"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ראש בראש: הסנגורית הצבאית נגד בדיקת מבקר המדינה בעניין 7.10

בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה מתחה אופירה אלקבץ ביקורת קשה על הליך החקירה של מתניהו אנגלמן • "יש צורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, חקירת מבקר אינה שקופה לציבור ויכולה להכביד על העדים"

,עודכן
0השמעה
ההריסות בקיבוץ ניר עוז אחרי 7 באוקטובר. צילום: לירון מולדובן

הסניגורית הצבאית הראשית נגד בדיקת מחדלי 7.10 על ידי מבקר המדינה. בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, יצאה הסניגורית הצבאית הראשית, אל״מ אופירה אלקבץ, נגד בדיקת המבקר לאירועי הטבח, וקוראת להפסיק את הביקורת הנוכחית ולהקים ועדת חקירה ממלכתית.

לדבריה, "הסוגיות שנמצאות בליבת הכשלים הן לא שאלות של מנהל תקין, אלא של תפיסות הגנה, של מוכנות, ושל אחריות פיקודית - ואלו לא נמצאות בתחום סמכותו של מבקר המדינה. אלו סוגיות שדורשות ועדת חקירה לפי חוק, עם סמכויות מתאימות".


לדבריה, המבקר מוביל סדרת בדיקות נרחבת הכוללת 24 ביקורות שונות, אך דווקא בשל היקף הבדיקה והשלכותיה הציבוריות, נדרש גוף חקירה עצמאי שיכול להגיע לעומק הדברים. "יש חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה לבדיקה, אבל לא בכל דרך. כשאנחנו מדברים על ליבת הפעילות המבצעית של צה"ל, לא מדובר על התייעלות וחיסכון, אלא על שאלות אסטרטגיות. אין שום ספק – אלו נושאים שחורגים מסמכות המבקר".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן,צילום: יוסי זליגר

לדבריה, אחת מטענותיה המרכזיות נוגעת גם לחשש מפגיעה בעבודת ועדת חקירה עתידית. "הביקורת הזו עלולה לשבש את היכולת של ועדת חקירה אמיתית לפעול בעתיד. אם עדים כבר נשאלו, אם מסמכים כבר נחשפו, אם גירסאות כבר נאמרו - איך ניתן יהיה לדרוש מאותם אנשים להעיד מחדש בפני ועדת חקירה?. ועדה שתוקם תצטרך או לאמץ את ממצאי המבקר או להתמודד מולם, וזה יכביד עליה באופן בלתי סביר".
עוד הדגישה כי אחת הבעיות המהותיות בביקורת הנוכחית היא שהיא מתקיימת מאחורי דלתיים סגורות. "ההליך אינו פומבי, אין לציבור זכות עיון, אין למשרתים ודאות שדבריהם יוצגו, אין דיון ציבורי. הציבור לא יידע מה קרה, והמשרתים לא יידעו כיצד דבריהם הובאו. רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להבטיח תהליך שקוף שבו הדברים ייאמרו באופן גלוי".

אלקבץ התייחסה לדיון בשבוע שעבר בו נאמר כי הסוגיה כבר הוכרעה בבג״ץ: "הטענה שהביקורת נעשית בהסכמה ושבג"ץ הכיר בה – פשוט לא נכונה. הסניגוריה הצבאית לא היתה צד להסכמות מול המבקר. יתרה מזו - העתירות נגד הביקורת נמחקו, ובית המשפט לא הכריע בשאלה העקרונית של סמכות המבקר לבחון את צה"ל בזמן מלחמה".
לדבריה, עיקר הדיונים המשפטיים נסובו סביב שאלה אחרת: האם בזמן מלחמה יש לדרוש מצה"ל להשיב לביקורת. "לא הייתה כאן הכרעה עקרונית בשאלות שמונחות על השולחן. אף אחד לא קבע שלמבקר המדינה יש סמכות לחקור את לב ליבה של הפעולה הצבאית - כי אין לו כזו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר