ישראל לא יכולה להשליך את כל יהבה על טראמפ

מאז הבחירות לארצות הברית בנובמבר האחרון ולאחר זכייתו של טראמפ, נראה כי העולם כולו, והמזרח התיכון בפרט, נכנסו לתקופת המתנה וציפייה לקראת חזרתו לבית הלבן כי היא תביא איתה תקופה אחרת, מציאות אחרת, סדר עולמי אחר. רק לא בטוח שאנחנו (והוא בעצמו) יודעים עד הסוף למה עלינו לצפות, מה תהיינה המשמעויות, ויותר מכך - כיצד במקרה שלנו תושפע ישראל.

לא מעט מבחנים מחכים לנשיא טראמפ, לא מעט סכסוכים, מלחמות וקונפליקטים בעולם בהמתנה למוצא פיו. אותנו צריך לעניין האזור והאינטרסים שלנו.

מבחנו הראשון של טראמפ נראה כמו המתווה לשחרור חטופים מרצועת עזה, אירוע שיכול להיות סוג של "נייר לקמוס" להתנהלותו של הנשיא טראמפ באשר לסכסוכים בעולם – מה התוצאה והפתרון של בעיות מסוג זה? על מי לוחץ טראמפ להגיע להסכמות (ולפשרות), ועל מי קל לו יותר ללחוץ?

טוב ששחרור החטופים מתחיל היום, ונקווה שיהיה לזה המשך וישובו כל 98 החטופים ובמהרה. במעלה הדרך והזמן הקצר ממתינים לנשיא טראמפ עוד לא מעט מבחנים הקשורים לביטחון הלאומי של ישראל, בראשם סוגיית האיום האיראני והמרוץ לפיתוח יכולת גרעינית, ייצוב ההסדרה והסכם הפסקת האש עם חיזבאללה וממשלת לבנון, הגדלת הקואליציה האזורית ובראשה נורמליזציה עם ערב הסעודית, המשך שימור היתרון האיכותי של ישראל לקראת גיבוש חבילת הסיוע לעשור הקרוב, ועוד שלל נושאים שיעצבו את ביטחונה של ישראל לעתיד הנראה לעין.

נקודות הלחץ

המשא ומתן והדרך לגיבוש מתווה והסכמות לשחרור החטופים יכולים לרמז במעט על ההתנהלות באשר לשאר הסוגיות, על מי מהצדדים ואיך לוחצים כדי להגיע לתוצאות, מהו האינטרס המוביל, סדר העדיפויות, ועוד.

לישראל אין פריבילגיה, בוודאי לא לאחר 7 באוקטובר, להשליך את כל יהבה ואת ביטחונה הלאומי על איש אחד, חשוב ומרכזי, משפיע וחזק כל שיהיה. אם הזכרתי קודם את מבחניו של הנשיא טראמפ, הרי שלישראל מבחנים לא פחות משמעותיים. הראשון שבהם הוא הטיפול מול איראן ואיך מבטיחים מחויבות עולמית למניעת יכולת גרעינית ממנה, אילו צעדים יינקטו? אילו מנגנוני פיקוח ייקבעו? אילו ביטחונות יועברו? איזה כוח ייבנה למקרה שהדיפלומטיה תיכשל? המבחן השני הוא כיצד תצליח ישראל לשמור על האינטרסים הלאומיים שלה כשאלה יהיו בקונפליקט עם האינטרסים של הנשיא טראמפ וממשלו. האם יהיו היכולת והכוח לעמוד על העקרונות הנכונים ולא להתקפל?

ישראל צריכה וחייבת לתכנן ולהיערך למצבים שבהם הממשל החדש בארצות הברית לא יספק את "הסחורה", כיצד יהיה נכון לפעול גם במחיר התנגשות דיפלומטית מול ארצות הברית, כאשר ממול ממשל פחות סבלן מממשל ביידן ונשיא חזק יותר.

שיקום ההרתעה של מדינת ישראל וביצור כוחה לא יוכלו להתבסס בארבע השנים הקרובות רק על גיבוי ורוח גבית שמגיע מארצות הברית, בקולו ובתמיכתו של הנשיא טראמפ. צריך לקוות שההמתנה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן לא תהיה אכזבה שתעמיד את ישראל בפני מבחנים משמעותיים בעתיד הקרוב. ימים יגידו.

הכותב הוא תת־אלוף (מיל'), לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי