"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מו"מ תחת אש: להתפלל להחלטות הנכונות במלחמה

את הגורמים העוינים בחו"ל לא יהיה ניתן לשכנע בצדקת ההחלטה, אולם לציבור הישראלי נדרשת הממשלה למאמץ הסברה • בתנאים אלה עדיין הכל פתוח להתהוות שלא ניתנת בשלב זה לחיזוי - נקווה להחלטות נכונות למיצוי מועיל של פוטנציאל המהלך הצבאי

,עודכן
0השמעה
הפגנה למען שחרור החטופים. צילום: אביטל פריד

במבט ראשון, חידוש הלחימה בעזה ביוזמה ישראלית נראה ככרוניקה של תהליך צפוי מראש.התוכניות המבצעיות למהלך הוכנו עוד בהכוונת הרמטכ"ל הקודם רא"ל הרצי הלוי. לרמטכ"ל הנכנס רא"ל אייל זמיר היה ברור שיידרש מיומו הראשון למוכנות צה"ל לחידוש הלחימה.

המראת מטוסי ומסוקי קרב של חיל האוויר לתקיפות ברצועת עזה // דובר צה"ל

במודעות זו בחן אישית את התוכניות והתאים אותן לתפיסתו. הנהגת צה"ל הציגה מוכנות לחידוש הלחימה אבל הדגישה כי העיתוי לפתיחת ההתקפה מופקד בידי הדרג המדיני בציפייה שימצה את המשא ומתן לשחרור החטופים.

ההחלטה ליוזמה התקפית שפורצת מתוך הפסקת האש היתה בוודאי קשה ומורכבת. את משפחות החטופים היא הטילה אל תהום נוסף של אי־ודאות. היא יכולה להיות מוסברת במבוי הסתום שאליו נקלע המו"מ על שחרור החטופים, אולם בשלב זה היא רחוקה מלהבטיח תפנית בחמאס למוכנות לשלב ב'.

המשך המהלך ההתקפי תלוי ככל הנראה בהתפתחות שיכולה אולי לשנות את עמדת חמאס ביחס להצעות חדשות של הגורמים המתווכים, בכלל זה ההצעה המצרית, להיענות חמאס. בהתרחשות כזו, סביר להניח כי המתקפה הישראלית תיעצר. זה בין היתר היתרון של לחימה אווירית, בשונה מלחימה יבשתית, ביכולת להפסיק את פעולת הכוח האווירי בטווח זמן מיידי.

אם לא תתרחש תפנית בעמדת חמאס, הלחימה הישראלית תידרש להתפתח גם ללחימה יבשתית. מתקפה יבשתית לתוך רצועת עזה תכוון במטרותיה להישג שטרם הושג בשנה וחצי של הלחימה – לחיסול הכוח הצבאי והשלטוני של חמאס ברצועת עזה.

עינב צנגאוקר, אתמול, בסמוך לניר עוז, מטרים מהגבול עם עזה,צילום: רויטרס

להשגת מטרה זו יידרש גיוס רחב של כוחות מילואים בציפייה למהלך מהיר להישג מערכתי ברור ומשמעותי. אולם הלחימה עלולה גם להתארך. בינתיים ההחלטה על חידוש הלחימה זקוקה לתמיכת הציבור. על הממשלה לשכנע את הציבור כי לא אינטרסים פוליטיים לשימור הקואליציה הובילו את ההחלטה. התמיכה הציבורית תהיה מושפעת כמובן גם ממידת ההצלחה של המבצע.

בכל דרך בשיח הציבורי הישראלי ובזירה הבינלאומית תופנה אצבע מאשימה כלפי ממשלת ישראל שהפרה את ההסכם עם חמאס, בסירובה להתקדם לשלב ב' ובהחלטה לחידוש הלחימה. את הגורמים העוינים למהלכיה של ישראל בזירה הבינלאומית לא יהיה ניתן לשכנע בצדקת ההחלטה הישראלית.

אולם לציבור הישראלי נדרשת הממשלה למאמץ הסברה על הכורח בחידוש הלחימה. ההתארגנות המהירה של חמאס, יחד עם ההתרעה שפורסמה אתמול על כוונת ארגון הטרור להתקפת פתע נוספת לעבר יישובים ישראליים, יכולים להסביר את ההחלטה לחידוש הלחימה.

גם הגיבוי המוענק מהממשל האמריקני ראוי לתשומת לב. היה זה הלחץ האמריקני בהובלת השליח וויטקוף שהביא לקבלה הישראלית של הסכם הפסקת האש. כך נכנסה הממשלה להסכם בהכוונת הבית הלבן, ולכן היא זקוקה לתמיכתו בהחלטה לפרוץ את ההסכם.

בתנאים אלה עדיין הכל פתוח להתהוות שלא ניתנת בשלב זה לחיזוי. נקווה ונתפלל להחלטות נכונות למיצוי מועיל של פוטנציאל המהלך הצבאי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר