היעד: לעצור את בריחת אנשי הקבע

רבות דובר לאחרונה על משבר המילואים ועל המחסור החמור בחיילים בשירות סדיר. הנושא שפחות מדובר הוא המשבר העמוק בצבא הקבע, שהשפעותיו עלולות להיות ארוכות טווח - וחמורות לא פחות מהאיום האיראני.

בתמצית: השורות בצה"ל מתרוקנות במהירות, גם במהלך המלחמה, ובצבא נאלצים למלא את החסר על ידי קצינים או חיילים צעירים וחסרי ניסיון, כאלה הנחשבים בינוניים - או שהתפקידים פשוט נשארים לא מאוישים. כעת נחשפת כאן לראשונה התוכנית של אגף כוח האדם בצה"ל לטיפול באנשי הקבע, בעלות של כמיליארד שקלים, שנועדה לטפל בשכר ובתנאים של המשרתים, למתג מחדש את השירות ולדאוג לרווחת משפחות המשרתים.  

צה"ל נכנס למלחמה מתוך משבר כוח אדם עמוק במערך הקבע. כך, למשל, לאחר שבשנת 2022 עזבו את הצבא לא פחות מ־600 קצינים בדרגות רב־סרן ו־1,607 קצינים בדרגת סרן, שנת 2023 אמורה היתה להיות קשה עוד יותר: עד אוקטובר פשטו את המדים 414 קצינים בדרגת רס"ן. גם בשנת 2024 המגמה נמשכה. בסך הכל, בין השנים 2021 ל־2024 (כולל) עזבו את צה"ל 2,162 קצינים בדרגת רס"ן ו־6,559 קצינים בדרגת סרן (ראו טבלה).

מה הסיבות לגל העזיבות? אחת הסיבות המרכזיות לעזיבה ערב המלחמה, בעיקר בדרגות סרן ורס"ן, היא השכר הנמוך בהשוואה למגזר הפרטי, במיוחד בהתחשב בשעות העבודה הבלתי סבירות ובדרישות האינסופיות של המערכת. לצד זאת נרשמו בשנים האחרונות קיצוצים תכופים בכוח האדם בצה"ל, ושינויים במודל הקבע שנכנסו לתוקף ב־2016 והפכו את שירות הקבע לבלתי קבוע. המערכת נאלצה להיפרד גם מקצינים מעולים בגיל 35 - אלא אם כן קודמו לדרגת סגן־אלוף או זכו בתקן הנדיר של רב־סרן מקצועי. בתקופה שקדמה למלחמה המשבר חלחל גם לשכבת הסא"לים - בין השאר, בגלל התדמית הציבורית שנבנתה להם במשך שנים באדיבות פקידי האוצר ותוכניות טלוויזיה שונות, שציירו אותם כאוכלי חינם.

הסיבה השנייה היא העומס. השירות הצבאי היה תובעני וקשה גם לפני המלחמה, אולם לאחר פריצתה העומס רק גבר, וכך גם הסיכון האישי שהמשרתים נטלו על עצמם, בין שמדובר בלוחמים ובין שמדובר בתומכי לחימה שנכנסים שוב ושוב לשטחי לחימה לצורך אספקה, תיקוני כלי רק"ם ועוד.

השיח בקרב אנשי הקבע הוא שכלכלית וציבורית עדיף להם להשתחרר. את תחושת השליחות הם יוכלו לקבל בעת שיזומנו למילואים

לנוכח עומס המשימות, והמחסור החמור בכוח אדם, אנשי הקבע שנותרו בשירות נדרשיםלעיתים לעשות עבודה של כמה אנשים יחד, ולא תמיד מצליחים לעמוד בדרישות. דווקא גיוס המילואים הנרחב סייע במהלך המלחמה, אך גם המילואימניקים כבר על הקצה.

הסיבה השלישית היא הקושי המשפחתי: לנוכח העומס והתמשכות המלחמה המשרתים לא מוצאים זמן להיות בבית עם המשפחה, והלחץ מבית הפך לשיקול משמעותי בשאלה אם להישאר בקבע.

פצע פתוח נוסף אצל משרתי הקבע ובני משפחותיהם הוא ההשוואה לאנשי המילואים. ישראל מוקירה את אנשי המילואים ציבורית, מתגמלת אותם במענקים ונותנת להם מעטפת משפחתית נאה. לא כך המצב אצל אנשי הקבע. למעשה, נשות המשרתים חשות שהקרבתן אינה בלב השיח הציבורי, מה גם שנוצר מצב אבסורדי שבו מפקדים בקבע מתוגמלים הרבה פחות מאנשי המילואים, שמקבלים מענקים של עשרות אלפי שקלים, ולעיתים ממשיכים לעבוד בעבודתם במקביל למילואים.

השיח בקרב אנשי הקבע הוא שמבחינה כלכלית בוודאי עדיף להם להשתחרר, וכך גם ציבורית, ואת תחושת השליחות והמשמעות הם יוכלו לקבל בעת שיזומנו למילואים וייקראו לדגל באירוע המבצעי המשמעותי הבא. לכל הסיבות הללו יש להוסיף גם את העובדה שסופה של המלחמה אינו נראה באופק.

למנוע כדור שלג של בעיות

אי אפשר להפריז בחומרת הבעיה: ככל שיותר מפקדים טובים יעזבו, כך גם פקודיהם הטובים ילכו בעקבותיהם, וצה"ל יהפוך לצבא בינוני. הדבר ישליך גם על חיילי החובה וגם על צבא המילואים: אמו של המתגייס לקרבי לא תרצה להפקיד את בנה בידי מפקד בינוני, והמילואימניק שיראה איך אנשי הקבע הממונים עליו הם בינוניים, ישקול גם הוא אם להגיע בפעם הבאה.

במשך תקופה ארוכה לא הצליח צה"ל לעמוד בפרץ ולמנוע את הנטישה ההמונית. השיח בנושא היה בעיקר פנימי, שכן כל דיון ציבורי בנושא הסתיים בהשתלחויות מצד אנשי האוצר והעיתונות הכלכלית. לזכותו של הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, ייאמר כי כבר עם כניסתו ללשכת הרמטכ"ל לפני כחודשיים בלבד הוא סימן את סוגיית משבר כוח האדם בצה"ל כנושא מרכזי שדורש טיפול מקיף ודחוף. גם ועדת נגל, שבחנה את תקציב הביטחון, הבינה את המצב, ונדמה כי ניסתה להגיע לפתרונות בנושא גם מול האוצר. במסגרת ההסכמות יוקצו בין 800 מיליון למיליארד שקלים לטיפול בכוח האדם בצה"ל.

הגדלת שכר משמעותית

כעת אנו חושפים את התוכנית של ראש אכ"א, אלוף דדו בר־כליפא, המכהן בתפקידו זה כחמישה חודשים בלבד, ושל רמ"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, שמטרתה למנוע את המשך בריחת כוח האדם בצה"ל. בין השאר, כוללת התוכנית ניסיון למתג מחדש את שירות הקבע ולהוקיר את אנשי הקבע ציבורית, וכן ניסיון לתגמל אותם כלכלית.

בצה"ל אומרים כי היעד הוא "לגרום למשרתים לבחור בצה"ל בכל יום מחדש". את תוצאות המהלך מצפים לראות עד סוף השנה

כך, למשל, הצליח אכ"א למצוא מתכונת שבמסגרתה יועלה שכר אנשי הקבע בשיעור של בין 7% ל־26% עד 2027, בדגש על אוכלוסיות צעירות בדרגות סרן ורס"ן, וכן נגדים, ששם עיקר הפער. במקביל, מתכוונים באכ"א להנגיש לאנשי הקבע את זכויותיהם באופן אקטיבי כדי שיוכלו לנצלן. כמו כן, יינתנו לאנשי הקבע הטבות שוות כסף, כמו הפחתת הוצאות בדמות סופר חברתי או הנחות בנסיעה בכביש 6.

ההטבה הגדולה מכולן

ההטבה הדרמטית מכולן נוגעת לסוגיית הדיור לאנשי הקבע. בכך מתכוון הצבא לעסוק בכמה היבטים: ראשית, להגדיל את הזכאות של אנשי הקבע לסיוע בשכר דירה, בין השאר באמצעות הגדלת מספר השנים שבהן זכאים אנשי הקבע לסיוע בשכר דירה, העלאת סכום הזכאות, ושינוי המרחק הדרוש בין מגורי המשרת למקום שירותו כדי לקבל את זכאותו. כמו כן, מתכנן צה"ל לבנות יחידות דיור נוספות לטובת אנשי קבע בבסיסי חיל האוויר (רמת דוד, פלמחים, חצור וחצרים), שבהן ישוכנו אנשי היבשה, ובסופו של התהליך יוקצו כ־100 דירות בבסיסי החיל למג"דים ולמח"טים ביבשה.

לא זו בלבד, אלא שבצה"ל כבר רכשו דירות בבניין בשדרות שאותן מתכוונים להקצות למשרתים בגזרה, ובהמשך יקבל הצבא הנחה ברכישת קרקעות מרמ"י, ועליהן יבנה בניינים נוספים שבהם יוכלו לגור משרתים בתפקידים שיוגדרו. צה"ל מעוניין שמשרתי הקבע יקבלו עדיפות בתוכנית מחיר למשתכן, וכן מתכוון להגדיל את הפרויקטים של מינהלת המגורים, שבמסגרתם יכולים המשרתים לרכוש בית בהנחה מסוימת בפרויקטים אשר מנוהלים על ידי הצבא.

עוד מתכוונים בצה"ל להגדיל את הזכאויות של אנשי קבע להחזרי נסיעות, ולהגדיל את התמריצים והמלגות שאותם יקבלו בעיקר המשרתים הצעירים, בדרגות סרן ורב־סרן, ששם עיקר בעיית כוח האדם בצבא. התמריצים יחולקו על ידי המפקדים עצמם, בהתאם לשיקול דעתם ולקווים המנחים של אכ"א.

צה"ל יאפשר פדיון של ימי החופשה שנותרו למשרתים בסוף השנה (ככל שרמת הפעילות גבוהה יותר, כך ניתן לפדות יותר ימי חופשה), ובנה תוכנית לסיוע כלכלי למשפחות אנשי הקבע באמצעות קרן סיוע. נבנתה גם תוכנית להחזרי הוצאות מסוימים על שמרטפים וטיפולים רגשיים לילדים.

ברמת הטיפול בפרט ובמשפחתו, יזם צה"ל שבוע הוקרה למערך הקבע בחודש הבא, ובחודשים האחרונים קיים צה"ל שלל אירועים מוצלחים לאנשי הקבע ולמשפחותיהם. בין היתר, הוזמנו בני המשפחות להצגות לילדים, לביקורים בגני חיות, וכן להופעות מושקעות למשרתים בלבד.

בצה"ל אומרים כי המטרה היא "לגרום למשרתים לבחור בצה"ל בכל יום מחדש", ולהבין שרואים אותם, שהם לא מובנים מאליהם. את תוצאות המהלך, מקווים בצבא, אפשר יהיה לראות לקראת סוף השנה.