"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

על סף תקיפה אמריקנית בתימן, עזה ואיראן: ראש השב"כ מכניס את המדינה למערבולת

הקהל לא מבחין בסלף המובהק שבדבריו של בר: "הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית... פסולה לחלוטין" • איש מודיעין בכיר שנמצא במגע קרוב וישיר עם הממונה עליו, ראש הממשלה, שהוא הצרכן העיקרי של המידע המודיעיני, חייב ליהנות מאמון מלא • רונן בר צריך לפתור אותנו מעונשו • פרשנות

,עודכן
0השמעה
רונן בר, ראש השב"כ, צילום: אורן בן חקון

במסמך יחסי הציבור שהוציא השב"כ ושרונן בר מכנה אותו "תחקיר", שעוסק בדרך ל־7 באוקטובר, מופיע משפט רב־משמעות: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון".

התקשורת העולמית מסקרת את הדחת רונן בר,צילום: .

דבר והיפוכו, ערפל מוחי. תגובתו עד כה של ראש השירות בר דומה ל"תחקיר"; יש התרסה וערפול, וניסיון להסתיר את כוונתו להמשיך בתפקיד גם לאחר שיודח בהחלטת ממשלה. אפילו האמירה שלו, שנראית לכאורה פשוטה, היא דו־משמעית וחמקנית: "בכל החלטה אשר תתקבל, הוא (ראש השב"כ) יכבד את החוק". זה משהו כמו, "בכל מקרה שתיפול פצצת מימן בסג'רה, אני אזמין לקינוח ביצת פברז'ה".

לפעמים בר מסובב את הדלי עם המים המעופשים במהירות מסחררת כך שלא יישפכו, והקהל לא מבחין בסלף המובהק שבדבריו: "הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית... פסולה לחלוטין". מושכל ראשון הוא שאיש מודיעין בכיר שנמצא במגע קרוב וישיר עם הממונה עליו, ראש הממשלה, שהוא הצרכן העיקרי של המידע המודיעיני, חייב ליהנות מאמון מלא.

רה"מ נתניהו: "בשל חוסר-אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ"

אחרת הוא חדל להיות אפקטיבי כגורם מודיעיני. אם ראש הממשלה לא בוטח בו, אז כל הזרימה המודיעינית הופכת לנגועה. ברור שאותו איש מודיעין חייב גם להיות ישר, עצמאי ואמיץ כך שרה"מ יידע שהוא אומר לו את האמת, לא מבצע "עריכה", ולא מנסה למצוא חן.

"בכוונתו להמשיך בתפקידו בתקופה הקרובה..." מבינים? כדאי לשים לב, שמלחמה אזורית על הסף עם התקיפות האמריקניות בתימן, ועם האתגרים בעזה ובאיראן. זה לא מפריע לראש השב"כ להכניס את המדינה עם חבריו, קברניטי ביטחון בעבר, שמאיימים להבעיר את הרחובות, למערבולת.

תקיפה אמריקנית בתימן על סף מלחמה אזורית, עזה ואיראן - אבל ראש השב"כ רוצה להכניס כעת את המדינה למערבולת

ישראל היא מדינה ייחודית, שמייד עם הקמתה היא סובלת מרצף של שערוריות וזעזועים שמקורם בשירותי הביטחון החשאיים או צה"ל. המשותף לכל האירועים החמורים האלה, מאז ימי עסק הביש ב־1954, הוא יצירת בעיות במקום לפתור בעיות. בעיתון שנותן היום רוח גבית ומסייע להעביר איומים מסביבת השב"כ אל ראש הממשלה נתניהו, ישנו כותב בכיר ששימש כלי להפלת תיק קו 300 על איציק מרדכי.

מאיימים שוב. החות'ים בתימן,צילום: אי.פי.אי/אי.אף.פי

רק יותר מאוחר התגלה שאנשי השירות הרגו את המחבל שיצא חי מהאוטובוס. גוף ריגול מדעי, הלק"ם, יצר משבר קשה ביותר מול ארה"ב בפרשת פולארד. האמריקנים הגיעו בסוף שנות ה־80 למסקנה, שמערכת הביטחון בישראל שורצת חפרפרות - מאחר שחלק מהמידע הגיע לידי בריה"מ.

וכך הלאה עד אירועי הסרבנות שקדמו ל־7 באוקטובר 2023. מצופה מבעל תפקיד אחראי שלא ילך סחור־סחור. כוונת הממשלה ברורה ואין מקום לפרשנות. בר יכול להערים עוד בעיות; והוא יכול גם לפטור את עם ישראל מהעונש של מחול שדים מתמשך. שב"כ הוא לא רכושו הפרטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמנון לורד

בעל טור במגזין

כדאילהכיר