באזור ביג שדרות, צומת יד מרדכי. המשימה הראשונה היא להגיע לצומת יד מרדכי לסייע. הכוחות מבצעים פריקה מהרכבים 'הרכים' שהיינו עימם. יש הבנה שכל הצומת שורץ מחבלים, יש מארבים.

"יום הקרב הכי קשה בקריירה שלי"

זו צומת עם המון צמחיה ועצים גבוהים, מחבלים מארבים עם רשתות הסוואה, מחכים לטבוח באזרחים, ואנשי כוחות ביטחון, שישה לוחמים שלנו נהרגים בטווח של רבע שעה. בהמשך מגיעים לכוחות מפלסים.

"הכוחות מבצעים פריקה מהרכבים 'הרכים' שהיינו עימם. יש הבנה שכל הצומת שורץ מחבלים, יש מארבים"

בעקבות היתקלות של לוחמים שלנו ושל יחידה מבצעית של השב"כ, יוסי טהר נהרג. אחר כך מגיעים לפינוי באזור 09:30. הציר רובץ מחבלים. בקיבוץ מפלסים מצליחים להוציא כ-12-13 עובדים זרים. הזירה מאד רוויה, ויש קושי רב בזיהויים.

אנחנו חוברים לרבש"ץ. רואים שיירה של טנדרים מגיעים מכיוון מערב. יש תחושת תסכול מאד גבוהה, לא חוסר אונים, אבל בהחלט רגע קשה. אני מנחה שכל מי שמגיע מכיוון מערב מקבל אש. אנחנו נמצאים שם בקרב בלימה של שעה וקצת. בסביבות 12:30 מעבירים את מקל האחריות, מתוך הבנה שהמצב התייצב ויש פה כח אחראי ויעיל. הקשר היחידתי רווי בדיווחים על הרוגים ופצועים. עבורי זה היום קרב הכי קשה בקריירה שלי".