"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אנשי כוחות ביטחון? באירועים שעל התפר, הסמכות של כיתות הכוננות משתנה לגמרי
מאות כיתות כוננות הוקמו ברחבי ישראל מאז 7 באוקטובר • עד כה טרם הוסדרו הסמכויות של חבריהן, שזהות לאלו של כל אזרח • המרחק בין אירוע פלילי לאירוע פח"ע הוא קטן ביותר, ולעיתים אירוע פלילי הופך לאירוע פח"ע בתוך שניות - ללא תכנון מוקדם
אימוני כיתות כוננות (ארכיון). צילום: באדיבות פורום "הנני"

אנשי כוחות ביטחון? באירועים שעל התפר, הסמכות של כיתות הכוננות משתנה לגמרי

מאות כיתות כוננות הוקמו ברחבי ישראל מאז 7 באוקטובר • עד כה טרם הוסדרו הסמכויות של חבריהן, שזהות לאלו של כל אזרח • המרחק בין אירוע פלילי לאירוע פח"ע הוא קטן ביותר, ולעיתים אירוע פלילי הופך לאירוע פח"ע בתוך שניות - ללא תכנון מוקדם

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מאות כיתות כוננות הוקמו מאז 7 באוקטובר. הלוחמים קיבלו נשק וציוד מתקדם ועברו הכשרה, אך תחומי אחריותם לא מוסדרים. באירועים שעל התפר שבין פלילי לחבלני, הם פועלים תחת הסמכות של אזרחים פשוטים, ולא של אנשי כוחות הביטחון.

בפורום כיתות הכוננות "הנני" מתריעים כי המרחק בין אירוע פלילי לאירוע פח"ע הוא קטן ביותר, וכי לעיתים אירוע פלילי הופך לאירוע פח"ע בתוך שניות, ללא תכנון מוקדם. גניבות רכב או גניבות נשק מתחילות כאירועים פליליים, אך לעיתים מתפתחות לאירועי טרור לכל דבר ועניין.

לפני כשבוע התרחש אירוע ביישוב קריית נטפים שבשומרון, שבו עשרות גני ילדים. הוכרז "אביר לילה ג'", שמשמעו חדירה ליישוב, וכיתת הכוננות הוקפצה. במשך שעה סרקו הלוחמים אחר החשוד - עד שנתפס והתברר כגנב רכב. לפי הפורום, אירועים כאלו מתרחשים לא מעט, והקשר בין ארגוני הפשע לטרור הדוק.

בין היתר, הם מצביעים על אמירה של ראש חטיבת המודיעין במשטרה, שאמר בכנס אח"מ: "לפי הערכות מודיעיניות, ארגוני הפשע כבר מקבילים לארגוני טרור, וקיים חשד לשיתופי פעולה ביניהם". עדות לכך התגלתה בטיל לאו שנמצא במחנה טולכרם, שכנראה הגיע למחבלים מארגון פשיעה בארץ.

אחת הבעיות המרכזיות, כך אומרים בפורום, היא שכיתות הכוננות אינן בעלות הסמכה שמאפשרת לחבריהן לטפל באירועים שנמצאים על התפר. כל אדם חמוש יכול לטפל באירוע פח"ע - אך כשהאירוע פלילי, רק שוטרים או אנשי משמר אזרחי יכולים לפעול באופן רשמי נגד החשודים. כלומר, כיתות הכוננות פועלות עם ידיים קשורות מאחורי הגב, וסמכויותיהן זהות לאלו של כל אזרח.

בפורום מזהירים שמדובר באיום אסטרטגי הדורש טיפול מקיף ודחוף, שיסדיר את הסמכויות של אנשי כיתות הכוננות כך שיוכלו לפעול גם במקרים חריגים, כמו חדירות ליישובים. לדבריהם, כיתות הכוננות הוקמו במהירות, אך הדיון על סמכותן ועל הסדרתן מתנהל בעצלתיים.

"כיתות הכוננות נועדו לשמש מענה ראשוני לאיומים ביטחוניים עד להגעתם של כוחות הביטחון, אך אין ספק כי נוכחותם של מתנדבים חמושים מייצרת הרתעה משמעותית גם כלפי גורמים עברייניים", אומרים בפורום "הנני".

במשטרה אומרים כי הפערים בסמכויות, אם יש כאלו, נוגעים אך ורק לפעילות כמו מחסומים ביישובים וכדומה, ולא לפעילות חירום. כמו כן, בכל הנוגע לפעילות חבלנית עוינת, במשטרה מבהירים כי כל אזרח יכול וצריך לחתור למגע ולנטרל את המפגע. באשר לפעילות פלילית, כל אזרח יכול לעכב אדם שחשוד בפלילים עד להגעתם של השוטרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו