"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המציאות הכי מורכבת מ-48': האתגרים שמצפים לרמטכ"ל הנכנס

מאז ימי הקמת צה״ל, לא ניצב בפני רמטכ״ל נכנס מצב כה מורכב בכל הזירות - מלבנון דרך סוריה ועד רצועת עזה • לראשונה, נדרש הרמטכ"ל הנכנס להתמודד עם שיקום מקיף של יחידות הצבא לאחר תקופת לחימה ארוכה וממושכת • במקביל, ניצב בפניו האתגר המורכב של בניית מענה צבאי לאיומים טכנולוגיים מתקדמים שמפתחים האויבים, במיוחד בתחום המל"טים והרחפנים

,עודכן
0השמעה
הרמטכ"ל הבא, אלוף (במיל') אייל זמיר. צילום: גדעון מרקוביץ'

מאז סיום מלחמת העצמאות, לא היו בתולדות צה"ל תנאי כניסה מורכבים כגון אלה הממתינים לרמטכ"ל ה-24 אייל זמיר.

בני גנץ מברך על בחירתו של אייל זמיר לרמטכ"ל ה-24 של צה"ל // דוברות המפלגה המחנה הממלכתי

הרמטכ"ל רא"ל מוטה גור, לדוגמה, נכנס לתפקידו באפריל 1974, לאחר משבר מלחמת יום הכיפורים. זה אמנם היה בעיצומה של ההתשה במובלעת הסורית, אבל אופק היציאה מהמלחמה בזירת מצרים וגם בזירת סוריה, היה מוכוון כבר למגמת הסדרי הפרדת הכוחות שהוביל מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר. היו בהחלט איומים לחידוש המלחמה, אבל המשא ומתן בתיווך אמריקני התנהל מול המשטרים המוכרים בקהיר ובדמשק.

הזירה הסורית, יו"ש ורצועת עזה

המציאות האסטרטגית אליה נכנס הרמטכ"ל החדש מצויה, לעומת זאת, באי וודאות חסרת תקדים למול כל אחת מהזירות. כך לגבי סיכוי הצלחת הסדרי הביטחון בגבול לבנון, כך גם לגבי הזירה הסורית. אין לדעת את המגמות העתידות להתפתח בשלטון החדש בדמשק.

פעילות צה"ל בג'נין,צילום: דובר צה"ל

גם בזירת יהודה ושומרון, שם מוביל פיקוד המרכז מערכה נגד התארגנויות הטרור בצפון השומרון, קשה להעריך בשלב הזה את הסיכוי ליציבות ביטחונית בזירה, במיוחד לנוכח שיבת מאות מחבלים משוחררי העסקה האחרונה לתחומי הרשות הפלשתינית.

כך בוודאי גם בזירת רצועת עזה: נוכחותו השלטונית והצבאית של חמאס אינה ניתנת להכלה על ידי מדינת ישראל, מה שיחייב את צה"ל למוכנות למערכה צבאית חדשה.

לפני הכול, הרמטכ"ל הנכנס יהיה חייב, ביומו הראשון, לוודא את מוכנות הצבא למגננה למול האיומים המתחדשים בכל אחת מהזירות. המוכנות ההגנתית מחויבת לסדר כוחות מתאים ולשיטת הגנה מוטמעת היטב בכוחות עד רמת הכיתה. למאמץ ההגנה ישנו תפקיד גם בהענקת תחושת הביטחון לתושבי קווי העימות, שבמידה רבה זקוקים לבניית אמון מחודש ביכולות ההגנה של צה"ל.

חיילי צה"ל בחרמון הסורי,צילום: דובר צה"ל

במקביל יידרש הרמטכ"ל לגיבוש תוכניות התקפיות יחד עם הפיקודים המרחביים וכוחות האוויר והים, במענה להתפתחויות אפשריות בכל אחת מהזירות. בתוך כך, נמצאות גם התוכניות לזירה האיראנית. מהיום הראשון ועוד קודם לכן, יהיה על הרמטכ"ל לגבש את צוות העבודה הקרוב לו במטה הכללי, ולסכם בחירת מפקדים נכונים לפיקוד הדרום ולפיקוד הצפון.

דרושה תוכנית מיוחדת ומזורזת המותאמת ללקחי המלחמה

לאחר תקופת לחימה חסרת תקדים באורכה ובעומס משימותיה, כל יחידות צה"ל זקוקות לתקופת שיקום, והיא צריכה להתבטא בסוג של אימון הקמה, לחידוש דפוסי משמעת, סדרי ניהול וריענון מקצועי. כך נעשה בפיקוד הצפון בקיץ 1974 עם סיום ההתשה והתארגנות בקו הגבול החדש.

המציאות של אותו קיץ, לאחר יציאת הכוחות מהמובלעת הסורית, הייתה נוחה ויציבה פי כמה מהמציאות אליה נכנס צה"ל במרץ 2025. אבל למרות הקשיים, צה"ל מחויב למהלך דומה לטיפול מקיף ושיטתי בכל אחת מהיחידות הסדירות שנשאו בנטל המלחמה מיומה הראשון ועד עתה.

הפצצות ברצועת עזה,צילום: אי.פי.אי

בתחום בניין הכוח, תידרש תוכנית מיוחדת ומזורזת מותאמת ללקחי המלחמה. גם האויבים מיטיבים להפיק לקחים בפיתוח אמצעי לחימה מתאימים ושיטות לחימה חדשות.

בהשראת המלחמה באוקראינה, ובעידוד ניסיון הלחימה העדכני שצברו בשנה האחרונה, המלחמה הבאה של האויבים תתאפיין בשכלול אמצעי לחימה חדשנים בכמות ובאיכות. בהם יושם דגש על מל"טים, רחפנים, וטילים משוכללים, משולבים ביכולות הלחימה המוכרות. המענה לכך מציב לצה"ל אתגר בשימור העליונות שהשיג בחודשי הלחימה האחרונים בלבנון וברצועת עזה.

אפשר להעריך כי הרמטכ"ל המיועד אייל זמיר, ומפקדי צה"ל שיסייעו לו בכל הזירות והתחומים, יוכלו לאתגרים מורכבים אלה ויעמדו בהם בהצלחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר